סוגרים פינה: היטמן 3 מסיים את הטרילוגיה

בשנת 2016 קיבלנו את החידוש לסדרת היטמן המיתולוגית: המשחק קיבל ביקורות חיוביות ברובן ששיבחו את המשחקיות, בניית העולם והעלילה. עכשיו, כמעט חמש שנים אחרי יציאת המשחק הראשון, מספר חבילות הרחבה ומשחק המשך, הסאגה מסתיימת ומכניסה את סוכן 47 חזרה לעולם המותגים הנשכחים - שם הוא יחכה עד שיחזירו אותו לחיים. אז איך המשחק שחותם את הטרילוגיה? בואו נגלה.

עלילה
בתור המשחק השלישי בטרילוגיית World of Assassination, להיטמן 3 היה תפקיד חשוב: מצד אחד, הסיפור חייב להסתיים בצורה טובה, ולהשאיר טעם של עוד, אבל מצד שני אסור היה לזנוח את לולאת המשחקיות המאפיינת את הסדרה בשביל להעביר את אותו הסיפור. ולמקרה שלא שיחקתם בשני המשחקים הקודמים, הייתי מציע לוותר על הכותר השלישי ולשחק בקודמים קודם לכן, אחרת חווית המשחק שלכם תיפגע אנושות. במהלך הסיקור אתייחס לנקודות עלילה שונות שהתרחשו במהלך שני המשחקים הקודמים וחבילות ההרחבה - כך שאם רציתם אזהרת ספויילר, אזהרת ספויילר.

העלילת מתחילה היכן שנגמר המשחק הקודם. דיאנה, גריי ו-47 מגלים שה-Constant הערים עליהם בסיום המשימה שלהם במלדיביים, וגרם לכך שהכסף שהם הרוויחו (או היו אמורים להרוויח) הועבר אל החשבון הישיר שלו, במקום אל הזהויות החדשות של שותפיו כפי שחשבו. ה-Constant מתגלה תחת השם החדש: "ארתור אדוארדס", והשלושה יוצאים אחריו במטרה להפיל אותו ולסגור את ארגון Providence  אחת ולתמיד. אחרי שהשותפים זייפו את מותם, החבורה מגלה שניים מהם בדובאי, ו-47 יוצא לחסל אותם ובו זמנית להשיג מידע על מיקומם של השותף השלישי, וגם של אדוארד עצמו.

 המשימה מתגלה כהצלחה ו-47 יוצא שוב פעם אל מסע סובב עולם במטרה להשיג סוף סוף את מטרתו, ולחיות חיים "שקטים". במהלך המשחק 47 מגיע אל מקומות כמו סין, גרמניה, אנגליה ורומניה. מה שתורם ל"צבעוניות" של המשחק וגם להרגשת רעננות אחרי כל משימה. כפי שציינתי קודם, זהו המשחק האחרון הטרילוגיה, והוא אכן סוגר קצבות ומסיים את הסיפור בצורה הטובה ביותר. אבל, בדיוק בגלל הסיבה הזאת, ובגלל שהמוני אנשים חיכו לראות איך הסאגה נגמרת, אתן לכם לגלות את הסודות ואת התככים לבד.

משחקיות
היטמן 3 כמעט זהה לשני המשחקים הקודמים בטרילוגיה, ומדובר במשחק התגנבות המחולק לפרקים. כל פרק עוקב אחרי מטרה או מטרות מסוימות שעוזרות לפיתוח הסיפור. וכן - גם פה תוכלו להפוך את העולם לכלי הנשק שלכם. IOI שפיתחה את המשחק ממשיכים להראות את היצירתיות ואת חופש הכתיבה המאפיין אותם, ומספקים משחק חופשי הנותן לכל שחקן לחוות אותו בדרך הייחודית לו ובדרך שהוא יבחר. למעשה, לאורך כל המשחק לא תרגישו שעשיתם משימה בדרך ה"לא נכונה". כל בחירה מרגישה קנונית, אורגנית ומתאימה לזרימת המשחק. בין אם תבחרו ללכת בצורה המסורתית ולרצוח את המטרות בעזרת אקדח, ובין אם תרצו לחשמל את המטרה שלכם בעזרת זרם חשמלי ממצלמה.

הלחם והחמאה של המשחק הינם כמובן ההתגנבות ומשימות ההתנקשות. היטמן 3 יכריח אתכם לחשוב מחוץ לקופסא. לדוגמה, במהלך המשחק תתקלו באויבים בשם Enforcers, אויבים אלו מכירים את סגל העובדים שלהם ויזהו אתכם גם מבעד לתלבושות. אז, הפתרון לכך מאוד מחוכם. אם למשל אותו Enforcer הוא איש אבטחה, הוא כמובן לא יכיר את סגל עובדי הבמה או עובדי הבר, ככה שאם תחליפו בגדים תוכלו לעבור על פניו מבלי שהוא ישים לב שמשהו לא בסדר.

