עוצר יציאות: שוק ההעברות בבייסבול

בכל חורף מתכנסים אוהדי הבייסבול ליד האח הביתי ומחכים לבשורה על רכש חדש ונוצץ, שיעזור לקבוצתם לצלוח את העונה הארוכה עם מקום בפלייאוף המצומצם. עונת הבייסבול היא הארוכה מבין כלל ענפי הספורט בארה"ב ונמשכת בין סוף מרץ עד תחילת נובמבר מדי שנה, עם מספר בלתי נתפס של 162 משחקים לכל קבוצה בעונה הרגילה, ועוד שלוש סדרות פלייאוף המכריעות את האלופה. אך נדמה כי דווקא הזמן בין העונות, המכונה ה"תנור החם" משום שמתרחש בעונת החורף מביא את ההפתעות הגדולות ביותר, מעקב הדוק על כל ציוץ ברשתות החברתיות ומעל הכל, חוזים בסכומי עתק שמשאירים את אוהדי הספורט עם פה פעור.

החלון הנוכחי בין עונת 2018 ל-2019 הבטיח להיות מהמרתקים ביותר הודות לשני כוכבי על של הספורט – ברייס הארפר ומני מצ'אדו שהפכו שניהם לשחקנים חופשיים שניהם בגיל 26 בלבד. בדומה לקיץ של 2010 ב-NBA בו לברון ג'יימס יצא לראשונה לשוק החופשי כשחקן ללא חוזה, גם בליגת ה-MLB הייתה ציפייה רבה לחורף הנוכחי. מעבר לכך, נדמה כי מספר קבוצות הנדסו את בניית סגל השחקנים על מנת לאפשר תקציבית את ההוספה של אחד מכוכבי העל - מצ'אדו והארפר.

בליגת ה-MLB, בניגוד לשאר הליגות הבכירות בספורט האמריקאי לא מוגדרת תקרת שכר ולכן כל קבוצה רשאית להעמיד סגל בתקציב בלתי מוגבל. לא מפתיע אם כן כי מתוך עשרת החוזים הגדולים (מבחינת שווי כולל) שנחתמו עם קבוצות אמריקאיות – תשעה שייכים לשחקני בייסבול (במקום השביעי חוזהו הנוכחי של ג'יימס הארדן בשווי 228 מיליון דולר) שמרביתם עדיין פעילים.

מעבר לכך, בשנים האחרונות נדמה כי בעלי הקבוצות היו נדיבים במיוחד, ולפי אתר Sportac - סכום החוזים שהוקצה לכלל השחקנים החופשיים עמד על כ-2.5 מיליארד דולר באופסיזן של 2016 עם ירידה ל-1.5 מיליארד דולר ב-2017 ו-2018. מצ'אדו והארפר מציגים מצב נדיר במינו בבייסבול, בו כוכבי על פוקדים את השוק החופשי כבר בגיל צעיר והסיבה לכך תמונה באופי הקריירה של השניים.

לרוב, שחקני בייסבול מבלים חלק גדול משנות העשרים בליגות הפיתוח של קבוצות ה-MLB וזוכים לחוזה בליגה הבכירה לקראת סוף התקופה הזו. לכן, מרבית השחקנים וכוכבי הליגה בפרט אינם הופכים לשחקנים חופשיים לפני גיל 30. אך מצ'אדו והארפר, נחשבים לכישרונות על, שכבר סומנו בגיל תיכון כשחקני MLB.

הארפר, שאייש את עמדת האוטפילד עבור הוושינגטון נשיונלס בשבע העונות האחרונות, הופיע בשער המגזין היוקרתי ספורט אילוסטרייטד כבר בגיל 16, בעודו תלמיד תיכון בלאס וגאס עיר הולדתו. הוא נבחר ע"י הנשיונלס במקום הראשון בדראפט של 2010 וחלף בזריזות על פני הדרגים של ליגות הפיתוח. ב-2012, כשהיה בן 19 בלבד, זכה ברוקי המצטיין של העונה ומאז נעדר ממשחק אולסטאר אחד בלבד בשבע שנות הקריירה.

מצ'אדו, יליד פלורידה להורים דומיניקנים, נבחר רק שני מקומות אחרי הראפר, במקום השלישי בדראפט 2010.  הוא עלה במהירות בדרגי המועדון של הבולטימור אוריולס ואייש את עמדת הבסיס השלישי (Third Base) במשך שבע עונות, עד שבאמצע העונה האחרונה נשלח בטרייד ללוס אנג'לס, שם סחב את הדודג'רס עד לסדרת הגמר בה הפסידו לבוסטון העוצמתית.

