חסרת מחץ: בית"ר ירושלים חייבת לחזק את ההתקפה
קבוצתו של רוני לוי אמנם מרשימה מאוד, אבל מוכרחה להבקיע יותר כדי לרוץ לאליפות. מנגד, הפועל ת"א צריכה ויכולה להוציא הרבה יותר מהסגל הנוכחי כדי להגיע לפלייאוף העליון. "השריף" מנתח ומרוצה מחזרתם של שני המועדונים לצמרת הכדורגל הישראלי
המשחק בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים צריך לשמח את כל חובבי הכדורגל הישראלי, בעיקר בגלל שהוא מעיד על החזרה לקדמת הבמה של שני מועדונים חשובים שיוסיפו עוצמה, קהל ויריבות צבעונית לליגה. אין לי ספק שהקבוצה מהבירה תרוץ חזק בצמרת, וגם האדומים צריכים לפחות להגיע לפלייאוף העליון.
בית"ר ירושלים הביאה רכש טוב במקומות הנכונים וקיבלה החלטה נכונה כשלא חיפשה בחו"ל שחקנים עלומי שם, מאחר שהיא לא יכולה להביא כוכב ברמה גבוהה בעל יכולות מוכחות. במקום זה, הקבוצה העדיפה שחקנים מוכחים בליגה כמו עלי מוחמד, לוי גרסיה וגם מיכאל אוחנה, שחוזר לעצמו ויהיה אחד הצעירים היותר דומיננטים ויותר טובים בליגה.
ואם כבר אוחנה, אין ספק שהקשר יהיה חייב לסחוב את הקבוצה לרמות גבוהות יותר, למרות המשחק האנוכי שלו עדיין בעוכריו. זה בא לידי ביטוי בכך שאם הוא היה משחק באופן קצת יותר קבוצתי, בית"ר הייתה יכולה להוביל לפחות 0:2 כבר במחצית הראשונה ולסיים את המשחק. אין לי ספק שברגע שייכנס לכושר ויוותר על הכדרורים המיותרים שדורשים ממנו לא מעט מאמץ, הוא יצליח לבטא את הכישרון שלו.
נקודת אור נוספת בקבוצתו של רוני לוי היא ההגנה, ובראשה, העברתו של אנטואן קונטה לעמדת הבלם והרכבתו מרכז הגנה מהיר יחד עם אור זהבי. אליהם אפשר להוסיף בצד ימין את שי קונסטנטין שכבר הוכיח את עצמו בבני יהודה וגם את מקס גרצ'קין שמרשים עם רגל ימין נהדרת, כדי להרכיב חולייה אחורית חזקה במיוחד.
עם זאת, ההתקפה היא סימן השאלה הגדול ביותר. אם בית"ר ירושלים רוצה לדבר חזק במירוץ האליפות, היא חייבת ארבעה או חמישה שחקנים שיכבשו בכמות דו ספרתית, ודוגמא טובה לכך היא הקבוצה שאימנתי וזכתה באליפות ב-1997, עם אלי אוחנה, אישטוון פישונט וסטפן שאלוי. שלומי אזולאי אומנם חלוץ מצוין ואני צופה שיבקיע בכמות דו ספרתית, אך הדבר כלל לא ברור לגבי חבריו להתקפה.
סוגייה נוספת היא הקישור. עלי מוחמד אומנם קשר נהדר, אך לא יכול לעשות את הכל לבד. גם רוני לוי הבין את זה והכניס את דן איינבינדר שיסייע לו במרכז המגרש. עם זאת, בית"ר תפגוש השנה לא מעט קבוצות שיהיו חלשות ממנה, ואם תצליח להבקיע הרבה שערים והן יבואו להתגונן נגדה, היא תוכל לוותר על חלק מהקשיחות ההגנתית בקישור.
בנוגע להפועל תל אביב, היא לא ממש הצליחה להתמודד בפתיחה עם הקצב של בית"ר ירושלים, ובנס לא ספגה לפחות עוד שני שערים. סיבות לכך יכולות להיות הצבה לא נכונה של שחקנים מסוימים, כמו למשל עומרי אלטמן, שנראה שלא מוצא את עצמו בקישור, ואת היכולות שלו כמו אחד על אחד וכוח מתפרץ הוא יוכל להביא לידי ביטוי טוב יותר אם יוצב באגף.
שחקן נוסף שלא ממש בלט הוא מאור בוזגלו וגם קלאודמיר פריירה הפתיע בחולשתו, אולי בגלל שהתרגש מול קבוצתו לשעבר. כדי להוציא ממנו את המיטב, הברזילאי יצטרך שחקן בעל שיעור קומה לצידו, כדי שיוכל לקחת את המשחק על עצמו, לאיים על השער ולהבקיע בכמות יפה כפי שעשה בבירה.
האדומים חייבים חלוץ דומיננטי, ומאז כניסתו למשחק במחצית השנייה של פרנסיס קיירמה, הוא עשה שינוי וראינו קבוצה שונה לגמרי במחצית השנייה, אחת שצריכה לפחות להגיע לפלייאוף העליון.
כך או אחרת, אחרי שראינו בעונה שעברה איך הפלייאוף העליון נראה בלעדיהן, החזרה המסתמנת של בית"ר ירושלים והפועל תל אביב לצמרת הכדורגל הישראלי תיתן לליגה הרבה צבע ועוצמות, ומדובר בבשורה נהדרת בעיקר לאוהדים.