"לאבדיה יש פוטנציאל גדול. יהיה מרגש לראות אותו פה"

לאורך ההיסטוריה, אפשר לשים את האצבע על מספר די מצומצם של כדורסלנים שהגיעו לישראל והצליחו להפוך לקונצנזוס. כאלו שנחתו בנתב"ג כזרים, ויצאו ממנו כ"ישראלים". בתוך הרשימה הזאת אפשר למצוא את בריאן רנדל, ששיחק כמעט עשור בארץ הקודש במדי גלבוע/גליל, הפועל ירושלים, הפועל ת"א, מכבי חיפה ומכבי תל אביב. בשנותיו בישראל, הפורוורד הספיק להיות חלק משמעותי מהאליפות ההיסטורית של גליל (2010), לזכות בגביע המדינה ובגביע ווינר עם מכבי תל אביב (2015) ואף נבחר לחמישיית העונה פעם אחת ולשחקן ההגנה של העונה שלוש פעמים.

כשבועיים לאחר שמונה לעוזר מאמן פיניקס סאנס בגיל 35 בלבד, ורגע לפני שהוא מתחיל שגרת אימונים שוטפת עם דווין בוקר ושאר הכוכבים, בריאן רנדל העניק ראיון בלעדי ל"ערוץ הספורט" בו הוא מתרפק על העבר בגן נר ו'נוקיה', מספר על החוויה לאמן את קארל אנתוני טאונס, מתרגש מדני אבדיה ומפנטז על העתיד בפיניקס. 

ברכותיי, קודם כל
"תודה, תודה. אלו היה כמה שנים משוגעות. לא יכולתי לנחש שאגיע לאיפה שאני היום, אבל אני אסיר תודה. אסיר תודה מאוד" 

היה מעניין לקרוא את ההודעה של פיניקס. נתת הרבה קרדיט לשלושה אנשים: ברוס וובר, תחתיו שיחקת באילינוי, תום ת'יבידו שהיה הבוס שלך במינסוטה, ומישהו קצת יותר מוכר לצופה הישראלי
"מי האחרון?"

גיא גודס
"דיברתי עם גיא לאחרונה, האמת. אני יודע ששמו לא עלה בחלק מהמקומות בהם דיברתי, אבל החבר'ה האלה, הייתה להם השפעה גדולה עליי. חבר'ה שאני עדיין מדבר איתם. אלו המשפיעים הגדולים עליי"

מה למדת מהם?
"במיוחד מוובר ומת'יבידו, הגנה וירידה לפרטים. אומר את זה בוודאות. קואץ וובר באמת גרם לי להתחיל ללכת בדרך הנכונה בכל הנגוע לגישה שלי למשחק. הוא ואני היינו גם מתנגחים לפעמים, אבל אחר כך, ואני חושב שזה קורה להרבה שחקנים ולאנשים בכללי, אחר כך אתה רואה על מה הוא באמת דיבר, ואתה באמת מעריך ומכבד את זה. קואץ' ת'יבידו נמצא בפלנטה אחרת בכל הקשור ליכולת שלו לנתח את המשחק ולהבין אותו. רואים את הירידה לפרטים בכל דבר שהוא עושה והמסירות שלו לא דומה לאף אחד ולשום דבר שראיתי. אז בשבילי, מקצועית, הוא הציב את יסודות האימון, על איך לעבוד, איך לגשת לדברים ואיך להתרכז בפרטים הקטנים שאף אחד לא היה חושב עליהם"

"גיא... שיחקנו הגנה, הייתה לנו קבוצת הגנה נפלאה, במיוחד בשנה הראשונה שלי. הוא היה כל כך טוב בלהתחבר לחבר'ה, ועשה את זה בצורה מאוד מתואמת אבל כנה. כל מי שמכיר אותו יודע שהוא לא ימתיק את המציאות או יסבן אותך, אלא יציג את הדברים כפי שהם. וזה נעשה בדרך כזו שאתה מקבל את זה ברמה האישית. זה לא רק אתגר, זה גם גורם לך להיות טוב יותר בשבילו. עודד (קטש) דומה בהיבט הזה. עודד, כנראה בגלל הדרך שבה הוא שיחק והגישה שלו לחיים, גורם לך להתחבר אליו ו"לזרום" איתו. אז שני החבר'ה האלה, במיוחד ברמה האישית של האימון, עזרו לי לראות דרך שונה. דרך אחרת להתחבר ולדרוש באותו הזמן"

