קטטת פיסטונס-אינדיאנה: איפה הגיבורים היום?
17 שנים אחרי התגרה הבלתי נשכחת בין שחקני אינדיאנה לדטרויט ב'פאלאס', החלטנו לשוב לדמויות המרכזיות סביב הסיפור. מרון ארטסט, דרך ג'רמיין אוניל ועד זה שהצית את מהומת הענק
בווידאו: הטריילר הרשמי של "Untold: Malice at the Palace"
2004 הייתה השנה בה אריאל שרון הודיע לראשונה על תכנית ההתנתקות, השנה בה איבדנו את עוזי חיטמן, השנה בה גל פרידמן קטף מדליית זהב היסטורית - אבל בעוד אנחנו היו בעיצומן של הסערות הפרטיות שלנו, בארה"ב עסקו בסערה מסוג אחר: הקטטה המפורסמת בין אינדיאנה לדטרויט שהיממה את ה-NBA. כ-17 שנים מאוחר יותר, הסיפור מאחורי אותה קטטה נחשף לראשונה בסרט תיעודי מרתק של נטפליקס ("Untold: Malice at the Palace").
למי שהספיק לשכוח, בתחילת עונת 2004/05 הפיינליסטיות של המזרח - דטריוט ואינדיאנה - נפגשו למשחק הראשון ביניהן לעונה. לא מעט כעסים בין השתיים נצברו בסדרת גמר המזרח בעונה שלפני כן, וזה התבטא לקראת סיום המשחק בקטטה שהחלה בין רון ארטסט לבן וואלאס. רגע לפני שהקטטה נרגעה, כוס בירה נזרקה מהיציע על פניו של ארטסט והציתה מהומה שלא נראתה כמותה בליגה הטובה בעולם. מהומה שבסיומה הורחקו כל השחקנים לסך משחקים של 146 וספגו קנסות על סך כ-11 מיליון דולרים וחצי. אחרי שהסרט עלה לאוויר, יצאנו לבדוק מה עושה כל אחד מהמשתתפים היום >>>
רון ארטסט
עבור מי שעמד במרכז הקטטה ב"פאלאס", זו הייתה תפנית בקריירה. ארטסט, שבהמשך ישנה את שמו למטה-וורלד-פיס, ביקש בתחילת 2005/06 לעבור בטרייד - וכפי שראינו בדוקו, עורר את כעסם של חבריו לקבוצה בכלל, של ג'רמיין אוניל בפרט ואפילו של אנשי הצוות המקצועי ובראשם לארי בירד. האכזבה באה לידי ביטוי עוד יותר כשארטסט זכה באליפות עם לוס אנג'לס לייקרס, על אף שזכר חסד לחבריו לפייסרס בראיון שאחרי הזכייה.
עם פרישתו, ארטסט החל לעבוד עם קבוצת הפיתוח של הלייקרס ובמקביל שיחק בליגת ה"ביג 3" של אייס קיוב. בנוסף, הוא מפעיל את קבוצת "Artest Management", שמכשירה ומסייעת לספורטאים בנושאים כלכליים. ארטסט התחתן ב-2018 ולו ולזוגתו, מאיה, נולדו ארבעה ילדים - רון ג'וניור, דיימונד, סיידי וג'רון.
ג'רמיין אוניל
בסרט, האיש הגדול של אינדיאנה מוצג כמי שאיבד הכי הרבה מהקטטה הזו. הוא הורחק ל-25 משחקים דווקא בתקופה הטובה בקריירה שלו, תקופה בה היה אמור לרשת את המקום של רג'י מילר ולקחת את אינדיאנה על גבו. אוניל אמנם זכה להפחתה של 10 משחקים מעונשו, אך כשחזר לא היה אותו שחקן - לפחות הגנתית - ופציעה בכתף הקשתה עליו עוד יותר. בשנים שלאחר מכן הוא המשיך להתמודד עם פציעות ונדד מקבוצה לקבוצה, עד אשר לקח עונת הפסקה - ממנה לא חזר.
היום, אוניל הוא "יזם בענייני ספורט" על פי עמוד האינסטגרם שלו. הוא הבעלים של "דרייב ניישן", מתקן אימונים המציע אימונים מסוגים שונים, מרפאות, קייטנות, טורנירים ואירועים כאלה ואחרים לכל ענפי הספורט. אוניל הוא גם בעלה של מאשה ואב גאה לג'רמיין ג'וניור ואסג'יה. לימים, אוניל יסלח לארטסט - עליו כעס במיוחד על שקטע את עונת האליפות, לטענתו - ויסביר: "היום אני מבין שהוא התמודד עם חרדה וכל מה שנלווה ללשחק מול 20 אלף איש כל ערב. יכולתי להיות אח יותר טוב, חבר לקבוצה יותר טוב, חשבתי שהוא בחר בדרך לא טובה".
