10 הקפות במוג'לו שוות לאלף הקפות באבו דאבי

עונת הקורונה של 2020 תיזכר בהיסטוריה מהרבה סיבות, אבל אחת הסיבות הטובות הינה המירוץ יוצא הדופן במסלול מוג'לו, המוכר לכל חובבי המוטו ג'יפי. המסלול המדהים הזה, מעולם לא נכלל באליפות הפורמולה 1 ולא היה צפוי להיכלל, אילולא אירועי הקורונה ו"חגיגות המירוץ האלף בפורמולה 1 של פרארי". כמובן שלפרארי אין מה לחגוג בעונה הקשה הזו, אבל לאוהדים של הספורט שרוצים לראות מה באמת מפלצות המהירות של העונה הזו מסוגלות לעשות, לפני שה-FIA יאטו אותן, אין מסלול טוב יותר למסיבה (במיוחד בעונה בה לא מגיעים לסוזוקה).

כותרת הכתבה היא ציטוט של מארק וובר, שהתנסה עם רדבול בימי אימונים של הפורמולה 1 במוג'לו בעשור הקודם. הכותרת החדשה שוובר סיפק היא ש"לא יישאר צוואר אחד שלא יישבר" במהלך המירוץ במוג'לו ובכדי להבין את האתגר המיוחד, נעבור מיד לבחינת מאפייני המסלול.

נתחיל בהצצה למה שיש לפירלי להגיד על המסלול. פירלי לא לוקחים סיכון עם הצמיגים ומביאים את שלושת התרכובות הכי קשות שיש. ראינו בברצלונה שהתרכובת הקשה ביותר אינה תחרותית ומעניין יהיה לראות אם הפניות העוד יותר מהירות ועוד יותר ארוכות של מוג'לו יהפכו את הצמיגים הקשים לרלוונטיים. מבחינת מזג האוויר, צפויות טמפרטורות נוחות יחסית לעונה של כ-26 מעלות, ללא גשם, כלומר נוח במידה משמעותית מהחום שעלול לקרות ב"קיץ אינדיאני" באיזור זה בטוסקנה.

פול די רסטה משדרני סקיי הבריטית (ונהג פורמולה 1 בעברו, כולל תחרות ב-DTM במוג'לו) טוען כי לדעתו מכוניות הפורמולה 1 הנוכחיות, לא תרדנה מתחת להילוך רביעי לאורך ההקפה ובחינת ההקפות בסימולטורים והקפת פורמולה 1 ישנה שעשה לקלר, בהחלט מעלה את זה בסבירות גבוהה, לפחות בדירוג.

במוג'לו יש ישורת ארוכה מאד, כקילומטר אורכה. היא מתחילה ביציאה מפניית בוצ'ינה הארוכה והמהירה ובהתחלת הישורת, מדובר בעלייה די משמעותית, שהופכת לירידה אחרי היציאה מהפיטס. הפנייה הראשונה הכפולה מאפשרת מספר קווים אפשריים דרכה. אחריה מגיעים שני רצפים דומים מאד של פניות שמאלה ימינה מאד מהירות ואז הקטע שהינו גולת הכותרת מבחינתי: קאזנובה המהירה (הילוך 6) בירידה עם זווית שפיעה שלילית קלה שמתחלף בזווית שפיעה חיובית של סאבלי (הילוך 6 / 7) ואז ארביאטה 1 וארביאטה 2 שהן פלאט האוט בהילוך שמיני במה שמסתמן תהיה מהירות בין 270 ל- 300 קמ"ש!!! קטע ישר קצר מוביל לרצף מהיר בירידה של פניות סקרפריה (ימינה) ופלאג'יו (שמאלה) לפני ישורת קצרה שמובילה לפניית קורנטאיו (הילוך 4)  עם בלימה אמיתית לראשונה מאז הפנייה הראשונה!!! הפנייה הארוכה הזו מובילה לישורת עם שיקיין סופר מהירה באמצע (ביונדטי על שם זוכה המילי מילייה – בהילוך 6) ואז הבלימה האמיתית השלישית בלבד לקראת בוצ'ינה הארוכה. הנה מפה תלת מימדית. שימו לב שכל צבע ממחיש גובה אחר ותתחילו להבין את שינויי הגובה במסלול הזה.