נגיע לפרק הישראלי בקרוב, אבל איך תסכם את החוויה שלך במינסוטה?
"מדהימה. מדהימה. הרבה קרה, המאמן ת'יבידו היה שם, אז ריאן סונדרס החליף אותו והגיע נשיא חדש לענייני כדורסל אחרי העונה הראשונה. 'הפכנו' חלק גדול מהארגון וחידשנו אותו, 'הפכנו' את הסגל פעמיים בעונה אחת, אז זה היה מאיר עיניים מאוד. זו הייתה חוויה מיוחדת בשנתיים שלי, שבהן היה לי המזל להיות מוקדם ולהישאר. אני מסתכל אחורה על זה וחושב לעצמי: אני כל כך שמח שהייתה לי ההזדמנות להגיע למינסוטה. אני שמח שהשאירו אותי ושהם אפשרו לי לעשות עוד צעד ונתנו לי עוד אחריות וקידום"

"אז בשבילי, זה היה 'באנג באנג באנג'. הכל המשיך והמשיך לקרות, ואני נותן קרדיט גדול למאמן ת'יבידו. הוא תמיד אמר: 'תוריד את הראש ותעבוד קשה, נסה לא להפריע'. זה מה שניסיתי לעשות ואני רוצה לחשוב שעשיתי בזה עבודה ראויה. היה פנטסטי במינסוטה"

בטוח תתגעגע למזג האוויר
"אני בחור מהמערב התיכון של ארצות הברית. אני צריך להתרגל לחום, הגוף שלי רגיל לקור. אני מוכן לעטוף את עצמי וללבוש מעיל, אבל כאן - זה כמה מהר אני יכול לפשוט את השכבות. אני מתאים את עצמי, אגיע לשם"

הסאנס לא העפילו לפלייאוף, אבל היו הקבוצה ה"מרעננת" של משחקי הדירוג בבועה עם 8 ניצחונות רצופים. זה נראה כאילו החלטה אחת או שתיים יכולות לשנות את העתיד ואולי אפילו את ההווה של המועדון
"כן, זה ארגון שנמצא על המסלול להצלחה כבר זמן מה. לא הכל לינארי, לפעמים יש עליות וירידות, דברים ממתינים בפינה ויש כל מני דרכים להגיע לאיפה שאתה רוצה להיות. לראות אותם השנה, ולראות אותם בבועה זה בהחלט מרגיש ונראה ממבט מבחוץ ועכשיו גם מבפנים - שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון ויש דברים מיוחדים שקורים" 

נראה שהמנהל המקצועי שלך, ג'יימס ג'ונס, מעדיף שחקנים מבוגרים ומנוסים יותר, אז דני אבדיה כנראה נמצא מחוץ למשוואה בדראפט הקרוב. אבל עדיין, מה אתה חושב על הכוכב הישראלי העולה?
"לא ראיתי יותר מדי ממנו. הייתה לי הזדמנות לעבוד קצת על דברים שקשורים לדראפט עם הטימברוולבס העונה, אז יצא לי לראות ווידיאו שלו ולבחון אותו. הוא צעיר ומוכשר, יש לו גודל טוב, הוא יכול לקלוע, להוריד את הכדור על הפרקט ולעשות דברים. תמיד קשה לדעת לאיזה תפקיד יתאים, מה גבול היכולת שלו, באיזה צדדים יוכל לתרום לקבוצת NBA או אפילו למכבי תל אביב"

"אף אחד לא יודע, אבל דבר אחד שהוא עשה, אני חושב, זה להיות יציב. הוא הראה שיפור וברור שיש לו פוטנציאל גדול. זה יהיה מרגש. יהיה מרגש לראות אותו, לא משנה איפה יהיה. ברור שבשבילי זה קצת יותר קרוב, בגלל הזמן שביליתי בישראל. אז תמיד ארצה שהחבר'ה שבאים מישראל וששיחקו במכבי יצליחו" 

יצא לך לשוחח עם שחקני פיניקס? מה הרושם הראשוני שלך מהחבורה הזאת?
"כן, הייתי כמה פעמים באולם בשבוע האחרון. השחקנים באים ויוצאים מהאולם, הם חזרו מהבועה לא מזמן. הייתה לי אינטרקציה איתם והיה טוב. כל העניין הזה עדיין חדש ומרענן עבורי, וגם עבור השחקנים וצוות האימון. עד כה מדהים, דיברתי עם הרבה אנשים בתוך הארגון וכולם היו נפלאים. לא יכולתי לבקש קבלת פנים חמה יותר, בטח בתקופה המוזרה הזו"