סטפן ג'קסון
הצלע השלישית של המשולש האימתני של אינדיאנה - וכשאנחנו אומרים אימתני, אנחנו לא בהכרח מתכוונים לענייני כדורסל - הושעה מ-30 משחקים וספג הפסדים של כ-1.7 מיליון דולר. הוא הספיק לחזור לפלייאוף של אותה עונה ולקלוע 18.9 נקודות למשחק בסדרה מול בוסטון - אבל בזאת הסתיימה העונה של הפייסרס. ג'קסון המשיך לעוד עונה וחצי באינדיאנה, ולאחר מכן הועבר לווריירס ומשם נדד עד לפרישה ב-2015.
ג'קסון המשיך לשחק כדורסל בליגת ה"ביג 3" של אייס קיוב לצידם של צ'ונסי בילאפס וצ'ארלס אוקלי. בהמשך, הוא הקים את פודקאסט "אול דה סמוק" יחד עם מאט בארנס תחת "שואו-טיים", שהפך לימים לאחד הפודקאסטים המובילים מסביב ל-NBA. בין היתר התארחו אצלו שאקיל אוניל, סטף קרי, קובי בראיינט (ראיון אחרון לפני שנהרג) ואפילו סנופ דוג. בנוסף, הוא הקים אקדמיה לאומנות, בנה בית ספר והפך לאחד הלוחמים למען הלגליזציה בארה"ב. ב-2020 הוא חזר לתודעה, כשהוביל את "מחאת ג'ורג' פלויד".
בן וואלאס
הסנטר ספג עונש הרחקה משישה משחקים, והיה אחד משני היחידים מדטרויט שנענשו. ראשיד לואיס, שהכה את שחקני אינדיאנה ביציע גם כן, ספג בעקבות כך הרחקה מהמגרשים לשנה על תנאי ועבודות למען הקהילה. לאחר מכן, בן וואלאס המשיך לשלוט ב-NBA מבחינה הגנתית ונבחר בעונה הבאה לשחקן ההגנה של העונה.
היום הוא הבעלים של "וואלאס מוטורספורט", רשת הפצה של מכוניות מרוץ בשלט רחוק. הוא גם הבעלים החלקי של גראנד ראפיד דרייב, קבוצת הפיתוח של דטרויט - שם הוא מתגורר יחד עם אשתו, צ'נדה, בניהם, בן ג'וניור ובריס, ובתם, ביילי. אין שום הוכחה ברשתות החברתיות שמצביעה על חברות בין ארטסט לוואלאס, השניים שהחלו את הקטטה בין השחקנים, אך בראיונות מאוחרים הם העידו שאין "דם רע" ביניהם. "תמיד הערצתי את האנרגיה בה הוא משחק", אמר וואלאס.
בונוס: ג'ון גרין
נכון, לא מדובר בשחקן NBA ולא מדובר באחד המשתתפים בקטטה - אבל לגרין, האיש שזרק את הבירה על ארטסט והצית את המהומה, יש מקום של "כבוד" בידיעה הזו. לפני שנתחיל, הנה תזכורת: דווקא ברגעים שהקטטה נרגעה וארטסט נשכב על שולחן המזכירות כדי לתרגל נשימות (ולא להתריס, לטענתו), גרין זרק בירה מהיציע ופגע בראשו. ארטסט, בתגובה, קפץ ליציע, תפס בשוגג את האוהד שליד גרין והחל להכות אותו.
מאוחר יותר, גרין הפך ל"פנים" של הקטטה מפורסמת. הוא הואשם בתקיפה, ריצה 30 ימים במאסר וקיבל שנתיים מאסר על תנאי. בנוסף, היה עליו להתרחק ממשחקי אינדיאנה ולהשתתף בסדנת ניהול כעסים ואלכוהוליסטיים אנונימיים.
ב-2012, בראיון שהעניק לתקשורת האמריקאית, ארטסט אמר שהשניים שוחחו על הדברים וסלחו אחד לשני. הוא אף כינה אותו "בחור טוב". בפועל, גרין הוכיח בהמשך שהוא לא כל כך "טוב" כמו שכינה אותו ארטסט. שנים לאחר מכן הוא הורשע בגין תקיפה אכזרית של אישה ובאוגוסט 2020 סיים מאסר בן כמה שנים בגין "נהיגה תחת השפעה".