יצירת מופת: Immortals: Fenyx Rising

למרות המגיפה העולמית שפגעה בהרבה חברות גיימינג, נראה ששנת 2020 עושה חסד עם Ubisoft: בין עם זה Watch Dogs Legion, Assassins’ Creed Valhalla או ההשקה המצליחה של Rainbow Six Siege על דור הקונסולות החדש, נראה שהכל הולך לטובתם בשנת 2020. האם Immortals: Fenyx Rising ממשיך באותו קו? ובכן, כן. כפי שאפשר להבין מהכותרת של הסיקור.

עלילה
Fenyx הוא בן אנוש רגיל שנקלע בעל כורחו למאבק בין אלי האולימפוס וטיטאן בשם Typhon. למעשה האלים מפסידים ו-Typhon הספיק להרוג או לכלוא את רוב האלים ורק מעטים נשארו בחיים ובמצב "פעיל". הסיפור מסופר בצורה די משעשת ודרך נקודת המבט של זאוס ופרומתאוס.

המשחק מתחיל בכך שזאוס מבקר את פרומתאוס על ההר המושלג, הם מדברים ומספרים אחד לשני על העובדות בשטח ועל Typhon שהרג את כל האלים ואיך הם תלויים בבן אנוש אחד (Fenyx) שיציל את יוון.  זוהי בחירה עיצובית מאוד מעניינת מצד המפתחים כי לאורך כל שאר המשחק למעשה אפשר לשמוע את זאוס ופרומתאוס "מקריינים" את הפעולות שלכם ומתווכחים על הדרך שבה Fenyx יבצע את הפעולות שלו, מה שמוביל להמון רגעים מצחיקים.

בזמן שזאוס ופרומתאוס ברקע, המסע שלכם להציל את יוון לוקח תפנית מעניינת. עם העזרה של הרמס (שליח האלים), Fenyx יוצא לשחרר את האלים שנשארו בחיים ולעצור את Typhon לפני שהוא מדרדר את יוון לכאוס טוטאלי. העלילה מאוד קלילה ואף פעם לא לוקחת את עצמה ברצינות, שזאת מעלה שאני מעריך במיוחד.

לא פעם מצאתי את עצמי צוחק מבדיחה שאחת הדמויות עשתה או מהערה שזאוס זרק. הטון שהמשחק בחר מצליח לקחת סיפור ששמענו אינספור פעמים, ולהכניס בו חיים חדשים וכאלו שיחזיקו אתכם מעוניינים לכל אורך ההרפתקה שלכם.

מערכת קרב ומשחקיות
לא מדובר במשחק שאפתני או פורץ דרך בכל מה שקשור למערכת הקרב. מדובר במשחק תפקידים קל עם אלמנטים של Hack and Slash דוגמת God of War. אבל  דווקא פה, הפשטות היא יתרון. בגלל שהמשחק לא כולל בניית דמות מורכבת ומוגזמת, המשחק זורם במיוחד ומרגיש מאוד חלק.

כפי שצויין - מערכת הקרב אינה פורצת דרך ולא מביאה שום דבר חדש: היא כוללת מכה חלשה (חרב) ומכה חזקה (גרזן). ישנם גם אלמנטים של הדיפת מכות ושבירת עמדת מגן של אויבים (Parry ו- Guard Break בלועזית). מה שיוצר ריקוד סטייל Dark Souls עם התחמקות, הדיפת מכות ושבירת מגן, והענשה - מה שיוצר לולאת גיימפליי מוכרת מאוד מצד אחד אבל זורמת מאוד מצד שני.

כל מי ששיחק משחקי תפקידים כבר ראה מערכת קרב שכזו ויידע בדיוק למה לצפות גם בלי לחכות לקטעי ההסבר. למעשה, מערכת הקרב כל כך פשטנית שאין אפילו שימוש רציני ב-Loot. נכון, אפשר למצוא סוגים שונים של שריון, חרבות חדשות וכדו', אבל ההבדלים בין חרב אחת לחרב שנייה או שריון אחד לאחר הם מאוד מינוריים ומתבטאים בסטטיסטיקות פאסיביות ולא יותר. אז באופן תאורטי, אפשר לסיים את המשחק עם הציוד שקיבלתם בתחילת המשחק מבלי לאבד יותר מדי מומנטום.

למרות הפשטות שלה, מערכת הקרב כן כוללת עומק מסוים ומציבה אתגר, במיוחד אם תבחרו רמת קושי גבוהה בתחילת המשחק. בין אם זה קרבות בוסים, ציד בעולם הפתוח (ועליו נרחיב בהמשך) או פתירת פאזלים - כל פעולה במשחק תרגיש מהנה ומספקת. אין אלמנט של "ייאוש" כמו במשחקי תפקידים אחרים.

