הקשר הישראלי של המוח מאחורי הגדולות ב-NBA

סטף קרי, קליי תומפסון, אנדרה איגודאלה, סטיב קר ושות' הגיעו לכל אחד מחמשת גמרי ה-NBA האחרונים ובכל פעם, פגשו שם את אותו אדם.

לא, לא מדובר בלברון ג'יימס, שכמובן לא התקרב אפילו לגמר האחרון, אלא בפיל הנדי, אחד מעוזרי המאמן המוערכים ומהפרצופים המוכרים ביותר בליגה בשנים האחרונות, שאחרי קליבלנד, עבר לעבוד בעונה שעברה בטורונטו ושוב ושוב ושוב נתקל בקרב על התואר דווקא בקבוצה מעיר נעוריו.

השנה, הנדי שוב חבר ללברון והוא עובד עבור הלייקרס וחולם על גמר שישי ברציפות. אלא שהרבה לפני שהוא נאבק על טבעות, פיל הנדי נאבק בשחקני ליגת המשנה בכדורסל הישראלי ומסתבר שכבר אז הייתה מי שידעה לאן יוביל אותו הגורל.

"אימא של אחד מהחברים שלי לקבוצה הייתה קוראת בכף היד", נזכר הנדי בריאיון לערוץ הספורט בחצי העונה אותה העביר בלא אחרת מאשר מכבי חדרה, ששיחקה ב-1999 בליגה השנייה. "הייתי הולך לבית של החבר הזה כל הזמן ויום אחד אימא שלו אמרה לי 'אני רוצה לקרוא לך בכף היד'. עניתי לה שבשום אופן לא, אבל אשתי הסכימה ואני זוכר שבאותו לילה, היא אמרה לאשתי 'בעלך יהיה מאמן ב-NBA יום אחד'. אני נשבע לך. צחקתי וחשבתי לעצמי 'מה פתאום? אני לא מתכוון להפוך למאמן'. אני זוכר את הסיפור הזה עד היום ורק מלספר לך אותו יש לי צמרמורת. האישה הזו אמרה לאשתי דברים על היחסים בינינו, שאף אחד חוץ מאיתנו לא ידע. תאמין לי... ברחתי משם כמה שיותר מהר", הוא צוחק.

אתה זוכר את השם של אותו שחקן?
"אוי, אני כבר לא זוכר. זה היה כל כך מזמן... חבל, כי היינו מאוד קרובים. הוא היה 2.05 בערך, גבוה, רזה... טובו! קראו לו טובו! (אהרון טובול, ע.ו.) הוא ואימא שלו היו פשוט מדהימים, הכניסו אותי לבית שלהם, בישלו עבורי. הם פשוט היו אנשים נהדרים".

בכלל, את כל חצי העונה שלו בישראל הנדי זוכר באופן מאוד חיובי: "הייתה לי תקופה נהדרת שם. הייתי פצוע בתחילת אותה עונה. ישבתי בחוץ איזה חצי שנה ולא שיחקתי. הסוכן שלי התקשר אליי ושאל איפה אני רוצה ללכת לשחק כשאחזור מהפציעה. עניתי לו שאני רוצה ללכת למקום שלא יהיה בו שום לחץ, מקום שאוכל להגיע אליו ולחזור לכושר, לחזור לעצמי. וההזדמנות הזו הגיעה. הסוכן לא רצה שאקח את העבודה הזו, כי חדרה הייתה בליגה השנייה, אבל לא היה אכפת לי. רק רציתי לשחק. היו לי כמה הצעות מהיורוליג, אבל לא הייתי בכושר והרגשתי שזה לא יהיה נכון".

