"אחרי גרשון ובלאט, אני המאמן הישראלי הכי מעוטר באירופה"
שרון דרוקר דוחה את תיוג הפוליטיקאי ("אם זה ממלא עיתון, סבבה"), נלהב לעבור לאמן נשים ("יש חשיבות להצעיד את הענף קדימה"), לא מחכה למפגש עם גרשון באיגוד ("אין ביננו שיח") וחושב שיש מה ללמוד מיאניס ("לא כיף לראות את מכבי, אבל הוא יודע להתנהל"). ראיון מיוחד
עבור לא מעט מאמנים, הכדורסל הישראלי יכול להרגיש כמו רכבת הרים. עונה אחת אתה בפיינל פור, בעונה שלאחר מכן מתמודד על ירידה. עונה אחת השם שלך נקשר עם מכבי ת"א, ובעונה שאחרי אתה מוצא את עצמך ללא קבוצה. שרון דרוקר חווה את זה על בשרו לא פעם. רק לפני שנתיים הוא הוביל את אילת לפיינל פור והיה מהמאמנים המבוקשים בליגה, אך עונה לא טובה בחולון סללה את דרכו לקרבות התחתית עם הרצליה ולמינוי מפתיע למאמן נבחרת הנשים של ישראל.
"קיבלתי טלפון ממוישל'ה וינקרנץ, שהוא מנהל אגף הנשים באיגוד", סיפר דרוקר איך "התבשל" המינוי בראיון מיוחד לערוץ הספורט. "כמובן שאנחנו מכירים כבר המון שנים, עוד כשעבדתי בעתודה של תומר גינת, רפי מנקו, עידן זלמנסון וכל החבר'ה האלה. הוא הרים לי טלפון, אמר שהוא רוצה לשבת ודיברנו על זה. הוא יודע, וגם אני יודע, שאף פעם לא אימנתי נשים. זה משהו שלא חשבתי בכיוון שלו, אבל הוא סיפר לי את כל הקורות של הענף, מה הולך, איך הולך".
"מוישל'ה כמו מוישל'ה, חיפש לצאת מהקופסא, לחשוב על דברים אחרים. דיברנו חודש, חשבתי על זה הרבה ובסוף החלטתי לקחת את האתגר. חיים של מאמן מורכבים מאתגרים ומטיימינג, ובאיזשהו מקום זה היה טיימינג טוב. הייתי בלי קבוצה בליגת העל, ולחזור לאיגוד, להיות מאמן לאומי ולהכיר את ענף הנשים - זה בעיני לא פחות חשוב".
אני מתאר לעצמי שאנחנו מסכימים שכדורסל הנשים שונה מאוד מכדורסל הגברים. איזה התאמות תעשה? איך תתכונן?
"אני נפגש עם אנשים, כמו לדוגמא יושבת ראש ועדת הנשים באיגוד הכדורסל, אורנית שוורץ, רואה וידאו, רואה משחקי אימון, לומד את הבנות, מסתכל עליהן. אתה יודע, זה עדיין כדורסל. הייתי בהמון מקומות, באירופה, בארץ, בכל הבמות. אני מקווה שגם עם נשים יהיה לי את הטאץ' ואצליח לבנות איתן שפה משותפת. שוב, המשימה היא לא משימה בטווח הקרוב, אלא משימה ארוכת טווח - ולשם אני אצטרך להכין את הנבחרת. לשם האיגוד מסתכל, לשם אני מסתכל. אנחנו נצטרך לתת לבנות את המעטפת, הניסיון לשחק מול קבוצות אירופאיות, שירגישו את ההבדלים ברמה, את הפיזיות. משם נמשיך הלאה".
אם הייתה לך הצעה טובה מליגת העל, היית הולך על הזה?
"אני עדיין יכול לאמן בליגת העל, אני לא חושב שזה פוגע. המשימות של הנבחרת די ברורות, יש משחק ב-11 לנובמבר ואז אין משחק רשמי במשך שנה, עד נובמבר הבא. כמובן שנקיים פעילות שבועית ונקיים פעילות בקיץ, אבל לא רואה את זה פוגע. אני חושב שיש חשיבות להצעיד את ענף הנשים קדימה, וככל שאני נפגש עם אנשים בענף, עם השחקניות, אני רק מגלה את זה יותר ויותר. צריך לתת לבנות האלה מעטפת טובה, אם יש להן אמא באגודות אז אנחנו רוצים שיהיה להם גם אבא באיגוד הכדורסל, שיוכל לתת להן את כל הדברים שהן צריכות כדי להתקדם. יש דור מוכשר לעתיד".
