תקופת הקורונה נוראית, המצב לא נעים לאף אחד, המשק נפגע קשה וכולנו דואגים למצב הבריאותי של היקרים לנו ומתפללים שהמספרים שמגיעים מהעולם לא יגיעו לכאן. הכדורגל עצר, אבל זאת הדאגה האחרונה כרגע.
אנחנו לא משחקים או מתאמנים ולכן לא שמעתי על אף שחקן שסרב לקיצוץ, גם אני הסכמתי לקצץ כשפנו אליי, למרות שהמשכורת שלי לא גבוהה. אל תחשבו שכולם משתכרים כל כך הרבה, הרוב הגדול מרוויח פחות.
צריכים להתחשב גם בבעלים ובמצב המשק, אבל צריך לזכור שאנחנו קבוצת כדורגל ופועלים ביחד. כל הקבוצות הסכימו לקיצוץ אחיד או הוצאו לחלת כגוף אחד וכל אחת מקבלת החלטה אחרת וחוסכת בצורה שונה, אבל מדובר בעניין קבוצתי.
אין לי מה להתנצל על הפוסט שכתבתי נגד רן קדוש. אמרתי את מה שאני חושב ואני לא מפחד להביע את דעתי. אי אפשר ששחקן אחד יקום יום אחד ויחליט לעשות דברים בעצמו. במיוחד שהוא היה בצוות של השיחות מול הנהלת קבוצתו ונבחר לייצג את כולם. הוא יוצא גיבור בעיני כולם, אבל פוגע בחדר ההלבשה ובחבריו ועל זה כעסתי. אומרים לנו להיות מגובשים על המגרש ומחוצה לו, אז גם פה צריך להיות גוף אחד. ואין פה משהו אישי.
גם אין פה עניין עם הקיצוץ עצמו. ברור שצריך לקצץ. אבל ביחד כגוף אחד מגובש. אני הייתי הראשון לעשות זאת, אבל הקבוצה צריכה להתנהל ביחד. לא כל אחד יכול לעשות מה שבא לו. אני נמצא הרבה שנים בכדורגל הישראלי ויודע שהרבה צעירים מרוויחים משכורת מינימום, תתפלאו לדעת כמה נמוך. ולא אנחנו לא צריכים שירחמו עלינו או שיכנסו לנו לכיסים כמו שאנחנו לא עושים לאחרים
כשאנשים מסתכלים על המצב הכלכלי של המדינה ורואים את אחוז המובטלים, הם מתנחמים בכך שגם אנשים שאמורים להרוויח הרבה כסף נפגעים. זאת שמחה לאיד, לא מעבר. לא ככה אנחנו צריכים להסתכל על העולם. מאחל לכולם בריאות חג פסח שמח ויציאה מהירה מעבדות הקורונה לחרות.