אילו עקרונות אתה מתכנן להביא לסאנס? כשאנחנו נצפה במשחקים באמצע הלילה, איפה נוכל לזהות את טביעת האצבע שלך?
"אני לא יודע. לא יודע עדיין. מבחינתי, כמו רוב המאמנים, אני רוצה שהשחקנים יילחמו. שיגיעו לאולם, יהנו, יעבדו קשה ויישארו מאוד מפוקסים. אני אוהב לעשות תרגילים כיפיים ולשחק עם זה, כדי שהשחקנים ירגישו שיש משהו חדש. כשאני עובד עם מישהו אני רוצה להתמקד איתו בשניים-שלושה דברים פשוטים. השחקנים כאן מאוד יצירתיים ומוכשרים, הם יכולים לעשות כל כך הרבה, אבל זה לא אומר שהם יהיו מצוינים במה שהם צריכים להיות מצוינים. אני מקווה להוסיף עקביות וחשיבה הגנתית. לא יודע אם זאת תהיה טביעת האצבע שלי, של מישהו אחר, או שילוב אבל אני מקווה להביא את הדברים האלה ולעזור בהם"

אחרי שנתיים ב-NBA, מה יש לך לומר על הטענות שההגנות באירופה חזקות מאלו שב-NBA?
"בכנות, לא הייתי אומר שהגנה אחת חזקה מהשנייה. הייתי אומר שיש קבוצות מסוימות שיותר טובות מאחרות. שיקגו לדוגמא שמרו בצורה שונה מאוד, גם טורונטו. אלו קבוצות שעשו הרבה רוטציות בהגנה בעוד שיש קבוצות שלא עושות את זה, והן שמרו גבוה בחסימות. זה עניין של ריכוז בהגנה. לא כל קבוצת יורוליג טובה בהגנה, ואני ראיתי את זה מקרוב. זאת תפיסה מוטעית לדעתי. אני כן אגיד שההכנה שלנו למשחקים ב-NBA היא שונה, כי אתה צריך להתמודד מול שחקנים ברמה כל כך גבוהה. ההכנה לדמיאן לילארד, ג'ואל אמביד, יאניס או לברון היא שונה מאוד. וקשה מאוד לעצור שחקנים כאלה, זה משנה את המורכבות של ההגנה שלך ואת הצורה שהיא נראית. אתה צריך למצוא דרכים לעצור את השחקנים הטובים בעולם. זה השוני"

בפלייאוף הנוכחי אנחנו רואים באופן מפתיע הרבה הגנות אזוריות שמשנות משחקים, במיוחד מאריק ספולסטרה ומיאמי. כמאמן עם חשיבה הגנתית, אתה חושב שזה ישפיע על עתיד הליגה בכך שנראה יותר אזורית?
"לא יודע. זה משהו שמיאמי עשתה בעקביות לאורך כל השנה. כששיחקנו מולם לפני שהליגה נעצרה בגלל הקורונה, ראינו מהם הרבה אזורית. גם נגדנו וגם לפני המשחק מולנו, זה פשוט משהו שהם עושים, והם עושים את זה טוב. לא יודע אם זה עניין של יותר אזורית או פחות, כי זה תלוי באופי של המאמן, אבל זה ללא ספק מעניין להסתכל עליהם"

"בתקשורת מדברים הרבה על 'תרבות'. הם מדברים על התרבות שנוצרה במועדון הזה. אפילו קראתי כתבה בה יודוניס האסלם מספר על התרבות ועל כך ששחקנים צריכים להתמודד איתו בחדר ההלבשה. האזורית שלהם יכולה להיות בסיסית והיא יכולה להיות ברמה הכי גבוהה אי פעם, אבל בסופו של דבר זה עניין של ריכוז וחשיבה. אם עוד קבוצות ילכו בדרך של מיאמי זה יהיה מפחיד כי אז יהיו לנו כמה קבוצות קשוחות במיוחד בליגה. נצטרך לחכות ולראות"

במינסוטה עבדת עם עם קארל אנתוני טאונס, וכעת תאמן את חברו מקנטאקי דווין בוקר. באילו אספקטים שיפרת את המשחק של טאונס ועל מה אתה מתכנן לעבוד עם בוקר?
"בשלב הזה, בכל הנוגע לפיניקס, הכל חדש לי. אני לא יודע עם אילו שחקנים אעבוד יותר ועם אילו פחות, אז קשה לי לענות על זה. בנוגע ל-KAT (טאונס), אם הוא היה רואה אותי עונה על השאלה הזאת הוא כנראה היה צוחק. אני לא חושב שהוספתי יותר מדי למשחק שלו. הייתה לנו מערכת יחסים טובה מאוד שמבוססת על כבוד הדדי, הדבר היחיד שעשיתי איתו היה לעבור על תרגילים. מה שהיה חשוב זה היחסים בינינו והאמון. טאונס הוא אולי הסנטר שקולע הכי הטוב בהיסטוריה, הכישרון שלו עצום. אשקר לך אם אגיד שעשיתי דבר כזה או אחר עבורו. הקשר שלנו זה הדבר הכי טוב שעשינו אחד לשני, כי אם אני כמאמן הייתי אומר לו משהו הוא היה מקשיב לי כשחקן. הוא לא היה אומר לעצמו "בריאן לא יודע כלום", אז הקשר האישי שלנו היה יותר משמעותי מהמקצועי"