אחרי כל מה שעברת וכל הניסיון שצברת, עדיין יש ביקורות שטוענות שזה מינוי פוליטי. מה יש לך להגיד לאנשים האלה?
"אני לא מתייחס. דווקא הווייב שאני מקבל, גם מהשחקניות וגם מראשי האיגוד, זה ווייב טוב. הם מרגישים שזו החלטה טובה, לנסות להביא משהו אחר עם סטנדרטים אחרים שהיה באירופה וברמות הכי גבוהות בארץ. אתה יודע, אחרי פיני גרשון ודיוויד בלאט אני המאמן הישראלי הכי מעוטר באירופה. יש לי שני תארים אירופיים. אז מי שחושב שזה פוליטי, סבבה. אם זה ממלא לו את העיתון וגורם לאנשים לקרוא, עוד יותר סבבה".
מההיכרות שלך, לאן יכול להגיע דור השחקנים הזה של כדורסל הנשים?
"אני בשלבי לימוד, אבל ממה שהצלחתי לראות בשבוע האחרון יש הרבה רצון. העתודה עשתה תוצאות לא רעות בקיץ, והדור שמתחת גם יכול להצליח. אבל שוב, נצטרך לגבש את הכל, להכיר הכל ולראות מה חסר. יש לנו מספיק זמן לגבש נבחרת טובה".
"ברור שמצבה של ישראל כרגע הוא לא גבוה, אבל בשביל זה יש לנו כמעט שנתיים לעבוד. הבנות יעבדו ויעשו הכל כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר. אני חושב שכמו שכדורסל גברים הולך ומתפתח, גם לכדורסל הנשים יש מקום לצעוד קדימה עם עבודה טובה ונכונה. ברור שהאגודות צריכות לעזור, כי הן רואות את השחקניות הרבה יותר מאשר בנבחרת, אבל איפה שנוכל לסייע, להעביר השתלמויות, להסתכל, להגיד את דעתנו - זה מה שנעשה".
"כששעת השין תגיע, אני אהיה מוכן"
הקריירה של דרוקר אמנם ידעה הרבה עליות ומורדות, אבל כשהיא הייתה למעלה היא הגיעה לגבהים שלא נתקלים בהם לעיתים קרובות בשוק המאמנים הישראלים. מזכיה ביול"ב עם הפועל ירושלים, דרך זכיה ביורוקאפ עם אוראל גרייט ועד זכיה באליפות ובגביע בבלגיה עם אוסטנד - שסללו את דרכו של דרוקר למכבי ת"א ב-2008. הוא מונה להיות עוזר המאמן של פיני גרשון, ויש שייעדו לו להיות יורשו, אבל איפשהו דרוקר סטה מהמסלול והקריירה שלו לא המריאה למקומות שחשבו שתגיע.
"תראה, במבט לאחור היו כמה החלטות שאולי הייתי עושה שונה" סיפר דרוקר. "יצאתי לאירופה לכמה מקומות לא טובים, מקומות שהיו שבורים כלכלית, קבוצות שהתפרקו. הגעתי לירושלים לקדנציה שנייה, אבל אז גומא אגיאר נעלם ודני קליין עזב. לכל עונה יש את הסיפור שלה, המון דברים התפספסו. לפעמים זה חוסר מזל, לפעמים טיימינג גרוע. צריך קרקע בשלה כדי להביא את מה שאני יכול להביא. בהמון מקומות שהייתי ונגעתי כן הצלחתי, ויש כמה מקומות שלא, אבל אלה חיים של מאמן. צריך להשלים עם זה".
"אין טעם להתסכל אחורה, זה העבר, זה מה שהיה. אם יכול ללמוד מזה, אני לומד. עכשיו האתגר זה נבחרת הנשים, ואם תהיה איזה קבוצת גברים שתרצה וזה יתאים לי - אנחנו נשתף פעולה. אני יודע מה צריך לעשות, אני משקיע הרבה, אני מסתכל על הרבה שחקנים, בכל התקופה שלא עבדתי הרשימות שלי רק גדלו והתארכו. הכל כדי שאהיה מוכן לשעת השין, וכשהיא תבוא אני אהיה מוכן. אני מבין שיש עונות טובות ולא טובות, לא תמיד זה תלוי בך, זה החיים של מאמן כדורסל. ברור שהייתי רוצה להיות בצד של מועדון שלוקח אותי לחמש שנים ונחייה בטוב וברע, אבל לא תמיד זה הולך".
