נכוו בקארים: הקרב הגורלי הקודם בין פיניקס למילווקי

אוהדי ספורט נוטים לבוא בטענות לכולם כשהקבוצה שלהם נכשלת. לבעלים הקמצן או חסר המושג, למנג'ר שלא יודע לבחור שחקנים או לשמור עליהם, למאמן הכושל או השחצן, לשחקנים, למזג האוויר, לשופט, לשחקן האלים או האליל של היריבה. אבל ברגע הגדול ביותר בתולדות פניקס סאנס - שהגיע שנה אחרי שהוקמה - האוהדים עצמם היו אלה שפישלו, בענק. תרתי משמע.

עץ או פלי. זו השאלה שהופנתה אליהם, על פי הידיעה באריזונה ריפבליק ב-4.3.1969. בשלהי עונת הבכורה שלהם בליגה, עמדו הסאנס לסיים במקום האחרון מבין 7 קבוצות המערב. באותה תקופה, הבחירה הראשונה בדראפט היתה מוכרעת בהטלת מטבע בין הקבוצות הגרועות ביותר בשני האזורים. בפניקס החליטו ללכת על שיתוף ציבור ולקיים משאל אוהדים במהלך משחקי הבית, החל מאותו ערב נגד סינסינטי (תבוסה ביתית 141:122, אוסקר רוברטסון הצטיין ברויאלס עם 23 נקודות ו-20 אסיסטים), בשאלה הרת הגורל. אחד האוהדים, כך הובטח, יקבל טיול הכל כלול ליעד בו ייערך טקס הטלת המטבע כעבור שבועיים, "כנראה משרדי ה-NBA בניו יורק סיטי".

בצד השני של הליגה, הקבוצה החדשה ממילווקי עמדה לסיים במקום האחרון מבין 7 הקבוצות בבית המזרחי. ג'ון מקגלוקלין אמנם קיבל בשלב מוקדם של העונה פרטנר חדש לקו האחורי, את פלין "העין החשמלית" רובינסון, שהגיע בטרייד תמורת בוב לאב ובוב וייס (בעתיד מאמן הספרס, הקליפרס, ההוקס והסוניקס), אבל הציוות לא הצליח לסחוף את הבאקס למקום מכובד יותר.

לא נורא. גם לבאקס וגם לסאנס היה ברור שיש להן 50% סיכוי לקבל את הפרס הגדול: לו אלסינדור, הביג מן הדומיננטי של אוניברסיטת UCLA. הקומישנר, ג'יי וולטר קנדי, היה האיש שהטיל את המטבע בכבודו ובעצמו ב-19 במארס. "שאלתי אותו אם אפשר להגיד את הבחירה שלנו", שיחזר ג'רי קולאנג'לו, שייצג כבר אז את הסאנס, בראיון לאתר הקבוצה, את שיחת הוועידה, "והקומישנר אמר שכל עוד אין למילווקי בעיה עם זה, אז גם מבחינתו זה בסדר". הבאקס לא התנגדו. קנדי זרק את המטבע באוויר. הוא הסתובב, הסתובב, ונחת על ידו של קנדי. מה שיצא זה בדיוק מה שבחרו, ברוב של 51.2%, אוהדי פניקס סאנס.

עץ.

ואז, בתנועה הג'נטלמנית המקובלת, הפך קנדי את מטבע חצי הדולר על גב ידו השנייה.

פלי.

סליחה על הסיגריה באוזן
במרחק של 2,350 קילומטר בקו אווירי משם, ובמרחק כ-1,200 קילומטר ממשרדו של ג'יי וולטר קנדי בניו יורק - ווס פוואלון, בעלי הבאקס הנרגש, תקע לג'נרל מנג'ר ג'ון אריקסון את הסיגריה באוזן אחרי ששמעו את התוצאות בשיחת הוועידה. הבאקס גם נתנו לסאנס לבחור, וגם זכו בפרס הגדול. "זה כאב לי לרגע", שיחזר אז אריקסון את הרגע המוזר ב"ספורטס אילוסטרייטד". "אבל לא היה אכפת לי. השגנו את לו". נכון שהיה עוד אתגר בדמות ליגת ה-ABA המתחרה, שהציעה לקארים מיליון דולר שייאספו מבעלי 11 הקבוצות - רק שיחליט לבוא אליהם, לאיזו קבוצה שירצה, אבל פוואלון גיחך. "אם כל מה שיש להם זה מיליון דולר והם חושבים שיציעו יותר מכל מדינת וויסקונסין", אמר בעלי הבאקס ל-SI, "הם יכולים לקנות לעצמם סנטר בגובה 1.70 מהמפטי דמפטי סטייט".

