מיתולוגיה יוונית: העולם מחכה ליאניס

עד גיל 18 יאניס אנטטוקומפו נחשב לחסר זהות לאומית. תעכלו את זה רגע. מי שכיום נחשב לאחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם, היה בעצם סוג של עלה נידף ברוח, סמל של התקופה באירופה אשר חווה גלי הגירה בלתי נגמרים מכל קצוות תבל.

הוריו הניגרים היגרו מלאגוס לאתונה, שם נולד יאניס, אך ע"פי החוק היווני רק בגיל 18, זכאי אדם עם סיפור מקרה כמו של יאניס, להפוך לאזרח יווני מן המניין. ב-2012, כאשר כשרון הכדורסל והמימדים יוצאי דופן החלו להתפרסם גם מחוץ לגבולות אתונה, הגיעה גם הרגע המיוחל של ההטבלה בכנסיה היוונית האורתודקסית, שחס וחלילה הוא לא יחליט לחזור לשורשיו הניגרים, ויישאר במולדתו הגאוגרפית. עד אז עוד נחשב לעוד למהגר בלתי חוקי. היום אף אחד כבר לא מטיל ספק בזכותו של להפוך ליווני. "הגריק פריק" הוא שגריר יוון ב-NBA, והחל יום ראשון הקרוב – שגריר יוון בעולם כולו, עולם הכדורסל כמובן.

זה לא שהקשר בין יאניס ומשפחתו ליוון, הוא אוטופי. בשנה שעברה התבטא פרשן כדורסל יווני, טאקיס צוקאלס, בחריפות כאשר הגדיר את אחיו תנאסיס, אז בפנאתינייקוס – כקוף. יאניס מיהר לרשתות החברתיות כדי להגן על אחיו, והזכיר לכולם שהוא לא מתבייש בצבע עורו, וגם לא בשורשיו הניגרים, אבל זה לא מונע ממנו לאהוב ולייצג את נבחרת יוון.

בקיץ שבו מרבית כוכבי ה-NBA ויתרו על התענוג לייצג את ארה"ב וקנדה, יאניס אנטטוקומפו הוא דוגמא מרעננת שאפשר גם אחרת. הגארד/פורוורד/סנטר (תחליטו אתם) של מילווקי סיים עונה היסטורית עם תואר ה-MVP ולא היסס לרגע כשנקרא לדגל. מבחינתו, כמו שגם הצהיר במהלך הקיץ, הוא היה מחליף תואר ה-MVP במדלית זהב באליפות העולם עם יוון. וגם אם מדובר רק בהצהרה, היא משמעותית מאוד בתקופה שבה הציניות כלפי כדורסל הנבחרות רק גדלה וגדלה, משנה לשנה.

השנה, לראשונה, עולם הכדורסל אמור לפגוש את יאניס היווני – במלוא תפארתו. ב-2014, כאשר הגיע לאליפות העולם בסיום שנת הרוקי שלו ב-NBA עוד לא ממש הסתדר במסגרת הבינלאומית וסיים טורניר מאכזב עם קצת יותר מ-6 נקודות למשחק, באליפות אירופה ב-2015 כבר היה אפשר לראות את ההתקדמות, אבל זה לא עזר לנבחרת היוונית לעלות על הפודיום. ב-2016 ניסה אנטטוקומפו להוביל את יוון לטורניר האולימפי בריו דרך קמפיין המוקדמות, אבל למרות יותר מ-15 נקודות בממוצע למשחק, יאניס ויוון נשארו בחוץ אחרי הפסד לקרואטיה, כשהוא נעצר על 9 נק' ב-3  מ-14 מהשדה.

את אליפות אירופה לפני שנתיים הוא פספס בגלל פציעה, ועכשיו אחרי שלוש שנים של היעדרות מהנבחרת הלאומית, יאניס חוזר כשהוא בשיאו – את העונה החולפת הוא סיים עם קרוב ל-28 נקודות בממוצע, אינספור היילייטס והכרה אמיתית ביכולתו עם תואר ה-MVP. אבל האם מה שעבד כל כך טוב בעונה הסדירה במילווקי, יכול לעבוד גם עם נבחרת יוון? לסוגיה הזאת יש שני היבטים עיקריים.

