על החוף בהולנד

כגודל הציפיה, גודל האכזבה. לא זכור לי מתי כל כך הרבה אוהדים התפללו שיחדל הגשם, אבל נפסיק להתעסק בספא כי למזלנו יש לנו מרוץ כבר בסופ"ש (וגם בבא אחריו) ומדובר במסלול שרב האוהדים אינם מכירים כלל – זנדוורט. לפני הקטע הנדרש על ההיסטוריה העשירה של המסלול, אני דווקא אצנן (מאד) את ההתלהבות, ואגיד למי שלא מכיר את המסלול במתכונתו הנוכחית, שידמיין את ההונגרורינג, בכדי להבין שקיים חשש כבד מאד בליבי שאת הרכבת המדכאת מספא תחליף רכבת משעממת בזנדוורט. ייתכן שהשינויים האחרונים שהכניסו במסלול, אליהם אתייחס בהמשך, יצילו את המצב, אבל אני בספק שהמכוניות המפלצתיות, הענקיות והחזקות של העונה, תוכלנה לעקוף על המסלול הקצר, הצר והפתלתל בזנדוורט.

היסטוריה
המסלול בזנדוורט הוקם על גבי הכביש ההיקפי שבנו הנאצים סביב מגננות החוף, אך תחת ניהולו של יוגנהולץ המפורסם, הצליחו לייצר תוואי שנחשב מיידית לקלאסי, אפילו בסוף שנות הארבעים, כאשר מולו התייצבו מסלולים ותיקים וארוכים בהרבה. הסוד היה בשילוב הטופוגרפיה בתוואי המסלול, כך שהמסלול יתפתל ויעלה וירד בינות לדיונות ולגבעות במקום. זה הסוד האמיתי למסלול – שילוב שינויי הגובה ובזנדוורט עשו זאת מעולה ולכן אחר כך יוגנהולץ הוזמן על ידי הונדה לנהל את הקמת  סוזוקה. התוצאות אבל גם המגבלות, שונות מאד ממה שטילקה ייצר.

המסלול המקורי היה בתוואי היקפי ורחב בהרבה לעומת המסלול כיום, ואירח את הגראן פרי ההולנדי מ-1948 (כן היו מרוצי גראן פרי לפני הפורמולה 1) ועד 1985. מהמסלול המקורי שרד כמעט ללא שינוי כל החלק הראשון של המסלול, כולל פניית טרזן בסוף הישורת ועד פניית שייבלאק (7) הסופר מאתגרת. מה נמחק? ובכן כל החלק האחורי המהיר של המסלול, שקרוב לעיירת החוף, הפך לכפר נופש ומסלול גולף. החלק שנהרס היה החלק המהיר של המסלול, פניות סופר מהירות האחת אחרי השנייה בין הדיונות והגבעות. מהירות וקטלניות מאד. מי שעשה טעות שם, היה בידי שמיים. לכן בתחילת שנות השמונים, הוסיפו שיקיין האטה לפני הפניות ואף שינו קצת את הפרופיל שלהן בכדי להאט את המכוניות.

מרוצים טובים שניתן למצוא הם:
המרוץ הראשון של הלוטוס 49 ב-1967, 1971, 1978, 1979,  1980, הקרב בין פרוסט לפיקה ב-1983, 1984.

ומה היום?
התוואי הנוכחי נוצר מתוך התוואי ששרד את חיתוך המסלול בסוף שנות השמונים. מדובר בתוואי פתלתל, עם פניות מהירות ושינויי גובה, אבל ללא הישורת הארוכה שהייתה, שלמעשה נחתכה בחצי באורכה. ממסלול גראן פרי נותר מסלול מועדונים יפה וכיפי. ניסו לערוך עליו מרוצים רציניים יותר, כגון תחרות המאסטרס של ה-F3 או DTM, אבל למרות הקהל ההולנדי הנלהב, המסלול לא אפשר עקיפות אפילו למכוניות הטורינג ולכן הפך למסלול משני בעיקר למרוצי דרגים נמוכים ומועדונים.