שאלה קלה בשבילך: מי תזכה באליפות?
"אין לי מושג. זה פלייאוף כל כך מוזר. במזרח, זו הפעם הראשונה בה הגמר האזורי הוא בלי המדורגות 1 ו-2. הפייבוריטיות – מילווקי, טורונטו, בחוץ. הקליפרס בחוץ. ברור שהלייקרס עדיין במרוץ, אבל איך שדנבר חזרה... הכל מאוד הפכפך. אז אני בעיקר נהנה מזה. חשבתי שאני יודע לחזות מה יקרה, ידעתי אפילו לפני העונה, עכשיו אני באמת לא יודע"

בוא נדבר על בריאן רנדל השחקן. היית פופולרי מאוד בכל תחנה שלך כאן בישראל. מה הזיכרון הכי טוב שלך?
"יש לי שניים. הראשון – כשהגעתי בפעם הראשונה לישראל הגעתי ביום שישי. הגעתי בארוחת ערב שבת, בגליל. ואני זוכר שישבתי עם המשפחה שלמעשה גרתי אצלה, אפרת וניסן והמשפחה שלהם, וישבתי שם וכבר הייתי בהלם, עייף מהג'ט לג. ואני זוכר שהלכתי לחדר שלי וחשבתי לעצמי: 'מה אני עושה?!'. זה זיכרון אחד, וזה הפך לשנתיים בגליל, שבהן היו לי איתם הרבה ארוחות שבת, ונוצר איתם קשר משפחתי יפהפה, ואז הגיעה הזכייה באליפות עם גליל. להתחיל את הקריירה שלי שם, לשחק עם חלק מהשחקנים שאיתם שיחקתי, ג'רמי פארגו הוא כמו אח בשבילי, אנחנו מדברים לעיתים קרובות ועדיין מבלים. אייזיאה סוואן, ושוב, עודד (קטש). אלו השניים שאולי הכי בלטו בשבילי, כי הם הציבו אותי במסלול"

"במידה והייתי צריך לנחש אם זה ייראה כך, הייתי מנחש לא נכון. זה מעל ומעבר למה שיכולתי לקוות לו. אפילו מישהו שמגיע ל-NBA ומרוויח מיליוני דולרים, אפילו אז, אתה לא יודע איך תיראה הדרך ואיך יהיה המסע. בשבילי, איך שזה יצא בסוף, זה היה כל כך יפה ומספק. ובתקווה שלאורך הדרך יכולתי לתת לפחות חלק ממני לאנשים שפגשתי. ככה אני רואה את זה"

נתת. מה היה כל כך מיוחד בחבורה הזאת של גלבוע/גליל מלפני 10 שנים בדיוק?
"הגישה שלנו למשחק. אתה בגן נר על יד הר, אתה אוכל בקיבוץ ואם אתה רוצה ללכת למקום כלשהו אתה חייב לנסוע ברכב. זה מקרב בין אנשים. רוב הקבוצה נשארה משנה אחת לשנייה, וזה גם קירב בינינו. חוץ מזה נהנו אחד מהשני. אני חושב שאנשים לא מייחסים מספיק חשיבות לכך ששחקנים צריכים לאהוב אחד את השני, ואנחנו אהבנו. השילוב של האחווה עם הכישרון והחשיבה הנכונה, הפך אותנו לחתיכת קבוצה חזקה"

בנובמבר ימלאו 3 שנים לפרישה שלך. כמה קשה היה להודיע ש"זהו" ולתלות את הנעליים, אחרי שנתת את חייך למשחק?
"זה לא היה קשה, באופן מפתיע. זה היה מאוד שלו בשבילי. שיחקתי תקופה כל כך ארוכה, באופן כללי, מאז שהייתי כל כך צעיר. הרגשתי שנתתי את מה שיכולתי, נתתי כל מה שהיה לי, היו נקודות שאני עדיין יכול להסתכל עליהן ולהגיד 'יכולתי לעשות את זה ואת זה אחרת', אבל אלו החיים, וכשהגעתי לנקודה בה קיבלתי את ההחלטה הזאת ידעתי שהיא נכונה"