התיאור הזה מסביר את אתגר הנהיגה המאסיבי שהמסלול הכה מהיר יהווה לנהגים. לא רק אתגר נהיגה, אלא גם תחרות הישרדות פיזית, שכן הפניות הארוכות עם כוחות הג'י שוברי השיאים, עשויים להביא את הנהגים למגבלות הפיזיות שלהם במהלך המירוץ. סיפור ידוע הוא שכאשר סאובר בחנו את קימי רייקונן הצעיר לפני 2001, הוא עצר באמצע היום הראשון והתריע שאם ימשיך, לא יהיה כשיר ליום השני. הקבוצה התרשמה מאד מהכנות והאחריות שהפגין והיתר היסטוריה. מאפיין נוסף הינו שהמסלול לכל אורכו תחום במלכודות חצץ וגדרות בטיחות שקרובות מאד למסלול, דווקא בקטעים צרים שלו!

התיאור הזה של מוג'לו מעלה גם את הבעיה העיקרית של המסלול והיא שעם "מפלצות ההצמדה האווירודינמית" הנוכחיות, המירוץ יהיה דל מאד בעקיפות תחרותיות, לפחות עד שהנהגים יתחילו לעשות טעויות מעייפות. המהירות של המכוניות תלויה בהצמדה וזו נפגעת מאד בקרבת מכונית מלפנים. ברור שהמכוניות לא תוכלנה להתקרב יתר על המידה ו"נזכה" לראות כמו בברצלונה מירוץ סטטי. הבחירה בתרכובות הצמיגים הקשות ביותר עשויה גם היא לתרום למירוץ משעמם, אם כי ייתכן שכאן, בניגוד לברצלונה, כן יהיה שימוש בצמיג הקשה כאסטרטגיה חלופית לחסכון בעצירה אחת. זה מביא אותנו לנקודה חזקה מאד שעשויה לעזור למירוץ כן מותח, והיא חוסר ההיכרות עם המסלול בתנאי מירוץ לפחות. בניגוד לברצלונה, כאן אין לאף אחד, כולל לפרארי, ניסיון במירוץ פורמולה 1 על הצמיגים הנוכחיים. האימונים בשישי ושבת ילמדו את הקבוצות ואת פירלי רבות, אבל כנראה לא מספיק בכדי לייצר אסטרטגיה אחת בלבד אפשרית. מה שכן, אם מישהו מפסיד פה זמן מסלול בשישי – שבת, חראם. זה הפסד כפול ומכופל לעומת מצב רגיל. ממש בומבה שרק מזל ירים ממנה.

מיטיב עם מרצדס
יש רק קבוצה אחת שמאפייני המסלול מתאימים לה לחלוטין. נחשו מי היא. וברצינות, הצורך במקסימום הצמדה לפניות הכה מהירות והכה ארוכות, תוך שמירה על מהירות סבירה בישורת הארוכה, משחקים לידיה של מרצדס. ראינו במונזה שביטול ה"פארטי מוד" לא שינה להם דבר, אלא אולי אף הגדיל את יתרונם על רד בול הונדה. המילטון יתחבר לעצבים שלו אחרי מה שקרה במונזה ואני מחכה לראות מה הוא יעשה בדירוג. הבחור גם בכושר גופני מעולה, כך שאני לא רואה אותו נשבר לפני בוטאס.

רד בול הם מומחי ההיי רייק. היתרון התאורטי של הקונספט האווירודינמי הזה, הוא הצמדה גבוהה במהירויות נמוכות ובינוניות, שרמת העלייה שלה פוחתת במהירויות הגבוהות ואף ייתכן שהופכת לשלילית (עם טריקים כמו הזדקרות אווירודינמית וכנפיים מתעוותות). כל זה יפה ובמונזה מקלארן הראו שגם הם יודעים את העבודה, אבל בסופו של יום צריך כוח ולמרצדס יש יותר. כמו כן, כשאנו מדברים על פניות כמו ארביאטה 1 ו-2, שהן במהירות של מעל 270 קמ"ש, הטריקים האלה של האווירודינמיקה נהיים מאד מסובכים ומסוכנים שכן בוודאי שהקבוצות לא רוצות אובדן הצמדה פתאומי בפניות הללו.

מי שעשויה להרוויח מהעניין היא קבוצת רנו. המאפיינים של המכונית שלהם הם (כנראה) הצמדה טובה ויעילה יחסית, גם בפניות המהירות, אפילו אם אין להם את המורכבות של מקלארן או רד בול. מוג'לו הוא גן עדן של פניות מהירות, אז לא אופתע אם רנו יככבו. אני לוקח גם בחשבון שריקארדו יתן איזה אקס פקטור במסלול שכזה, גם מבחינת הנהיגה וגם מבחינה פיזית. אוקון מבחינתו, יסבול פחות מלמידת המכונית, כי המסלול חדש לכולם.