השינוי הגדול התרחש עם פריצתו המטאורית של וורשטאפן. כסף מזיז את העולם, ואת הפורמולה 1, כפי שחזינו בספא, ופתאום היה פוטנציאל אדיר לגראן פרי הולנדי. יש המון אוהדים בהולנד. האוהדים של יוס "הבוס" וורשטאפן חקוקים בזכרוני וזה כאשר האבא בילה בשולי הגריד (למעט בגשם). הצבא הכתום של מקס דורש מרוץ הולנדי ולאחר תחרות בין אסן לזנדוורט, זכה האחרון מסיבות שונות, אבל הבעיה הכי גדולה שלו, הייתה בעיית הגודל וחוסר היכולת לעקוף. אנשי המסלול מצאו פתרון שעלה כבר פעמים רבות והוא יצירת זווית שפיעה חזקה בפנייה הארוכה האחרונה (פניית ליינדאייק – הנהג ההולנדי שניצח באינדי 500) שמובילה אל הישורת (וגם בפנייה על שם יוגנהולץ מאחורי הפיטס) ובכך למעשה הופכים את הפנייה לחלק מהישורת ואף מאפשרים פתיחת DRS בתוכה. ממש מזכיר את המסלול באינדי, אבל אפילו יותר קיצוני.

שאלת מיליון הדולר היא מה יקרה במציאות? צריך לזכור גם שזו העונה האחרונה של המכוניות הנוכחיות וייתכן מאד שאפילו אם הן לא תאפשרנה עקיפות, עדיין, מכוניות האפקט הקרקעי מהעונה הבאה, כן תאפשרנה. כמו כן, לעניות דעתי, אפקט הגרירה (הסליפסטרים) גובר מאד כאשר המכוניות לא נעות בקו ישר לחלוטין, אלא בהפנייה קלה של ההגה. ייתכן שהפנייה המשופעת תוכיח את תרומתה ואם היא תאפשר עקיפות במקום קטן כמו זנדוורט, מסלולים רבים יצטרכו לשקול זאת.

ערנות מוגברת
מדובר במסלול פתלתל וצר עם פניות מהירות האחת אחרי השנייה, אבל גם כמה פניות איטיות ושיקיין. על אלה צריך להוסיף את שינויי הגובה ואת שתי הפניות המשופעות החדשות, וגם את העובדה שרב הפניות מתאפיינות בזווית שפיעה (קמבר) משתנה, כך שקו הנהיגה חייב לקחת זאת בחשבון. כל זה מביא אותנו לכיוון טכני שדומה מאד למצב בהונגרורינג. המכוניות תהיינה עם הצמדה אווירודינמית גבוהה ואני משער שעם מתלים מוקשחים, בכדי להנמיך את המכוניות ככל האפשר (מרכז כובד נמוך, אבל בעיקר להגברת ההצמדה מרצפת המכונית) מול הבעיה של פגיעת הגחון במסלול במעברים מירידה לעלייה ובפניות המשופעות.

נקודה מעניינת היסטורית, היא שהחול מהדיונות נהג לעוף אל פני המסלול ולגרום לבעיות אחיזה, לפחות בתחילת המקצים. המיקום ממש ליד החוף מבטיח רוחות ערות שגם הן משפיעות כיום על המכוניות הרבה יותר מאשר בעבר. למשל פניית שייבלאק (7) בקצה העלייה, מ-א-ד מהירה וחשופה לרוח. במהירות כזאת זה בהחלט עשוי להיות הבדל בין הירו לזירו.

צמיגים

מסלול חדש, ללא ידע מוקדם, עם פניות מהירות ובעיקר שתי פניות משופעות, כאשר אחת מהן אורכה במיוחד, כל זה מדליק אצל פירלי את הנורות האדומות והתוצאה היא שלושת התרכובות הקשות ביותר. קודם כל שלא יהיה כישלון בטיחותי. מה ההשפעה שתהיה לזה על המרוץ מבחינה אסטרטגית ויכולת עקיפה? הכל באוויר וזה טוב! כשהקבוצות מגיעות למרוץ בלי שהן בטוחות במה הן הולכות לעשות, קורות הפתעות ולרב נוצר מרוץ מעניין. זה אומר שהנהגים לא יוכלו לבזבז זמן בפיטס ועל כל תאונה המחיר יהיה כבד באובדן מידע. כמו כן, במהלך המרוץ, ייתכן שההקפות הקצרות, תקשנה על ניצול האנדרקאט אפילו אם הוא יצוץ.

בקרת אקלים

חסרים גורמים של חוסר וודאות? תוסיפו את מזג האוויר שכרגע נראה שעומד להיות גשום לראשונה ביום המרוץ עצמו. תחת ההשפעה הכבדה של ספא, נראה לי שאוהדים רבים כרגע מעדיפים מרוץ יבש ומשעמם, אבל בטוח מאשר מרוץ גשום עם סיכוי לפארסה. אני בהחלט חושש שגשם כבד עשוי להפוך את הפניות המשופעות לבעייתיות והנהלת המרוץ לא תיקח סיכונים, אבל מצד שני, אנחנו ממש לא בספא ורמת הסיכון הכוללת נמוכה בהרבה.