כיום, דברים קצת השתנו. חודשים ספורים לאחר הטלת המטבע האחרונה ב-1984, שסידרה ליוסטון את האקים אולאג'ואן ולפורטלנד את האופציה לקחת את מייקל ג'ורדן (מי צריך אותו, יש את קלייד דרקסלר) - החליט הקומישנר הטרי דייויד סטרן שהטלת מטבע בטלפון זה נחמד, אבל צריך ללכת עם הקידמה, והגרלה שמשודרת בטלוויזיה גם תייצר רייטינג. כך נוסד אירוע הלוטרי, שאחריו לקבוצה הגרועה בליגה כבר היה סיכוי קטן יותר מ-50% לקחת את המועמד הטוב ביותר. סטרן כבר היה בפנסיה כאשר פילדלפיה שברה את שיא הצלילה עם כמה עונות טנקינג מפוארות, כדי לאגור בחירות דראפט גבוהות. כתוצאה מכך גם הלוטרי עבר רפורמה וכיום לקבוצה הגרועה בליגה יש רק סיכוי של 1 ל-7, או 14%, לזכות בזאיון או בקייד קנינגהאם התורן.

אז, ב-1969, הבאקס ידעו שהשחקן ששלט ביד רמה בליגת המכללות - שחקן השנה 3 פעמים ברציפות, מצטיין טורניר המכללות 3 פעמים ברציפות, ואלוף מכללות 3 פעמים ברציפות, הולך ליפול לידיהם. כדי לעשות את הכאב גדול עוד יותר, ביום ההגרלה נפגשו הבאקס והסאנס גם על הפרקט. מילווקי ניצחה גם במלחמה על אלסינדור וגם 110:117 באותו ערב. 32 נקודות של דיק ואן ארסדייל לא עזרו מול 26 של מקגלוקלין ו-22 נקודות עם 16 ריבאונדים של דונלד סמית', שבהמשך הקריירה יתאסלם ויהפוך לזאיד עבדול-עזיז. גם אלסינדור התאסלם כעבור מספר שנים, ושינה את שמו לקארים עבדול ג'באר.

ההצלחה היתה מסחררת. בעונתו הראשונה במילווקי, הבאקס קפצו מ-27 ניצחונות ל-56 עם קארים, סיימו במקום השני במזרח ורק האלופה העתידית, ניו יורק, עצרה אותם בגמר האזורי. שנה אחר כך, בעזרת טרייד בו שלחו את פלין רובינסון וצ'רלי פולק לסינסינטי תמורת אוסקר רוברטסון, הם כבר לא היו צריכים להתמודד נגד הניקס בדרך לגמר - עקב עוד תוספת קבוצות לליגה, הם עברו למערב, כך שהם נפנפו את סן פרנסיסקו ווריורס ואת לוס אנג'לס לייקרס. בגמר הם שיטחו את בולטימור 0:4 וזכו באליפות עם מאזן 2:12 בפלייאוף. עם 27.8 נקודות ו-18.5 ריבאונדים למשחק, עבדול ג'באר לקח MVP בעונה הרגילה ובגמר, סחף את הבאקס לאליפות כבר בעונה השלישית שלהם בליגה - והעתיד נראה מבטיח.

עיר לליגות גדולות
רק שלוש שנים קודם, בינואר 1968, בישרה ידיעה בעיתונות המקומית בישרה על כך שמילווקי ופניקס קיבלו קבוצות ויצטרפו ל-NBA. פוואלון, דייג וצייד ברווזים חובב שהיה קם כל בוקר בחמש והתקיים בגדול על פיצה ודיאט קולה, נשר מהתיכון בכיתה י', קנה תעודת בגרות מזויפת ב-50 דולר כדי להירשם לרייט סטייט והפך לבעלים של אימפריית למידה מרחוק, Career Academy, בשווי 20 מיליון דולר. המולטי-מיליונר בן ה-35 והבעלים הראשון של הבאקס שיכנע את הליגה להכניס את הקבוצה בבעלות ציבורית, ומכר חצי מיליון מניות לתושבי וויסקונסין בלבד.