מה עוד אתה זוכר?
"שמעתי כל כך הרבה דברים טובים על ישראל, שפשוט החלטתי שאני רוצה ללכת לשחק שם ובסופו של דבר, זו הייתה אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בקריירת המשחק. אהבתי כל רגע שם. דרנל ג'ונס, בחור משיקגו, היה האמריקאי השני בקבוצה באותה עונה. ולצערי, אני לא מצליח לזכור מה היה השם של המאמן שלנו. הוא היה מאמן ישראלי, ממש טוב, לא רק איתי, אלא עם כל החבר'ה הצעירים בקבוצה שלנו. אהבתי מאוד את הסגנון שלו, הוא אחד המאמנים שהכי נהניתי לשחק עבורם". המאמן, יעקב ג'ינו, המשיך למחוזות לא רעים בכלל בעשורים הבאים, כולל זכייה ביורוליג כעוזרו של פיני גרשון ב-2005.

את העונה עם הנדי סיימה חדרה במקום השני, בשוויון עם הפועל חיפה, שעלתה: "היו דיבורים על עלייה לליגה הראשונה וזה לא קרה, אבל הייתה לנו עונה ממש טובה. הגעתי באמצע העונה כשהקבוצה הייתה במקום השישי וניצחנו כמה משחקים ברצף. אחרי זה, המשכתי לשחק ברמות גבוהות יותר. זו אחת העונות הכי מהנות שהיו לי. הכרתי את המדינה, את האוכל הישראלי, למדתי על התרבות שם. זה היה פשוט מדהים".

אחרי חדרה, הנדי זכה באליפות אנגליה עם מנצ'סטר ג'איינטס והגיע לשני גמרים רצופים בליגה הבכירה באוסטרליה, לפני שחזר לארצות הברית ופצח בקריירת אימון. לאורך העשור החולף, הוא הפך לגורו בכל הנוגע לפיתוח שחקנים, אחד הטובים בתחום. בתחילת העשור זה סידר לו ג'וב אצל הלייקרס ובקיץ 2013, הוא עבר לקליבלנד. שנה אחר כך הגיע לשם דייוויד בלאט. "דייוויד גמר את הקריירה שלו במכבי חדרה. דיברנו על זה בזמן שעבדנו ביחד בקאבס", נזכר הנדי.

מה אתה זוכר מהתקופה המשותפת שלכם בקליבלנד?
"דייב מאמן מדהים ואני מרגיש שמה שקרה לו בקליבלנד היה לא הוגן. זה החלק הקשה של הביזנס שלנו, מאמנים לפעמים מפוטרים בצורה לא נכונה. הוא עשה עבודה אדירה בקליבלנד. מן הסתם הייתה לנו קבוצה מצוינת ברגע שלברון חזר, אבל דיוויד עדיין היה צריך לאמן את הקבוצה. הגענו לגמר בלי קווין לאב וקיירי אירווינג ובעונה שאחרי, היה לנו את המאזן הכי טוב בליגה, 11:30 והקאבלירס פיטרו אותו. דיוויד הוא איש נהדר ומאמן נהדר, למדתי המון ממנו. הסגנון שלו היה בדיוק מה שצריך ועד היום אנחנו קרובים. כששמעתי שהוא חולה ניסיתי להתקשר אליו, אבל הוא בדיוק עזב את אולימפיאקוס. אשמח לדבר איתו בהקדם".

אתה יודע שבישראל יש הרבה אנשים שלא ממש אוהבים את לברון ומאשימים אותו בכך שהוא גרם לפיטורים של בלאט? מה אתה יודע על זה?
"זה הכל בגלל התקשורת, שיצרה משהו לא נכון, משהו שלא באמת קרה. ללברון היה המון כבוד לבלאט ולא קרה שום דבר רע ביחסים ביניהם. כל השחקנים הכי טובים בעולם הם קצת קשים לאימון. הם כל כך טובים שהם דורשים שהמאמנים שלהם יהיו בהתאם ואני חושב שדייוויד בלאט התמודד מעולה עם האתגר הזה. מה שקרה בקליבלנד לא היה קשור בשום צורה ללברון. הוא לא גרם לפיטורים של בלאט. לא היו ביניהם שום בעיות. זו פשוט הייתה החלטה של ההנהלה. מסיבה כלשהי הם החליטו שהקבוצה צריכה ללכת לכיוון אחר, אבל לברון לא היה קשור לזה בכלל".

