אהלן ניר, מה שלומך? שמעתי אותך בסוף, בטח ששמעתי. אי אפשר היה לטעות בקול החנוק, בעיניים הנוצצות, בסנטר הרועד. אני מבין מאיפה זה מגיע, בטח מבין, אבל אומר לך ניר: עזוב. באמת עזוב.
אתה יודע מה אני חושב על העונש שקיבלת, אחרי ההתפרצות והתנועה. אתה יודע שאני חושב שזה היה עונש מטורף, צבוע, פופוליסטי וחצוף. וכמובן שאני מעדיף שאת העצבים תוציא אחרי המשחק, מול אלי גוטמן ומודי, ובמילים שיוצאות מהלב, בלי תנועות לוואי.
שמע ניר, אתה צודק במאה אחוז שזאת מדינה חסרת תרבות, בטח לא תרבות ספורט. האוהדים הם תבנית נוף המדינה, וכן, הם יכולים להיות אכזריים וחסרי תרבות וכפויי טובה, כי הם לא מתחפשים ביציע לקהל קונצרטים, וכי ככה זה ולקחת את זה ללב זה בעיקר לא הוגן כלפי הלב הגדול שלך. במקומך, הייתי כועס על שחקן (צהוב במקרה), ששוכח מאיפה הוא בא והיכן גדל ומקניט ועולב באוהדי הקבוצה (האדומה במקרה), דקה אחרי שהחליף את המדים. כי משחקנים אני מצפה, מאוהדים לא. אל תצפה גם אתה, ואל תצטער על שום שריר שקרעת. כשאתה לא תהיה כאן, אחרי 120, וגם הם לא, יזכרו אותך - והם יישארו בכלומיותם.
ועוד דבר ניר, מאמן עם אמוציות זה נכס. אבל צריך לפעמים גם קרח בוורידים. אמרת שאתה אוהב ללמוד, אז תלמד מגוורדיולה. אני למשל חושב שהקרח הזה היה מה שהפריד היום בינינו לבין ניצחון, ניצחון שהיה משכיח אפילו ממך את עלובי היציע.
כי לא, ניר, לא שמחנו בתיקו. לפחות לא אני. לא שמחתי למרות עשרה השחקנים, ולמרות מופע הראווה של ארנסטס שטקוס, ולמרות הניסים והנפלאות שמנעו מהם את השני והשלישי. לא שמחתי כי מכבי השנה היא באמת סתם קבוצה. עם זהבי או פרץ או יונתן כהן או שלושתם ביחד ועם מאמן אמיתי על הקווים, הם היו מענישים אותנו בהפסד צורב. הם סתם קבוצה מבולבלת ואפורה, ולכן צריך היה לנצל את ההלם שהפיל עליהם אושר דוידה, ולצעוד את כל הדרך אל האושר עם עוד עקיצה אחת או שתיים.
לא שמחתי כי 20 משחקי דרבי בלי ניצחון זה 20 משחקי דרבי יותר מדי. לא שמחתי כי כמה יפה הייתה יכולה להיות הכותרת: תמו 7 השנים הרעות. קח את זה בחשבון למשחק הבא מול חיפה. הליגה חלשה, ניר, לא רק הפועל חלשה, ובליגה חלשה גם הפועל שלנו, עם רבע תקציב ממכבי ושליש מחיפה, יכולה לעשות משהו.
קרח בוורידים ניר. האוהדים לא שווים את שברון הלב שלך. אמוציות, אבל ברגוע. טירוף, אבל בשליטה. אתה ווינר נכון? אתה בטח תבין שתיקו כבר לא עושה לנו את זה בדרבי. פגרה נעימה, ניר. ותירגע, בחייך. אם לא תספר לאף אחד, אני אגלה לך שבשבע וחצי בערב, כשאתם הגעתם לבלומפילד, קפצתי לבדיקת קורונה מהירה. תחושת חום, קצת צמרמורות, חולשה, התשובה הייתה כמובן שלילית. זאת הייתה חלשת דרבי. אבל אני לא מאמן של מועדון מפואר ניר, אני סתם עוד אוהד, שאמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה. ואמרתי לך, קח אותנו האוהדים בפרופורציה, רק בכיף. תפנה את הגב למלעיזים. הם לא שווים את הכאב שלך.
שים קרח בוורידים, ניר, ובוא נקרע אותם 0:1 בדרבי הבא.