התמודדות עם תנאים משתנים היא המבחן האולטימטיבי לנהגים ולקבוצות הטובים בעולם. זו המהות של הפורמולה 1 ובמצב כזה, תהיה הזדמנות לחוות תיקון ל"מרוץ" העגום האחרון. בוודאי שמסלול גשום יאפשר קווים שונים ויותר ניסיונות עקיפה.

למה לצפות?
מסלול חדש לגמרי עם מזג אוויר משתנה. כולם יהיו מאד עסוקים מתחילת סוף השבוע וינסו להימנע מטעויות גוזלות זמן. בחוד נראה לי שניתן ללמוד מההונגרורינג שהמצב צמוד מבחינת מהירות בדירוג. לכאורה אמור להיות יתרון קל לרדבול של ורשטאפן, אבל זה גם היה אמור לקרות בהונגריה ולא קרה. מהמרוץ ההונגרי עצמו לא ניתן ללמוד דבר, מלבד הסכנה שבכניסה לטרזן (הפנייה הראשונה בזנדוורט) על רטוב (וגם על יבש). אני כן אגיד שורשטאפן מגיב לקהל שלו ולכן צפוי להיות במיטבו. מאחר ומקס מפגר בניקוד אחרי לואיס, הוא עלול לחשוב שהוא יכול "להרשות" לעצמו לקיחת סיכונים גדולים יותר, אבל המילטון די שידר שהעניין הזה נגמר. נהדר! נראה אותם מיישבים את זה על המסלול.

התעלומה של עתידו של בוטאס עדיין לא נפתרה רשמית נכון לכתיבת שורות אלה (שמועות שמחליף את קימי הפורש באלפא), אבל נראה שהוא יודע את עתידו והשלים עימו. גם פרז סגור לעונה הבאה, אבל שניהם לא הצליחו לככב בתנאים הבעייתיים בספא והקבוצות שלהם חייבות אותם בשיאם בכדי להפריע למספר אחד של הקבוצה השנייה.

פרארי יצאה בשן ועין מספא (חכו למונזה) אבל קשה להגיד שמקלארן ליקקו דבש. הנקודות של ריקארדו סידרו יתרון למקלארן, אבל בזנדוורט, אין יתרון ברור לכתומים. קיימות פניות איטיות בזנדוורט ובכלל, המאבק הזה יתמיד עד סוף העונה כנראה.

במידפילד אני מהמר דווקא על אלפין ואסטון מרטין הפעם. ההפרשים כרגיל יהיו מזעריים, אבל מנוע הרנו נחשב לגמיש ביותר וזה חשוב כאן ואילו האסטון מרטין השתפרה במסלולי ההצמדה הגבוהה. זה גם מאפיין שישמחו לשמוע בויליאמס, רגע לאחר הבוננזה בספא.

חייבים לדבר רגע על החדשות האחרונות שקימי רייקונן פורש. בהחלט מדובר בנהג שהותיר את חותמו על הפורמולה 1 ולא רק מבחינת אורך השהות שלו באליפות, אלא בל נשכח, הוא האלוף האחרון של פרארי ב-2007 ובוודאי נחשב לאחד הנהגים המהירים ביותר שהיו באליפות בתחילת שנות האלפיים. מבחינתי העונה המרשימה ביותר שלו הייתה דווקא 2005, אבל נשאיר זאת לכתבת פרידה בסיום העונה.

הפרישה של קימי עשויה לפתוח את הסכר של שינויי המקום והשמועות רצות לא רק לגבי ראסל ובוטאס אלא באופן טבעי, גם על כל נהגי האקדמיה של פרארי. יש רינונים על החלפה של ג'יובנאצי גם כן, כך שלכאורה מתפנים שני כיסאות. צריך לזכור אבל שסאובר הם המחליטים ואני בספק שהם יסכימו לשים שני נהגים חסרי ניסיון ביחד. זו הסיבה מדוע השמועה על בוטאס נראית עם בסיס טוב יותר. האס היא הקבוצה שכרגע מקבלת "הנחתות" כאלה תמורת כסף. בכל אופן, היסטורית, ההכרזות הגדולות והחשובות מגיעות במונזה, אז אין לנו הרבה לחכות.