פתיחת המחזור השישי סיפקה לנו אתמול (שבת) משחקים של שלוש מוליכות הטבלה. על הנייר ולפי התוצאות של המשחקים הראשונים העונה - בצדק. המוליכה החדשה, הפועל באר שבע, יצרה יחד עם מכבי תל אביב ומכבי חיפה חוד חנית בטבלה של שלוש הקבוצות שסביר להניח ירוצו עד סוף העונה ויתחרו ביניהן על תואר האליפות.
מבין שלושתן, הכי הרשימה אותי הקבוצה מבירת הנגב. אתמול היא הגיעה למשחק חוץ שעל הנייר הוא לא קל בכלל. ב"ש טרם ניצחה העונה בליגה משחק חוץ, ודווקא באצטדיון סמי עופר היא הצליחה לנצח, או אולי אפילו להביס, את הפועל חיפה. הקבוצה של ברק בכר הייתה קרובה גם לשער הרביעי והחמישי, למרות שבמחצית הראשונה הייתה זו הפועל חיפה שנראתה טובה יותר. השער הראשון הגיע בדקה ה-45, וזה מה שהכניס את הקבוצה מהכרמל ללחץ. הפועל חיפה בעיניי הרימה ידיים מהר מדי.
אני חייב לציין שני שחקנים בב"ש. הראשון הוא מיגל ויטור, שהיה אתמול משכמו ומעלה. הבחור הזה מצטיין מדי שבת, גם במנהיגות וגם ביכולת הגבוהה. השני הוא עדן שמיר, שממשיך להראות עד כמה עירוני קריית שמונה איבדה שחקן מנהיג ודומיננטי בקישור. הוא משתלב יפה בב"ש וגם מבקיע שערים. הרכישות של הקבוצה לא היו מבריקות, אבל נכונות. אני מאד אהבתי את המשחק של בכר אתמול, שכן היתרון של ב"ש הוא במשחק האגפים. שני ה'ביטונים' פותחים כל הזמן ועולים קדימה. זה יתרון עצום, כל השערים באים מהצדדים.
לדרומיים יש יותר שקט לאחרונה, ורואים מבחינת היכולת שהקבוצה היא יעילה. במערכת הזאת עושים עבודה טובה בסך הכל. הקבוצה קצת גמגמה באמת בתחילת העונה, אבל השחקנים החזירו לעצמם הרבה ביטחון להמשך. האם זה יספיק לזכייה באליפות? לדעתי ב"ש מועמדת בדיוק כמו מכבי חיפה ומכבי ת"א. אין הרבה פערים בין השלוש, אבל הערב אין ספק שהיא הייתה הטובה יותר בשלושת המשחקים שקיבלנו.
אחרי בית"ר ירושלים, אתמול הגיעו 25 אלף צופים לראות עוד הצגה של מכבי תל אביב. הם קיבלו אכזבה גם מבחינת מהתוצאה וגם מהמשחק עצמו של מכבי תל אביב. נגד בית"ר התפתח משחק שהביא 0:4, אבל חייבים להודות - הצהובים לא נתנו משחק גדול. אתמול הם המשיכו במגמה והפעם גם לא כבשו. אמנם על הנייר יש סגל מצוין שגם כן נחשב ככזה שיכול לזכות באליפות, באותו אופן כמו הפועל באר שבע ומכבי חיפה, אבל כקבוצה עדיין יש הרבה בעיות אצל ולדימיר איביץ'.
מצד אחר, הקבוצה הזאת עדיין לא ספגה אף שער בליגה. יש משחק הגנה טוב, אבל בפן ההתקפי הצהובים מתקשים לפצח הגנות של שלושה בלמים. מכבי צריכה לשחק יותר מהר ולנסות להגיע ליותר מצבי הבקעה. רק שלושה מצבים במשחק לקבוצה כמו מכבי ת"א זה לא מספיק. היא צריכה לשחק יותר דרך האגפים, לבעוט יותר מרחוק. ראו שהשחקנים התקשו מול חדרה בניסיונות לחדור מהאמצע. עומר אצילי ואלירן עטר יכולים להיות פיתרון לבעיה הזאת כאשר יש יריבות שמסתגרות.
מנגד, וזאת נקודה שאי אפשר לא לציין, חדרה לא הגיעה לשחק כדורגל - היא הגיעה כדי להתגונן ולהפריע. משחקים כאלה לא יביאו קהל למגרשים. זה נכון שלחדרה אין תקציב מספיק גדול ואלו הכלים שהמאמן חייב להתמודד איתם. אבל המטרה בכדורגל היא להבקיע שערים. במשחקים כאלה אי אפשר לבקש מהקהל לבוא לראות כדורגל. הבעיה היא שקבוצות אחרות יכולות ללמוד מחדרה ולהשיג 0:0 כזה ממכבי, והקהל הוא זה שיוצא מופסד. כדי שדברים כאלה לא יקרו יותר, איביץ' חייב לשנות גישה וללמוד לשחק מול הגנות כאלה כדי שהיכולת בסגל שלו תתורגם לתוצאות.
ומה עם מכבי חיפה? היא גם נתנה אתמול מחצית ראשונה רעה יחסית. רק כשמוחמד עוואד נכנס וצ'ארון שרי זז הצידה, כל המשחק היה בנוי על אגפים, ואז הגיעו השערים. עוואד הוכיח שהוא צריך להיות בהרכב. שני השערים הראשונים נכבשו בזכותו. הבחור הזה מקופח במכבי חיפה, הוא חייב לקבל יותר קרדיט ממרקו בלבול. עד עכשיו לא נותנים לו לשחק מספיק, ואני באמת לא מבין למה. אחרי ה-0:3 אתמול אולי יבינו שהוא צריך לקבל את חולצת ה-11 לפני הרבה שחקנים אחרים.
כמו שכבר אמרתי בעבר, אם בלבול לא יפריע יותר מדי - מכבי חיפה יכולה לקחת אליפות. אין שום סיבה שלא, יש סגל עמוק ואיכותי. זה מועדון לתפארת עם בעלים אולי הטוב ביותר של הכדורגל הישראלי. יש את כל הכלים, רק צריך לדעת להשתמש בהם בצורה יותר נכונה.