בנוסף לכך, כל משימה בנויה על כך שתשחקו אותה כמה פעמים, כל פעם בדרך שונה. אחרי שתסיימו את המשימה בפעם הראשונה תקבלן נקודות ניסיון בהתאם למעשים שביצעם תוך כדי השלב, ככל שתהיו "מלוכלכים" יותר, כך תקבלו פחות נקודות ניסיון ופחות בונוסים להתחלת הבאה. סיום משימה בצורה טובה יכול להוביל לפרטים חשובים כגון רעל עכברים, אקדח מוחבא ועוד, בפעם הבאה שתשחקו אותה.

כמובן, חלק גדול מזרימת המשחק ולולאת הגיימפליי קשורה ישירות לעיצוב העולם ולמקום בו המשימה מתרחשת. סביר להניח שישנם משימות שלא תתחברו לעלילה שלהם או לאווירה שהעולם מציג, וזה טבעי, כי הן באמת כל כך שונות אחת מן השנייה. לדוגמה, ישנה משימה המתרחשת ביקב בארגנטינה. מדובר במשימה עם עולם פתוח, רחב ומסתעף שנותן לכל שחקן לבחור את הדרך שלו עצמו. אבל, מנגד ישנה משימה אחת שהיא פשוט מסדרון אחד ארוך, ככה שכל שחקן יעדיף סוג אחר של משחקיות.

כמובן שגם במשחקים הקודמים היו משימות שנחשבו פחות טובות כגון "Colorado ", “Marrakesh” או “Santa Fortuna”, אבל היטמן 3 מרגיש הרבה יותר עקבי מקודמיו ובו אין משימות שהן אובייקטיבית גרועות, אלא משימות בעלות אופי שונה שיתאים לשחקנים בעלי אופי שונה.

נכון, חלק מן המשימות הרגישו לי קצת אנמיות, אבל ללא צל של ספק היטמן 3הוא משחק מצוין ואפילו אעז לומר - מתקרב לשלמות. אם המשחק הראשון היה מאוד מבולבל בכל מה שקשור לזהות שלו, והמשחק השני תיקן את רוב הבעיות של המשחק הראשון, אז כמובן שהמשחק השלישי לא רק תיקן, אלא שיפר. כל פעם שטענתי משימה אחרת הרגשתי שאני פוסע אל עולם חי, צבעוני ואמיתי. לא הייתה הרגשה מזויפת או של ניסיון יתר.

גרפיקה, פסקול וביצועים
בדיוק כמו קודמיו בסדרה, היטמן 3 הוא משחק יפיפה. כפי שציינתי קודם, למרות שכל משימה מתרחשת במקום אחר לגמרי, IOI עדיין הצליחו להעביר כל יעד בצורה אמיתית ומשכנעת, בין היתר בזכות הגרפיקה. אפקט הגשם בסין הסוערת, השמש הבוהקת בארגנטינה, הכפור של רומניה או האוויר הדליל על מגדל דובאי, הצוות הגרפי קלע בול בכל אלמנט טבע שהם ניסו להעביר.  מעבר לכך, המשחק רץ בצורה נפלאה, כל טקסטורה נמצאת במקום המתאים לה, זמני הטעינה קצרים ואין נפילות פריימים. באופן כללי מדובר במשחק עם אופטימיזציה מעולה, אם כי אהיה כנה ואגיד ששיחקתי אותו על המחשב האישי ולא על הקונסולות.

פסקול המשחק הוא דרמטי, קר, ואיטי. בדיוק כמו עולם המשחק. הפסקול, והשמע בכלליות מבוצעים לשלמות וכוללים דיוק עד הפרטים האחרונים. בין אם זה הקול של שבירת מפרקת, יריית אקדח מושתק או אפילו שיחת חולין בין שתי דמויות. אין פרט אחד ששובר את תחושת האמרסיה של המשחק ואין פרט שמרגיש לא במקום.

בשורה התחתונה
היטמן 3 בשבילי הוא המשחק המושלם. הוא קולע בול מבחינת הנרטיב, סוגר בהצלחה את כל פינות הסיפור ומביא לקהל סוף משכנע ואמין, מבלי ליצר תחושה של פספוס. וכפי שהרבה סדרות משחקים יעידו, לכתוב סוף משכנע לסיפור לרוב זה החלק הכי קשה בכתיבת המשחק, או בכלל, בכל מדיה שקיימת בשוק.

בנוסף לסיפור בסוחף והמעניין, היטמן 3 ממשיך באותה לולאת משחקיות משני המשחקים הקודמים, שומר על הנקודות המאפיינות אותה ומשפר את כל בעיות הזהות של שני קודמיו בסדרה. השלבים במשחק בנויים בצורה אחידה יותר, מושקעת יותר ומשכנעת יותר.  כל פרט שקיים מרגיש אמין ושהוכנס לשם למטרה ספציפית שאותה השחקן יצטרף לגלות, גם אם מדובר בפרט הקטן ביותר.

 עותק הסקירה התקבל תודות ל"עדלי יונייטד" - המשווקת הרשמית של Hitman 3 בישראל.