השניים נחשבים בעיני רבים לשניים מחמשת השחקנים הטובים בליגה והעובדה כי כבר בגיל 26 הגיעו לשוק החופשי, העלתה את הציפיות לחוזים ארוכים עם ממוצעים שנתיים גבוהים במיוחד. מומחים רבים צפו אף כי אחד מהשניים עשוי לשבור את תקרת ה-400 מיליון דולר (השיא כעת שייך לג'יאנקרלו סטאנטון של היאנקיז המחזיק בחוזה ע"ס 325 מיליון דולר למשך 13 שנים). לפי דיווחים רבים, הארפר סירב במהלך האחרונה להצעה בשווי 300 מיליון דולר ל-10 שנים מהנשיונלס מתוך ציפייה להצעות אף אטרקטיביות יותר בשוק החופשי.

אך בעת ששחקני הליגה כבר התפקדו למחנות האימונים בפלורידה וקליפורניה, שם מקיימות כלל הקבוצות את "אימון האביב", השוק של הארפר נותר דל מאוד בעוד נראה כי מצ'אדו עשוי לחתום עם סאן דיאגו בימים הקרובים. הפאדרס של סן דיאגו אמנם מהווים יעד אטרקטיבי מבחינת מזג האוויר הנוח, אך מבחינת כישרון נמצאים בתחתית הליגה ונראה כי לא יהיו מועמדים לגיטימים לזכייה בשנים הקרובות.

נדמה כי ההתפשרות של מצ'אדו והיותו של הארפר שחקן חופשי בשלב זה נובע מהמספר הקטן של הקבוצות אשר הביעו עניין וערכו פגישות עם השניים. אולי יותר מכל, הרחשים ברחבי הליגה נוגעים לחוסר העניין מצד הניו-יורק יאנקיז, המועדון המוצלח ביותר בתולדות הספורט האמריקאי שהערכות אומרות כי מניב רווח שנתי של יותר מ-600 מיליון דולר.

הנהלת היאנקיז, שבעבר התאפיינה בהחתמות מרהיבות ויקרות בשוק החופשי, נקטה בגישה שונה בשנים האחרונות במטרה לצמצם את התקציב מתחת לסף "מס היוקרה". חוק מס היוקרה ב-MLB  קובע כי מעבר לסף תקציבי מסוים, אשר עמד על 197 מיליון בעונה האחרונה, על קבוצה לשלם סכום נוסף הנגזר מגודל התקציב, וסכום זה מתחלק בין המועדונים עם התקציבים הנמוכים ביותר בליגה.

מעבר לכך, שיעור המס עולה באם מועדון מסוים חוצה את סף התקציב שנקבע (כאמור כ-197 מ' דולר)מס במשך כמה שנים ברציפות. לכן, התפיסה בקרב הליגה היתה כי היאנקיז שואפים "לאפס" את שעון המס ובכך להתחיל סבב חדש של בזבוזים בשוק החופשי עם מיסוי כולל נמוך יותר.

הארפר ומצ'אדו שניהם עונים על צרכים של היאנקיז, שמדורגים מבין הקבוצות החזקות בליגה בשנים האחרונות וזקוקים לדחיפה קלה ע"מ להפוך לקבוצת אליפות. מצ'אדו, ידוע בהגנתו המבריקה בעמדה בה היאנקיז סבלו בשנה האחרונה מטעויות הגנתיות רבות, ועשוי היה להוסיף מחבט יציב לסגל שסבל בעונה האחרונה מכמות גבוהה של סטריקאוטים. את חבטתו השמאלית של הארפר נדמה כי הנדסו בקפידות עבור האצטדיון של היאנקיז המתגמל חובטי כוח שמאליים שחסרים ליאנקיז בשנים האחרונות (בבייסבול לכל אצטדיון יש מימדים מעט שונים וכך קבוצות מרבות לבנות סגל שיתוגמל ממימדי המגרש הביתי). היאנקיז העדיפו להשאר עם הסגל הקיים למעט מספר תוספות מינוריות ונראה כי כלל לא נמצאים בשוק של הארפר.

דבר אחד בטוח, והוא שמצ'אדו והארפר לא יישארו מסכנים בתום החורף הנוכחי. פרטי החוזה של מצ'אדו בסן דיאגו טרם פורסמו אך ההערכות לגבי גודל החוזה הצטמצמו משמעותית מתחילתו של החורף. אך יותר מכך, המצב הנוכחי מדאיג שחקנים זוטרים יותר בליגה המודאגים כי בעלי הקבוצות הגיעו להסכמות מאחורי הקלעים על הפחתה ניכרת בתקציבי הסגל במטרה להימנע מחוזי עתק המשולמים לשחקנים מבוגרים על בסיס ביצועיהם בגילאי ה-20.

כעת, כאמור לאחר מועד פתיחת מחנות האימונים, קרוב ל-100 שחקנים חופשיים נותרו ללא חוזה, ומצב שכזה עלול להביא להתכנסות של איגודי השחקנים והבעלים ע"מ להגיע להסכמות חדשות, כשאי הסכמות בנושא עלולות אף לגרום לשביתה שתפגע בליגה כולה.