עולם פתוח, שיפורי דמות וקברים
אם מערכת הקרב היא הסטייק, אז העולם הפתוח הוא הטיבול שנמצא עליו (אנלוגיה מוזרה? נו שוין). העולם הפתוח מקושר ישירות למערכת הקרב ושיפור הדמות. איך זה בא לידי ביטוי? זה מאוד פשוט: בשלב מוקדם מאוד במשחק תגיעו אל הר האולימפוס (במשחק הוא נקרא  Hall of the Gods), האולימפוס משמש כמקום המבטחים של המשחק ואליו תגיעו כל פעם שתצטרכו לשפר דמות או לבצע אתגרים.

ברחבי העולם תגלו קברים שמובילים אתכם אל עולם השאול. חלק מן הקברים האלו יכללו פריטים שתצטרכו להשיג בשביל לסיים את המשחק, וחלק אחר יכלול ברקים של זאוס. אם תאספו מספיק ברקים למשל, תוכלו לשדרג את מד ה-Stamina שלכם. קברים אלו מעניינים במיוחד ולוקחים חלק משמעותי מזמן המשחק, הם דורשים מכם להפעיל את המוח ולהבין איך פותרים את החידה שנמצאת מולכם.

בנוסף לכך, תצטרכו לרוב לצוד חיות בר בשביל להשלים אתגרים, ולאסוף רימונים ופטריות מהם תוכלו להכין שיקויים למילוי מהיר יותר של HP או Stamina. העולם הפתוח מלא בעוד המון פעילויות כמו ניגון על נבל בתמורה למטבעות שיתנו לכם לשפר יכולות מיוחדות, קריסטלים שייתנו לכם יותר HP וכדו'. התוכן לא חסר ב-Immortals.

שיפור הדמות במשחק נעשית לא על ידי שיפור חפצים, אלא על ידי שיפור הדמות עצמה: בעיקרון אם תבחרו לשפר את החרבות, כל חרב שתיקחו תקבל את אותו השיפור בנוסף ליכולת הפאסיבית של אותה חרב ספציפית. אז איפה בא לידי ביטוי "שיפור הדמות"? דרך הקווסט הראשי של המשחק והקברים.

מבלי לתת ספוילרים כבדים מדי, ישנם אויבים מסוימים במשחק ומשימות מסוימות שיניבו לכם כוחות מיסטיים, בדומה ל-Control ומכניקת ה-Objects of Power שנמצאת שם. לדוגמה: בתחילת המשחק תמצאו קבר שכולל בתוכו כנפיים. אם תסיימו את הקבר תקבלו את אותן כנפיים ותוכלו לעוף, וכן הלאה. וכמובן שאת אותה יכולת מיוחד תוכלו לשפר עם איזה העדפה שתרצו וכזאת שתתאים לסגנון המשחק שלכם.

בגדול, בעיצוב העולם ושיפור הדמות  Immortals: Fenyx Rising  לא מראה שום דבר חדש, ושואב המון ממשחקים דוגמת Control או אפילו God of War. מערכת שיפור הדמות שומרת על נרטיב המשחק וממשיכה את הפשטות שבו.

גרפיקה ופסקול
העובדה שהמשחק Immortals: Fenyx Rising יצא מאותם יוצרים של AC Odyssey הוא מפליא בעיניי. כי בכל מה שקשור בכיוון האומנותי, הם לא יכלו להיות יותר רחוקים אחד מהשני: בזמן ש-Odyssey מעביר חווית משחק ויזואלית-ריאליסטית,  Fenyx Rising מעביר חוויה אחרת לגמרי. 

העולם הוא ציורי והעיצוב הכולל מזכיר משחקים בסגנון של פורטנייט, והגרפיקה תואמת את האווירה: Fenyx Rising הוא משחק הומוריסטי, קליל, מתאים לילדים, מודע לעצמו ולא לוקח את עצמו ברצינות. אלו דברים שמשחקי Ubisoft לא עשו כבר שנים. האם הם סוף סוף למדו לא להיות רציניים כל כך? וכמובן, הפסקול עצמו גם בנוי מעולה והולם את כל התחושות המצחיקות והמטופשות שהמשחק ינסה להעביר לכם.

בשורה התחתונה
Immortals: Fenyx Rising הוא משחק חובה לכל חובב משחקי תפקידים. זה נכון שהוא לא מביא שום דבר חדש לשולחן, אבל מדובר במשחק קליל, מצחיק ועם קטעי אקשן ורצינות כשצריך. אין לו את עומק של משחקי תפקידים כמו The Witcher או משחקים אחרים של יוביסופט, אבל הוא המשחק מפצה על כך בקסם ייחודי וצ'ארם שלא ראיתי מזמן.

בשביל שמשחק יחשב ליצירת מופת, הוא לא צריך להיות בוגר, רציני או "אפל" - הוא צריך לבחור כיוון ולדבוק בו, ובזה Immortals: Fenyx Rising מצטיין, ודואג לשמור על טון ואישיות יחודיים משלו, והוא דבק בהם עד הסוף, מה שיוצר חוויית משחק מושלמת. למרות שלא מדובר במשחק עם עלילה "רצינית" אלא בחוויה יותר פשוטה ו"מצויירת", אין לי ספק שכל מי שירכוש את המשחק לא יתאכזב.