לקסוס LS500 במבחן דרכים: לא מה שחשבתם

הסיפור הזה הוא לא רק אנדקוטה קטנה מיומיים וחצי עם לקסוס LS500 על כבישי ישראל, אלא גם סוג של הדגמה  לשינוי המשמעותי שהLS עברה, והכוונה היא לכל הנוגע לנראות שלה על הכביש; ממכונית שבארבעת הדורות הראשונים שלה עשתה מאמץ לשמור על צניעות ויזואלית במרחב הציבורי, היא הפכה למכונית בולטת עם עיצוב ייחודי ונוכחות כביש מסקרנת. עוד מהתבלין הזה ואף אחד לא יישאל 'איזה אוטו זה'.  וכמובן שזהו רק חלק קטן מהסיפור של הLS החדשה, אז בואו נתחיל. 

הדור הנוכחי של ה-LS הוצג לקראת סוף השנה שעברה והיה החמישי במספר. לא נחפור הרבה בהיסטוריה אבל נספר שה-LS הראשונה ב-1989 הייתה גם הלקסוס הראשונה ושלידת המותג והדגם, וההצלחה הגדולה בארצות הברית (שלשם יועד בתחילת הדרך) היו בין הגורמים שהאיצו את מירוץ החימוש בין יצרני הפרימיום ותרמו לא מעט לפיתוחים הנדסיים ובטיחותיים שבמשך השנים זלגו 'מטה' והשתלבו גם במכוניות 'עממיות'. בכל מקרה, הדגם הנוכחי מגיע בשתי גירסאות - בנזין והיברידי. הבנזין, שאיתה יצאנו למבחן הזה, מצוידת במנוע מוגדש טווין טורבו של 6 צילנדרים, ולא של 8 צילנדרים כמו בעבר (או ביריבות מגרמניה). אני מתאר לעצמי ששני הצילנדרים האבודים לא  ידירו שינה מעיניכם, אבל בשיח הפנימי של תעשיית הרכב ההחלטה של לקסוס לא לעשות "כמו כולם" היא סוג של הצהרת כוונות מלאה בביטחון עצמי.

עיצוב תא הנוסעים הוא שילוב בין מסורתי למודרני. בצד המסורתי יש עץ ועור ברמת עיבוד גבוהה ומרשימה. כך למשל קיפולים ותפרים זעירים, שחובקים את לוח המחוונים וחלקים מעוקלים מהדשבורד, ברמת דיוק שקשה להאמין שבכלל אפשרית עם חומר כמו עור; או ריקועי עץ דקיקים שמשתלבים בעור ובפלסטיק ויחד יוצרים משטחים אחידים וחלקים. עוד מאזור המסורת מגיע עיצוב לוח מחוונים מלבני ושקוע, שהוא אמנם דיגיטלי אבל (לפחות לטעמי) יונק את ההשראה שלו מהטויוטה קראון מג'סטי, שהיא פחות או יותר הסבתא של הסבתא של ה-LS.

כביש צר בהרי ירושלים. ה-LS ואני אחרי 80-90 קילומטרים מנהלתיים ורגועים על כביש 6 ובינתיים בלי הפתעות גדולות מבחינתי. מנוע חזק, גיר חלק ויעיל (10 הילוכים), ומתלים שמגהצים היטב את הכביש. מכונית פאר גדולה ויקרה אתם יודעים, כזאת שמתאימה ליו"ר הבנק שלכם, ושאמורה להיות סולידית ורצינית. אבל הכביש בכל זאת מעוקל ועתיר אדרנלין, אז תוך כדי מחשבות על ארוחת צהריים - המבחר שם באזור לא משהו - אני עושה טובה, מעביר את המכונית לספורט פלוס ולוחץ על הגז. כמה חלקיקי שנייה אחר כך - בערך הזמן שלוקח להשהיית הטווין טורבו של לקסוס להתעורר - מאה אחוז מתשומת הלב שלי נוחתת בחבטה עזה מול ההגה. זה מתחיל כשהמנוע המתורבת מכביש 6 שולף מאיפשהו פס קול שמגיע ממסלול מירוצים ומשגר ביעילות יפנית 417 כ"ס ו-61.2 קג"מ לארבעת הגלגלים. הספידומטר הדיגיטלי מריץ מספרים בטירוף, והגיר שמח להשתתף במסיבה הזאת. רק תשכחו מהעדינות של קודם - עכשיו הוא בעיקר רוצה להיות מהיר. אפס למאה? פחות מחמש שניות והלקסוס ממש לא מורידה את קצב התאוצה.