אמרנו שאלפא טאורי חדרה חזק לתוך המידפילד ובמונזה חזינו בהתרגשות גדולה בניצחון של גאסלי עבורם. כמובן שברק (כמעט) ואינו מכה פעמיים, אבל זה לא אומר שהם לא יכולים לתת פייט חזק על מיקומים בעשירייה הראשונה. מצד שני, הרבה פעמים אחרי היי כמו במונזה, באה איזו נפילה מנטלית, וכאן מדובר על שבוע אחרי.

רייסינג פוינט כבר אינם ממובילי המידפילד, אבל דווקא במסלול כמו מוג'לו, הם עשויים להיות יותר חזקים מאשר בספא או מונזה. הדימיון כאמור הוא לברצלונה, רק על סטרואידים ועם שינוי גובה. בכל אופן, פרז עוזב / הועזב לטובת פטל, כך שבוודאי שאין לו מה לדפוק חשבון והוא רוצה להוכיח להאס ולאלפא רומיאו שעוד כוחו במותניו. סטרול מצידו במומנטום, למרות שבמונזה זה היה חד משמעית מזל הרבה יותר מכל דבר אחר. אם סטרול יהיה מהיר מפרז אני אופתע מאד!

האיטלקים רוצים
הגענו לכלת השמחה, שחוגגת את המירוץ האלף בפורמולה 1 במסלול הפרטי שלה! אלה הם זמנים קשים מאד לפרארי וכל הטאררם השיווקי של צבע אדום כהה נוסח שנות החמישים, לא יכסו את המצב הנוכחי בו פטל כבר סגור ברייסינג פוינט וחשוב מכך, המכונית סובלת מאד משלדה בעייתית, חוסר איזון איווירודינמי וחוסר קרדינאלי בכוח! לפחות בעיית עודף ההצמדה אמורה להפריע פחות במוג'לו, אבל זה לכל היותר יאפשר להם להיאבק על כניסה ל-Q3. הם ייאבקו להיכנס למסיבה שאירגנו לכבודם! זה העונש של מי שהשתן עלה לראשו והשתין מהמקפצה בשנה שעברה.

כל זה תקף גם עבור אלפא רומיאו והאס, כאשר לרייקונן, לג'יובנצ'י ולגרוז'ן יש יתרון מסויים משום שכבר התנסו בפורמולה 1 במסלול הזה. במיוחד לשני הראשונים שהתנסו בכך במסגרת פרארי בשנים האחרונות.

דווקא לויליאמס יש פה הזדמנות לעקוץ את קבוצות פרארי. הכוח העדיף של מרצדס יאפשר מבחן למכונית של ויליאמס במצב של הצמדה גבוהה. ראסל הוא עוד נהג שעשוי להביא אקס פקטור, כך שייתכן שהקרבות הטובים ביותר במירוץ יהיו דווקא מאחור!

אסיים בהתייחסות להיסטוריה של המסלול במוג'לו, וחיכיתי לסוף בכדי לא לפגוע ברגשות של חלק מהקוראים, עבורם ההיסטוריה היא משהו שסבלו בבית הספר. מסלול מוג'לו ממוקם בעמק בין רכסי ההרים שמצויים בין פירנצ'ה (מדרום) לבולוניה (מצפון). מדובר בגן עדן אמיתי, אפילו ביחס לטוסקנה! אור השמש בשעת בין ערביים הופכת את שדות החיטה ל"אגמים של זהב נוזלי". I shit you not!

שני הקטעים המפורסמים ביותר במירוץ המילי-מיליה היו שני מעברי ההרים בשני צידי העמק: מעבר הפוטה ומעבר הראטיקוסה. ראו המקומיים כי טוב וכמובן שארגנו מסלול "קטן" בעמק עם שני המעברים בשני קצותיו (במפה ניתן לראות את המסלול העתיק ולצידו את המסלול המודרני הקטן). על מסלול מוג'לו העתיק, התחרו בסגנון הזנקה בודד כמו במילי מיליה, וזאת עד לשנות השבעים (עם מכוניות ספורטס קארס נוסח לה-מאן) וממשיכים לערוך מירוצי ראלי עד היום! אני ממליץ לכל מי שמטייל ברכב באיטליה ונוהג בין פירנצה לבולוניה, לא לעשות זאת באמצעות האוטוסטראדה אלא לאפשר יותר זמן ולנהוג דרך כמה מהכבישים היפים והנחשבים בעולם ואולי אף לעצור בסקרפריה לקפה ולהציץ על המסלול המודרני היפיפה.