כאמור, אחרי חמש שנים מוצלחות בקליבלנד, הנדי עזב בקיץ שעבר והצטרף לטורונטו: "אתה תמיד רוצה לשים את עצמך בעמדה בה תוכל להיאבק על אליפות והרגשתי שלטורונטו יש קבוצה מאוד טובה. זו הייתה מן הסתם העונה בה לברון עזב את המזרח וחשבתי שטורונטו תוכל להתמודד במזרח וזה היה עוד לפני שקוואי הגיע בטרייד. ברגע שהטרייד קרה, ההרגשה שלי התחזקה עוד יותר והצלחנו לגרום לזה לקרות".

הוא נשאר בראפטורס רק עונה אחת ובדיוק כמו קוואי, עזב מיד לאחר הזכייה ההיסטורית באליפות: "עזבתי כי הלייקרס הציעו לי קידום, לעבור לקדמת הספסל. כל הקריירה שלי עד העונה הייתי מאחורי הספסל והייתי מאוד שמח עם התפקיד הזה, אבל זו התקדמות ואני יכול לאמן יותר עכשיו. יש לי גם ילד שגר בלוס אנג'לס, אז אני יכול להיות יותר קרוב אליו עכשיו".

אז מה אתה עושה ביומיום בלייקרס?
"ב-LA, קואץ' ווגל נתן לי המון אחריות על ההגנה ואני עוזר גם עם ההתקפה. הוא מתנהל מצוין עם כל צוות האימון, נותן לנו לאמן, לצמוח בכיוונים שונים. אני עדיין מתמקד מאוד בפיתוח שחקנים. זה משהו שתמיד אעשה, גם אם יתמזל מזלי להפוך למאמן ראשי בליגה הזו יום אחד. תמיד אמשיך לעבוד עם שחקנים, אבל התפקיד שלי בלייקרס בהחלט גדול יותר מאשר בקבוצות קודמות. אני עושה סקאוטינג על שחקנים יריבים, המון שעות צפייה בווידיאו וכל מה שקשור לאימון, באופן כללי".

אחת התמונות המפורסמות של הנדי התפרסמה בקיץ שעבר ובה הוא נראה עובד, במהלך הפגרה, עם שלל שחקני NBA ובראשם גם קוואי, גם לברון וגם קווין דוראנט.

מה ההבדל הכי גדול ביניהם לדעתך? איך העבודה עם קוואי, שנחשב לשקט יותר, שונה מהעבודה עם לברון, דוראנט או בעבר קובי בראיינט, כאלה שאוהבים את אור הזרקורים?
"קוואי אולי שקט מחוץ למגרש, אבל המשחק שלו 'רועש' וזה נכון לכל הכוכבים האלה, KD, לברון, קובי וקוואי. הוא באותה רמה שלהם כי המשחק שלו מדבר בפני עצמו. הוא לא דברן גדול, אבל משחק בסגנון כזה. האחרים יותר קולניים, אבל קוואי מביא דברים אחרים. הם כולם כל כך מוכשרים, מהטובים שאי פעם שיחקו. קווין דוראנט וקוואי עוד מטפסים למעלה ויכולים גם הם להיות בסופו של דבר מהטובים שאי פעם שיחקו כדורסל, כמו לברון וקובי. האייקיו כדורסל והביטחון שלהם לשחק ברמה הגבוהה ביותר דומה, גם אם הסגנונות שלהם שונים".

לא נראה שקרי, קליי, קר והחבר'ה של הווריירס יגיעו לגמר שישי ברציפות. מה איתך?
"אני שמח שיש לי גם השנה הזדמנות להיאבק על מקום בגמר. אין ספק שיש לנו קבוצה שיכולה לעשות את זה, זו המטרה שלנו לעונה הזו. להתקדם ממשחק למשחק ולהגיע לפלייאוף במצב טוב. ואם זה אמור לקרות, אני בטוח שזה יקרה".