התקווה: על החשיבות של הצלחת יוסי בניון

אנשים שעובדים מול יוסי בניון מספרים שמדובר באדם שעובד לתוך השעות הקטנות של הלילה. שיום העבודה שלו מתחיל מאוד מוקדם ומסתיים מאוד מאוחר. שבניון כל כך מסור לתפקיד, שהוא עובד כמו משוגע. מסביב לשעון. לא משאיר כמעט אף פרט ליד המקרה. מצב הרוח של השחקנים. מצב הרוח של הבעלים. מצב הרוח של העיתונאים. מצב הרוח של הסוכנים. ומצב הרוח של הצוות המקצועי. על הכל הוא רוצה להשפיע, ומי שהיה אחד הכוכבים הכי גדולים של הכדורגל הישראלי, לא מתעצל לרגע ולא גורר איתו בינתיים שום גינון של כבוד, כיאה לסופרסטאר שהוא.

הפרט הקטן-גדול הזה הוא דוגמה חשובה לאופן שבו בניון מתייחס לתפקיד החשוב שאותו הוא ממלא. המנהל הספורטיבי של בית"ר ירושלים מפתיע לא מעט אנשים לטובה באופן שבו הוא מבצע את חובותיו. בניון לא קיבל הקיץ את כל ההחלטות הנכונות, אבל בדרך שבה הוא מתנהל אפשר כבר לראות באופק תקווה אחת גדולה לכולנו, כל חובבי הכדורגל הישראלי: בניון, אם יצליח, אם לא ימעד בעתיד, אם לא יחליק לבורות בהם מעד לעתים בקריירת המשחק שלו – יכול לפתוח את הדלת לעוד מנג'רים ישראלים. הוא יכול להראות ללא מעט קבוצות בליגה שיש מודל חדש ונכון יותר לכדורגל שלנו.

עד עכשיו המודל היחיד שהענף היה פתוח אליו היה זה של המנג'ר הזר. ג'ורדי קרויף, מן הסתם, ניסח את התורה העיקרית שהכרנו בשנים האחרונות: מחפשים איש מקצוע מחו"ל ונותנים לו לנהל את המועדון הישראלי ולהנחיל לו חשיבה יותר אירופית. בניון, אם יעבור את כל המבחנים שלו, יכול להראות שיש גם מודל ישראלי לתפקיד הזה. שיש כאן אנשי כדורגל שיכולים להעביר למערכת שהם מנהלים את ההרגלים הטובים שעזרו להם להצליח כשחקנים. ושלא חייבים לוותר על רעיון המנהל המקצועי, רק בגלל הפחד ליפול עם מישהו זר.

גם בין השחקנים המוכרים שלנו מסתתרים כמה דמויות שיכולות לעשות את זה לא פחות טוב.
האחרון שבאמת קיים את המודל הישראלי בהצלחה היה גיורא שפיגל. אחד מגדולי השחקנים של ישראל, מספר 8 האגדי של מכבי תל אביב, הביא לתפקיד המנג'ר את כל הדברים שלמד בקריירה שלו, בארץ ובחו"ל. החזון שלו הוביל אותו ללא מעט פסגות בקריירה, אבל לצערנו הרב הכדורגל הישראלי דחק אותו החוצה. עסקנים ובעלים חזקים מדי הקשו על יוהאן קרויף הישראלי וגרמו לו להיראות בסופו של דבר כמשהו מנותק ודון קישוטי. רק את ההישגים הגדולים של שפיגל הם לא הצליחו למחוק מספרי ההיסטוריה.

מאז שפיגל, הכדורגל הישראלי ניסה מדי פעם את מודל המנג'ר הישראלי. כולל עם שפיגל עצמו. אבל הענף והאנשים עצמם לא היו מוכנים לבשורה החשובה. בכל פעם שהרעיון נכשל הוא השאיר אחריו שובל של חוסר ביטחון לגבי חיוניות התפקיד. בניון נכנס למקום הרע הזה בדיוק בשלב הנכון: בעת שבה כל בעלים רוצה להיות גם המאמן. בתקופה שכל עסקן של מועדון רוצה תמיד למשול. לבניון, בין שלל האתגרים שלו, יש הזדמנות ליצור עבור כולנו מציאות קצת יותר טובה. לא מבקשים הרבה. רק קצת.

אין ספק שההחלטה של חוגג למנות אותו למנג'ר המקצועי של בית"ר היא הההחלטה הכי טובה שקיבל בתור בעלים. בניון, בניגוד לתדמיתו, מגלה לא מעט תכונות חשובות להצלחה בתפקיד הזה. הראשונה, הוא סבלני מאוד. הקפיצות שלו ביציע בזמן משחקים קצת מוגזמות לעתים, אבל לפני ואחרי משחקים בניון מגלה המון אורך רוח לגבי הדרך שבה הוא בונה את התהליכים בבית"ר.

לא פחות חשוב, בניון הולך עם האנשים שלו ושומר עליהם.  יותר מפעם אחת נאמר למנג'ר שהוא חייב לצרף חלוץ נוסף הקיץ, אבל בניון כל הזמן שידר ביטחון בשלומי אזולאי – אחד הפייבוריטים של המאמן שלו רוני לוי. אגב רוני לוי, מאמן בית"ר הוא דוגמה נהדרת לעקשנות הנדרשת שיש במנהל המקצועי של בית"ר. בניון יכול היה לבחור מאמן אחר. היו לו לא מעט עימותים עם רוני לוי כששיחק תחתיו במכבי חיפה. אבל בניון ידע לשים את כל זה בצד וללכת עם האמת שלו בנוגע למאמן שהוא מחפש.

העובדה שבניון עבר בהצלחה את מבחן הרושם הראשוני לא אומרת שהוא יצלח את האתגרים הבאים שלו. כמנג'ר אסור לו להיות הטיפוס הנעלב מדי שהיה כשחקן. הוא יצטרך לשדר שיקול דעת בריא גם כאשר הדברים ילכו יותר קשה וכל הרע שיש בענף הזה שנקרא כדורגל ישראלי יתקיל אותו מחדש. בתור שחקן בניון פגע בעצמו לא מעט בהיתקלויות האלה. בתור מנג'ר לא תהיה לו את הפריבלגיה הזו לטעות ולהמשיך כרגיל.

אבל מי שראה את הנאום של בניון בפאנל של ערוץ הספורט בסיום גמר גביע הטוטו, יכול להבין שיש תקווה שזה אכן יקרה. הוא ראה שבניון עובד עם ראייה של שלוש שנים קדימה ולא שלוש שעות, שיש יד מכוונת, שבניית הסגל היא לא יד המקרה ושיש סיכוי טוב שהוא לא ישחזר את הביזיון שליווה על קריירת הניהול המקצועי (והבעלות) של אייל ברקוביץ'.

בניון, במובנים מסוימים, הוא גם התיקון לחרפת ברקוביץ'. תיקון לענף שקיבל מעט מדי מכוכבי העל שלו אחרי שהם פרשו, ומשווע לדמות ספורטיבית שתאזן את הדומיננטיות המוגמות של הבעלים. הצלחה שלו תהיה הצלחה של כולנו.