היבט ראשון – סגנון המשחק. באופן מסורתי, יוון נשענה על גארדים אדירים, מימיהם של גאליס ויאנקיס דרך דיאמנטידיס, פפאלוקאס וספאנוליס ועד קלאתס וסלוקאס כיום. הם אלו ששלטו בקצב המשחק והכתיבו אותו לצרכיהם, ולצרכי הנבחרת כמובן. כשיאניס על המגרש, זה פשוט לא אותו כדורסל. הוא צריך את הכדור אצלו ביד ואת המגרש הפתוח בעיניים. במצבים האלה, הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה, ולא ממש משנה מי או כמה שחקנים עומדים מולו בצד השני. אז האם אחרי שלושה טורנירים בהם שיחק במסגרת היוונית, וקיץ של משחקי הכנה, הצליחו למצוא את הנוסחה שבה יאניס והסגנון היווני הקלאסי משתלבים זה בזה?

היבט שני -  הקליעה. אנטטוקומפו העלה את כמות הזריקות שלו מחוץ לקשת בשנה האחרונה, מתוך הבנה שזה הנשק שיהפוך אותו לטוב מבין הטובים ביותר. אבל עם 25% מ-3, יאניס לא נחשב לקלע אמין, ולמרות שהקשת קרובה יותר במשחקים של פיב"א, גם בהכנה לא ראינו אותו מפליא ביכולת הקליעה משלוש. ולכן, כמו שראינו במשחק מול סרביה, נבחרות מתורגלות טקטית, ובעיקר כאלה שיודעות לשמור אזורית, עשויות להגביל את יאניס במשחק העומד ובכך לתקוע את תוכנית המשחק של יוון. כי לא רק הקליעה של יאניס היא בעייתית, אלא גם מה שמסביבו – קשה למצוא קלע שלשות קלאסי בחבורת השחקנים שמקיפה את יאניס, וזאת בניגוד לשחקנים כמו כריס מידלטון, מלקולם ברוגדון, ברוק לופז ואריק בלדסו שהקיפו אותו במילווקי, ובכך מנעו מהיריבות את האופציה להתכווץ פנימה לתוך הצבע, מבלי לחשוש ממה שמחכה להם מחוץ לקשת.

ואחרי כל זה, ברור ש"חסרונותיו" של יאניס הם כאין וכאפס לעומת המעלות והיכולות שהוא מביא איתו למגרש. כל הבעיות שהוזכרו למעלה, עשויות לבוא לידי ביטוי רק מול הנבחרות שבטופ, אלו שיכולות מלכתחילה להתמודד עם היכולות המפלצתיות שיש לו. אם זה הידיים הארוכות, הכח הבלתי נגמר בפלג הגוף העליון, ההתפרצות לעבר הטבעת ועוד ועוד. לא צריך להרחיב, על מה שכולם כבר יודעים.

גם אם המטרה המוצהרת של יאניס היא מדלית זהב, בתוך תוכו הוא וחבריו לנבחרת יודעים שמעבר למקום על הפודיום, צריכה נבחרת יוון לסגור מקום במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 – לשם כך, היא צריכה להיות אחת משתי הנבחרות האירופאיות הראשונות בטורניר. לא משימה פשוטה בכלל. וגם אם מסתכלים על הדרך שיש ליוונים לעבור, המשוכות בדרך לא פשוטות – הבית המוקדם עם ברזיל, מונטנגרו וניו זילנד, טומן בחובו כמה מהמורות. אם עוברים את הבית הזה, בבית השני תמתין בוודאות כמעט מוחלטת ארה"ב, ויחד איתה צפויה להיות גם טורקיה. המשמעות – יאניס ה-MVP יעמוד ראש בראש מול כוכבי ה-NBA שאותם הוא פוגש על בסיס יומיומי, ויוון תילחם מול ארה"ב והיריבה המרה מטורקיה, על אחד משני מקומות ברבע הגמר.

אם וכאשר החבורה של אנטטוקומפו תצליח לחלוף על פני המכשולים הללו, יהיה אפשר לדבר על שאיפות המדליה המוזהבת של ה-MVP, והפיכתו הסופית ממלך היוון למלך העולם.