סוף העולם פה: הסופר קלאסיקו הגדול אי פעם
מחיר כרטיס עולה יותר ממשכורת חודשית ממוצעת, העם חצוי לשניים ושתי קבוצות שעומדות במוקד. הסופר קלאסיקו בין בוקה ג'וניורס וריבר פלייט יגיע לראשונה לגמר הליברטדורס. הסיפורים והגיבורים שהופכים את המפגש הנוכחי לאחד מהגדולים אי פעם
"El fin del Mundo" (סוף העולם בתרגום חופשי) זעקו כותרות המשנה כי בארגנטינה יש באמת תחושה שסוף העולם קרב ובא. אין איש, עיתונאי, שחקן עבר או הווה, פוליטיקאי או סתם אדם מהשורה, שיכול לנבא כיצד זה יסתיים. שינוי קטן של שתי אותיות והכל מקבל משמעות אחרת.
ריבר ובוקה, שתי היריבות המרות ביותר בכדורגל הארגנטינאי, ויש שיגידו בכדורגל העולמי, נפגשות על הבמה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, הגמר של הליברטדורס.
הרחוב הארגנטינאי רותח. העם חצוי לחלוטין בשנאתו או אהדתו של הנשיא (נשמע מוכר?), המצב הכלכלי על הפנים, הדולר ברח למספרים הזויים, אינפלציה של עשרות (מאות) אחוזים וכל זה לא מעניין אף אחד: רק הגמר הגדול נמצא בראש. וכאילו שאין מספיק דרמות בארגנטינה, נשיא המדינה הוא לא אחר מאשר מאוריסיו מקרי, נשיא בוקה לשעבר, אוהד מושבע ואחד מהנשיאים הכי מוצלחים של המועדון.
הגמר של הליברטדורס יהיה בשיטת שני משחקים (בית/חוץ). המשחק הראשון ייערך במגרש של בוקה ג'וניורס, הבונבונרה המפורסמת והמשחק השני אצל ריבר פלייט, במונומנטל. זו הפעם האחרונה שהגמר יתקיים בפורמט הזה, שכן החל משנה הבאה יתקיים משחק אחד במגרש שנקבע מראש, כמו בליגת האלופות.
בארגנטינה הטירוף משתולל: כרטיסי הכניסה אזלו והמינויים של בוקה וריבר נלחמים על כל כיסא פנוי ולראשונה על אוהדי היריבה נאסר להגיע למשחקי החוץ, כל זאת בגלל האלימות הקשה שהייתה במשחקי הליגה. על פי דיווחים, כרגע כרטיסים אצל הספסרים עולים בסביבות 1,000 דולר, שהם 40 אלף פזו (המטבע המקומי). מדובר בסכום אסטנרומי, שכן השכר החודשי הממוצע במשק הוא נמוך בהרבה ממחיר כרטיס כניסה למשחק אחד. אז מה יעשה האוהד הממוצע? משלם מהכסף שאין לו.
מבחינה מקצועית, הדברים מאוד ברורים, הקבוצה האחרונה שאוהדי בוקה והמאמן שלה גיז'רמו בארוס סקלוטו, רצו לראות בגמר, זה את ריבר פלייט ומאמנה מרסלו גאז'רדו. מאמן ריבר מחזיק במאזן חיובי מטורף מול הכחולים צהובים של בוקה, כולל ניצחון 0:2 מוחץ רק לפני חודש בבית של בוקה בבונבונרה. אוהדי בוקה היו מעדיפים לפגוש קבוצה מברזיל, מולה יש להם מאזן חיובי, או אפילו את ריאל מדריד, רק לא את ריבר השנואה.
מאמן האדומים מחזיק במאזן מדהים של 44 ניצחונות ב-48 משחקים נוקאאוט בכל המסגרות מאז שמונה למאמן הקבוצה. גאז'רדו הוא טקטיקן מהמעלה הראשונה, שכל הזמן מצליח להפתיע את היריבה עם מערכים שונים, ציוות שחקנים בעמדות מפתיעות ומעל הכל מקבל בכל פעם מחדש 200% מפקודיו.
הפינה הפיקנטית: מרסלו גאז'רדו לא יישב על ספסל הקבוצה ולא ינהל את המשחק בעצמו בגלל שהוא סוחב השעיה ממשחק חצי הגמר, ושוב בשביל להבין את הכדורגל הדרום אמריקאי צריך להכנס לקרביים של סיפור החצי. גאז'רדו הורחק במשחק הראשון,בארגנטינה, בו הקבוצה הפסידה 1:0 ונאסר עליו לנהל את המשחק בברזיל. במחצית שחקניו ירדו בפיגור 1:0 (ו-2:0 במאזן הכללי), אז גאז'רדו ירד מיציע הכבוד, נכנס לחדר ההלבשה, גער בשחקניו, ביצע שני חילופים ומספר שינויים טקטיים, וריבר עלתה למחצית השנייה קבוצה אחרת בדרך למהפך וגמר היסטורי.
הברזילאים התלוננו בהתאחדות הדורם אמריקאית, אך זה לא באמת עזר. הרחוב הארגנטינאי הצדיק את המאמן, שעבר על החוק ולמרות הרחקתו, נכנס לחדר ההלבשה וניהל את המשחק כי פשוט אוהבים משוגעים בארגנטינה.
ומה בצד השני אצל בוקה? זוכרים את קרלוס טבס? כן, קרליטוס טבס. זה שהיה במנצ'סטר יונייטד ועבר לסיטי, זה שהיה מבוקש ע"י ריאל מדריד ועבר לארגנטינה. אותו אחד שחתם על הסכם עם השכר הכי יקר בהיסטוריה בסין (של ערן זהבי שלנו), אבל חזר מיד לארגנטינה כי לא הסתדר שם. קרליטוס עדיין חיי ובועט, אבל לא ממש מהווה פקטור כרגע אצל הכחולים זהובים של בוקה. מי כן? דריו בנדטו (שחוזר מפציעה בדיוק בזמן), כריסטיאן פאבון, שהיה במונדיאל ולרגע נראה כמושיע של ארגנטינה, ועוד מספר שחקנים קולומביאנים מעניינים.
אבל מעל הכל זה הקהל. אוהדי בוקה הם השחקן ה-12 האמיתי, אלה שאמורים לעשות את ההבדל במשחק הבית, באחד מהאצטדיונים הכי מפחידים בעולם. הקהל של בוקה יכול לתת לקבוצה את הגביע, או יכול באותה מידה לגמור את הקבוצה באלימות ובוונדליזם (לפני כמה שנים זרקו גז פלפל למנהרת השחקנים של ריבר פלייט, המשחק בוטל וריבר קיבלה ניצחון טכני).
הרחוב הארגנטינאי רותח. אין נושא אחר לשיחה והליגה לא מעניינת אף אחד. הפוליטיקה, החינוך, הזקנים, העוני והדולר. הכל נדחק לשוליים. גמר הליברטדורס יוצא לדרך, ואי אפשר לחכות יותר.