הכבוד מה-NBA הוביל לשמחה רבה בקרב הפוליטיקאים ונבחרי הציבור. "הוכחנו שמילווקי היא עיר של ליגות ספורט גדולות, ואעשה הכל כדי לגרום לכוכבי ה-NBA להרגיש בבית בעיר שלנו", הצהיר הנרי מאייר, ראש העיר הנצחי של מילווקי, שכיהן בתפקיד 28 שנים, מ-1960. "ראש העיר שהפך את מילווקי למפורסמת", הוא קרא לעצמו בצניעות באוטוביוגרפיה שפרסם זמן קצר לפני מותו.

אז את מילווקי הוא הפך למפורסמת, אבל קארים לא ממש הרגיש בבית. בעונה שאחרי ההפסד בגמר לבוסטון ב-1974, קארים החליט שמילווקי קטנה מדי, יותר מדי "מעמד פועלים" ויותר מדי רחוקה מהבית. הוא רצה שוק גדול והציב להנהלה אולטימטום - טרייד לניו יורק, בה גדל, או לאל.איי, בה שיחק במכללות ובה היו כשרונות צעירים שאיתם רצה לשחק. ספיישל טלוויזיוני בהפקת ESPN לא היה אז אופציה, כך שקארים סיפר על כוונותיו להנהלת הבאקס כבר בתחילתה של אותה עונה באוקטובר, בארוחת ערב, בתקווה שיבינו ויכבדו. בהנהלה היו בטוחים שיצליחו להשאיר אותו ולא חסכו באמצעים, כולל הצעה לסדר לו מגורי קבע בניו יורק, והצעה של המאמן לארי קוסטלו ושל המנג'ר וויין אמברי להתפטר אם זה מה שיעזור.

זה לא עזר. חמישה חודשים לאחר אותה ארוחת ערב לא כל כך חגיגית, במארס 1975, בשלהי העונה החלשה ביותר בסטנדרטים שלו במדינה שנקראת "המחלבה של אמריקה" (הוא החמיץ את 16 המשחקים הראשונים לאחר ששבר את ידו כשנתן מכת תסכול לעמוד הסל, והבאקס סיימו במאזן 44:38), קארים כבר התייאש והלך לתקשורת. יום אחרי הדיווח, הוא גם אישר בקולו את השמועות שסיפר לעיתונאים - הוא רוצה ללכת למקום אחר ועכשיו. הפעם זה היה איום עם בשר.

למילווקי כבר לא היתה ברירה וכל מה שנשאר היה להתמקח על המחיר. הלייקרס לא רצו לוותר על ג'וניור ברידג'מן ועל בריאן ווינטרס אבל נכנעו ונתנו אותם לבאקס. לשני השחקנים הללו היו קריירות יפות, הופעות פלייאוף רבות וברידג'מן אפילו היה שותף לקבוצה הגדולה של הבאקס ב-1984 שהגיעה לגמר המזרח ונעצרה רק מול לארי בירד. גם לקארים היתה קריירה בסדר בלוס אנג'לס - אותה סיים עם עוד חמש אליפויות ותואר מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים.

נעשה את זה בדרך הקשה
לפניקס לא היה אפילו את המזל החלקי הזה. הפרצופים המתוסכלים של קולאנג'לו ושל המאמן ג'וני "רד" קר אמרו הכל. בווידאו שצולם אז, הם נראו כאילו צפו הרגע בהתנקשות בקנדי, לא בהטלת מטבע של קנדי. "היינו הרוסים, אין שאלה", סיפר קולאנג'לו שהיה אז בן 29. "תחשבו על תנועת היד של קנדי, ומה היא סימלה עבורנו. זו היתה טראומה. אחרי שהכל נגמר, נכנסתי למכונית והתחלתי לנסוע ברחבי העיר, שעות על גבי שעות, רק כדי לנסות לסדר את הראש ולהתמודד עם הדבר הזה. בסופו של דבר הייתי צריך לבחור, ובחרתי בגישה של - אוקיי, אז נעשה את זה בדרך הקשה". בדראפט 1969 עוד חיכו שחקנים טובים כמו לושיוס אלן, ג'ו ג'ו ווייט, בוץ' בירד ובוב דנדרידג'. הסאנס הלכו על ניל ווק.