אז למה לעזוב לחולון ולא להישאר באילת אחרי שנתיים טובות?
"כי אילת לא הציעה לי. התחלפה ההנהלה, התחלנו לדבר קצת, אבל לא באמת הציעו לי. בחולון הרגשתי שרוצים אותי, הרגשתי שזה מקום שיכול להחזיר אותי לצ'מפיונס ליג - לאן שאני שייך ואיפה שאני רוצה להיות. גם מזה למדתי, זה חלק מהעניין".
אני אתן לך סיטואציה. אתה נכנס לישיבת הנהלה במשרדי האיגוד, פותח את הדלת ורואה עוד אחד מעובדי האיגוד, פיני גרשון. איך התקשורת ביניכם תעבוד בהתחשב בעבר?
"אין ביננו תקשורת, אין ביננו שיח. אני מכבד את מה שהוא עושה, חושב שהוא עושה עבודה טובה, אבל בכנות, אין ביננו תקשורת".
מה אתה חושב על מגמת המאמנים הזרים בכדורסל הישראלי?
"זה מאוד תלוי איזה ומי. אני בעצמי הייתי מאמן זר בשש מדינות. מאמן זר צריך לתרום למקום שהוא מגיע אליו, צריך להיות ברמה מסוימת. לא כל אחד יכול לבוא ולקחת מקום של מאמן ישראלי צעיר. הנה, השנה הרבה מאמנים צעירים מקבלים את הצ'אנס, שלפחות יוכלו לבוא ולהגיד קיבלנו ולא השאירו אותנו מאחור, לא ראינו את הגב של מאמנים זרים. כשיש לך מאמנים ברמה, אז השוק חופשי וכל אחד יכול לבחור, אבל לעשות את המאמן הישראלי אויב העם זה ממש לא נכון. המאמנים הישראלים, גם במכבי וירושלים, הם אלה שהביאו אותנו למקומות הכי גבוהים באירופה".
אם מאמן ישראלי היה נמצא בסיטואציה של יאניס ספרופולוס במכבי ת"א, מה היה הגורל שלו?
"סביר להניח שהוא היה מפוטר, אבל אני חייב להגיד שלא בהכרח צריך להסתכל על הכדורסל שהוא משחק. יש המון פרמטרים בלהיות מאמן. לדעת להתנהל, לדעת לשלוט במערכת, להרגיע את הרוחות אחרי הפסד ולנצח במשחק הבא, לשמור על ההגמוניה בליגה הישראלית, אלה דברים שעוזרים לך לשמור על הכיסא במכבי. הרבה פעמים ראינו מאמנים אחרים שהיו יותר מבריקים, וזה לא עבד. יאניס יודע להתנהל. להגיד לך שכיף לי לראות את מכבי מול הכוכב האדום עם שמונה זרים, ארבעה מאמנים זרים, וג'נרל מנג'ר זר - לא, לי אישית זה לא כיף. יכול להיות שיש אוהדים שיגידו 'על מה אתה מדבר, העיקר ההישגים', אבל בצד השני שיחק זר אחד, כולם היו סרבים והכדורסל היה טוב. אין לזה באמת חוקים".
"כשאתה בא ומסתכל מה מאמנים ישראלים יכולים ללמוד מיאניס, זה לאו דווקא בכדורסל או בפיק'נרול, אלא דרך ההתנהלות שלו. הוא מתנהל נכון במכבי ת"א, ראינו הרבה מאמנים נופלים עם זה".
אתה חושב שיש מאמנים ישראלים בשוק שיכולים לאמן את מכבי ת"א?
"ברור".
לדעתך המינוי לנבחרת הנשים יכול לסלול את הדרך שלך חזרה לקדמת הבמה? אולי לפתוח דלת לנבחרת הגברים ביום מן הימים?
"איך אפשר לדעת, אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. מאמן כדורסל יום אחד למעלה ויום אחר למטה. כשהייתי באילת הייתי המאמן הכי מבוקש בארץ, שנה אחרי זה לא הייתה לי עבודה. אי אפשר לדעת".