ראש ה-Xbox, פיל ספנסר, אמר שמיקרוסופט תרצה לעזור לחסום צי'טרים על ידי יצירת תוכנה שיכולה להרחיב חסימות כמו אלו על Xbox לרשתות של חברות אחרות, בין אם זה סוני, נינטנדו או אפילו למחשב האישי. כאשר המשחקים הופכים לחלק בלתי נפרד מחייהם של אנשים רבים, הסיכוי לפגוש אנשים רעילים באינטרנט רק גדל.
בשיחה עם הניו יורק טיימס, ספנסר הודה שיהיה "קשה" להשיג זאת, אבל הוא מקווה שזה יקרה מתישהו. "הלוואי והיינו יכולים לעשות משהו, וזו משימה לא קלה עבור התעשייה, כאשר מישהו נחסם באחת מהרשתות שלנו, האם יש דרך לאסור אותו ברשתות אחרות?". במקום לאסור את אותו אדם בכל הפלטפורמות, ספנסר מציע למשתמש להעביר את רשימת המשתמשים האסורים האישית שלו מפלטפורמה אחת לאחרת. "זו קבוצת האנשים שאני בוחר לא לשחק איתם. כי אני לא רוצה לשחזר את זה בכל פלטפורמה שאני משחק בה משחקי וידאו", הסביר ספנסר.
המשמעות שספנסר מדבר עליה היא רשימת איסורים בין פלטפורמות. מפתחי משחקים ומפרסמים יצטרכו לעבוד יחד כדי להעביר נתונים על מי בוגד או מתנהג בצורה רעילה ויחסם על כל אחד מהמשחקים שלהם. אם המידע הזה נשלח אוטומטית, זה היה מקל על חלק מעבודת הרגליים בכל חברה.
לדוגמה, אם Xbox הוכיחה שמשתמש מרמה בקול אוף דיוטי על הפלטפורמה שלה, סוני תוכל לאסור את האדם הזה מראש על משחקיה. למרות שזה עשוי להיראות קיצוני לחלקם, זה באמת יהיה טוב בהתחשב בכך שהעונש על רמאות או דברי שנאה כמו גזענות או הטרדות אמור להיות חסימה או הרחקה לכל החיים מאותו שירות.
Activision כבר הטמיעה משהו דומה, שכן שלמשחקי Call of Duty יש מערכת חסימה מתוחכמת. אם שחקן מרמה במשחק COD אחד, הוא יחסם מראש בשאר משחקי החברה. ומיקרוסופט כבר משתמשת בסוג של אותה טכניקות המבוססת על AI המנתח צ'אט ב-Xbox כדי לעקוב אחר הטרדות שונות. אסטרטגיה שהרבה טוענים שהיא פולשנית, אך מטרתה היא להילחם בשיח רעיל ברשת. כמו תמיד החברות הגדולות גורמות לגיימר להחליט אם זה מתאים לו או לא, בדומה לשימוש בתוכנות אנטי צ'יט שיושבות על שכבות רגישות במערכת המחשב.
כמובן שזה לא החיסרון היחיד, מלבד האפשרות הברורה של חסימה שגוייה במספר קונסולות, ישנם חסרונות נוספים לרשימה שספנסר מציע. במקרים מסוימים, חברות עשויות שלא להסכים באופן אוניברסלי לגבי מה נחשב כהטרדה או רמאות. מפתחים יצטרכו להגיע להסכמה לגבי המדיניות שלהם לגבי מה שמהווה רעילות. הם גם יצטרכו להחליט היכן הם מותחים את הגבול לחסימה על פלטפורמה אחת בלבד לעומת חסימה על כל הפלטפורמות.
דאגה נוספת שאולי יש לגיימרים היא סוגיית חופש הביטוי, אך חשוב לציין כי גם לחברות עם IP פרטי יש את הזכות לשלוט בפלטפורמה שלהן כרצונן. יש שיוכלו לטעון שרשימת איסורים אוניברסלית היא סוג של צנזורה תאגידית יעילה, אך במציאות ובמיוחד בעולם של היום, לשחק היום במשחק רשת זה לא "זכות" אלא פריבילגיה, ואחת כזו שאפשר לקחת אותה מכל אחד מאיתנו שיעבור על הכללים ולא יכבד את המשחק, אין הבדל בין התנהלות שחקן במשחק רשת עם לקוחות אחרים ששילמו על המשחק לבין כל התנהלות אחרת של בן אדם באירוע ספורט, קולנוע או מסעדה, גם אם הוא שילם.