גם הדרך הזו כללה אובדן של כוכב ללייקרס. ב-1968, ב"דראפט ההתרחבות", הקבוצות החדשות ממילווקי ופניקס בחרו שחקנים מהקבוצות הקיימות. הסאנס לקחו את גייל גודריץ', שאחרי 3 שנים באל.איי, הפך לאולסטאר במדבר, עם 23.8 נקודות למשחק. כעבור שנה הם החזירו אותו ללייקרס תמורת מל קאונטס, והוא לקח שם אליפות עם ווילט וג'רי ווסט. בשלהי הקריירה, הספיק גודריץ' לשתף פעולה עם הרכש הטרי עבדול ג'באר לעונה אחת ב-1975/76 - אותה עונה בה ויתרו הלייקרס על שחקן הספסל פט ריילי ושלחו אותו לפניקס, שם פרש בסיומה מכדורסל. כעבור כמה שנים, הוא יאמן את קארים והשואוטיים. גם ווק, ששיחק ב-1975/76 במדיסון סקוור גארדן, כבר היה מחוץ ל-NBA בקיץ הבא, ואת הקריירה סיים בסוג אחר של גארדן - הפועל רמת גן.

הטלת המטבע היתה רק תחילתה של ידידות מופלאה בין הסאנס והנאחס. בסדרת גמר נפלאה מול הסלטיקס ב-1976, במשחק 5 ועם 2:2 בסדרה, פול סיילאס מבוסטון לקח ריבאונד כשהתוצאה 94:94 חמש שניות לסיום, וביקש פסק זמן - רק שלסלטיקס כבר לא נשארו כאלה, כך שהיתה אמורה להישרק נגדו עבירה טכנית. השופט לא שרק, בטענה שלא ראה את סיילאס מבקש פסק זמן. הסאנס הפסידו בהארכה וגם במשחק 6. הם לא הגיעו לגמר נוסף עד 1993, שם נתנו לשיקאגו בולס פייט אדיר, רק כדי לראות את ג'ון פקסון קולע סל ניצחון ומסדר למייקל ת'ריפיט. גם הקבוצות המרגשות של "7 שניות ומטה" של מייק דאנטוני תמיד נתקלו באיזה נוביצקי או דאנקן בדרך לטבעת, ולמדו על בשרן שלפעמים כדאי גם לשמור.

הופכים את הקארמה
עשרות שנים אחרי טראומת אלסינדור, טימי היה רק אחד משורה של שחקני פנים שכיבו סיגריות באוזן של פניקס - המועדון עם הכי הרבה ניצחונות פלייאוף בלי אף אליפות. מצד שני, ב-2008 הסאנס סוף סוף השיגו סנטר שהיה בעבר הטוב בליגה, זכה ב-MVP ולקח אליפויות עם הלייקרס. שאקיל אוניל הגיע בטרייד אמצע עונה ממיאמי תמורת שון מריון. ההחלטה של המנג'ר סטיב קר שיבשה את כל שיטת המשחק של הסאנס והביאה להדחה מול דאנקן בסיבוב הראשון ולעזיבה של מייק דאנטוני. שאק כבר לא הגיע יותר לגמר, וגם פניקס לא, עד השנה.

49 שנים לאחר הטלת המטבע ששלחה את פניקס לחצי מאה של קארמה רעה, פניקס זכתה במקום הראשון בדראפט, ובחרה סוף סוף סנטר - דיאנדרה אייטון - שלוקח אותה לגמר. 49 שנים לאחר האליפות היחידה שלה, ולמרות הדחה עגומה מפלייאוף 2020, מילווקי גילתה שה-MVP שלה, יאניס אנטטוקומפו, לא חושב שהעיר קטנה מדי או יותר מדי "מעמד פועלים", והוא האריך חוזה ב-5 עונות נוספות וויתר על השווקים הגדולים. שתיהן סבלו מעזיבות של כוכבים, ממזל רע, משריקות מרגיזות, עד שבפלייאוף 2021 הכל התהפך - וגם כשהיו להם פציעות או מכות משלהם, הם הצליחו להתגבר.

הפעם, הפרס הגדול כבר יוכרע לא בשיחת ועידה, אלא בטלוויזיה ובאינטרנט לעיני עשרות מיליונים ברחבי העולם. קולאנג'לו בן ה-81 עשוי להפגין נוכחות ביציע לצד האוהדים שהבעלים הנוכחי של הסאנס, רוברט סארבר, הגדיר כ"קהל הטוב ביותר בליגה". הפעם, למרבה המזל, האוהדים יצטרכו רק לדחוף את הקבוצה לאליפות - לא להכריע מה לעשות בהטלת מטבע.