"זה היה קשה, זה היה קשה לא לכבד את ההתחייבות הזאת לברינדיסי (הקבוצה האיטלקית בה חתם), אמרתי להם שאהיה שם לעונה הזאת. על אף שעצרתי מוקדם, הדרך בה הארגון, הקהילה, העיר והאוהדים חיבקו אותי ותמכו בי, זה היה בלתי ייאמן. כל כך הרבה אהבה ושמחה, לא הרגשתי שום לחץ ושליליות, זה עוד יותר אישר עבורי שזו הייתה ההחלטה הנכונה"

אתה עדיין תוהה לאן היית יכול להגיע אילולא חוסר המזל שלך עם פציעות, או אם היית מתחיל לקלוע שלשות בשלב יותר מוקדם?
"כן, חושב על זה לפעמים. אלו חלק מהדברים שאתה מסתכל לאחור ואומר 'אולי יכולתי לעשות את זה או את זה אחרת', אבל אלו החיים. אנחנו מקבלים החלטות ואנחנו צריכים לחיות איתן. אני לא אוהב את כל ההחלטות שקיבלתי בחיים שלי, אבל אני עדיין כאן, יכולתי לשחק כדורסל לתקופה ארוכה ויש לי משפחה נפלאה. כן, אני מסתכל אחורה, אבל התקווה שלי עכשיו היא להשתמש בניסיון שלי כדי לעזור לחבר'ה אחרים, בין אם זה מקצועית, בגישה שלהם למשחק ובאיך שהם משחקים, פיתוח היכולות שלהם, לא משנה במה. וגם אישית"

"שוב, טאונס לדוגמה, הוא אחד הגבוהים הכי טובים במשחק, נקודה. וכנראה יימדד בסוף הקריירה מול כל שאר הגבוהים. הגעתי לליגה כאיש ווידאו, היה בינינו 'קליק', דיברנו, והתקרבנו כמעט כמו משפחה בהרבה מובנים. לחיבורים האלו יש יותר ערך, כנראה, מכל מיומנות בכדורסל או כל תרגיל, או כל כיסוי הגנתי שכל מאמן ימציא. זה להתחבר לחבר'ה בצורה אמיתית. אז בשבילי, אני מקווה שאוכל לעזור לאנשים בזה, ולהשתמש במה שאני יודע, וללמוד את מה שאני לא יודע ועדיין להתחבר איתם. אני מסתכל על זה, אבל למזלי יש לי דברים נהדרים וגם מפוספסים שאני יכול לחלוק"

לפני שנשחרר אותך בריאן, איך הגוף שלך? אני יודע שנתת את כולך, ויש לך את הצלקות כדי להוכיח את זה
"הגוף שלי בסדר. בהחלט צבר מרחק, כאבים פה ושם. בשבילי, זה מצב שבו על כל צלקת ועל כל כאב אני יכול לשבת ולהסתכל סביב, ולראות איפה אני נמצא עכשיו. להיות בבית ולהסתכל על התמונות שיש לי ולשבת על הספה עם הטלוויזיה מולי... הרווחתי כל כך הרבה, ואני מרגיש בר מזל. אני מוקיר תודה על כל מה שאני מרגיש לגביו טוב, רע או בין לבין. הכל שווה את זה"

משהו שתרצה להגיד לאוהדי מכבי? עונת היורוליג מתחילה בקרוב.
"הלוואי ויכולתי להיות ביציעים. לא הייתי אומר הלוואי שיכולתי להיות על המגרש, כי אני חושב שנתתי את מה שיכולתי. אני מקווה שיום אחד אחזור ל'נוקיה', ככה אני קורא לו, זה מה שהאולם הזה בשבילי. לחזור לשם ולהיות חלק מזה, ושיקבלו את פניי. זה בלתי ייאמן. זה משהו שתמיד אהיה אסיר תודה לגביו, שאני חלק מההיסטוריה הזאת ושאני יכול להגיד שהייתי חלק ממכבי תל אביב ולהרגיש טוב בנוגע לתקופה שלי שם. אני אסיר תודה על כך ולא יכול להיות יותר שמח על ההזדמנות הזאת. תודה לאוהדים, למדינה, לארגון, לחבר'ה ששיחקתי איתם. הכבוד הוא לי"

בריאן, היה לנו הכבוד לארח אותך. תודה רבה לך.
"תודה רבה, חג שמח"