טניס הגברים הצרפתי חווה בשנתיים האחרונות אי יציבות שמתבטאת באופן ישיר בטורניר הדגל ואחד הגראנד סלאמים החשובים ביותר, הרולאן גארוס. רק כדי לסבר את האוזן, כמעט בכל שנה נמצאים בהגרלה הראשית של הטורניר בין 14-18 שחקנים מצרפת, שמקבלים כרטיס בגלל הימצאותם בין ה-100 הראשונים בעולם, או דרך עלייה מהמוקדמות או קבלת כרטיס חופשי לתחרות (ותיקים וצעירים צרפתים).
אך השנה ברולאן גארוס הצרפתים חטפו מהלומה קשה. רק שלושה הצליחו לעלות לסיבוב ה-2, שיא שלילי של 60 שנה. וגם אז, יש לציין, כולם עלו לסיבוב השני אוטומטית.
אם זה לא מספיק, אז בשנתיים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בכמות השחקנים הצרפתיים בטופ 50 בעולם לעומת שנים קודמות. אחת מהסיבות לכך היא הירידה בכושרם של השחקנים אשר נמצאים בסבב ב-10 השנים האחרונות כמו גאל מונפיס (34), רישאר גאסקה (34), ג'יל סימון (36) ו-ג'ו ווילפריד צונגה (36).
סיבה נוספת היא היעדר צעירים מבטיחים בטניס הצרפתי. שניים שניבאו להם עתיד מבטיח: לוקאס פוי, שכבר דורג במקום ה-10 בעולם (לפני יותר מ-3 שנים), והוגו הומבר (22), שבארבעת הטורנירים האחרונים שלו הפסיד בסיבוב ה-1, כולל ברולאן גארוס האחרון, מפגינים חוסר יציבות. בשורה התחתונה טניס הגברים הצרפתי צריך להתחיל להיבנות מחדש ולטפח יותר טניסאים צעירים כי כרגע המצב נראה רע משנה לשנה.