כשמכבים את הפולקסווגן פולו החדשה מופיעה על הצג שבמרכז הקונסולה ההודעה הבאה: "אל תשכח את הסלולרי שלך". עצם העובדה שיש תזכורת כזאת לא מפתיע במיוחד שכן כבר כמעט שני עשורים המכוניות של פולקסווגן נוהגות להעיר לנהג הערות שונות ומשונות - מ'בבקשה למלא דלק' בדור הרביעי של הג'טה ועד 'החלונות פתוחים ואווירודינמית זה פוגע בצריכת הדלק', באחד הדורות האחרונים של הגולף, וסליחה אם שיבשתי את הנוסחים המדויקים. ובכל זאת אני מתחיל עם האנקדוטה הזאת כי יש בתזכורת הקצת תמוהה הזאת משהו שמציג את האופי הסולידי ואת הרצינות והבגרות של הדור האחרון של הפולו; ואני מתכוון לזה שהפולו החדשה תעשה הכל כדי לחסוך בדלק, לא תאפשר לך לעשות דברים לא בטיחותיים, תספק תא נוסעים איכותי להפליא ומבודד מהסביבה וגם תוודא שלא שכחת את הטלפון כשאתה יוצא לעולם האכזר שבחוץ. ממש אמא אווזה בחסות מיטב ההנדסה הגרמנית. ופה בדיוק גם הקאץ': הסולידיות הזאת היא מצד אחד סוד הקסם של הפולו אבל באותה נשימה גם החולשה שלה, בהתאם כמובן למי הנהג, מה הסטטוס שלו בחיים ולמה הוא מצפה מהמכונית שלו. אז בניסיון להבין את הסטטוס האישי שלי לחצתי על המתנע של פולו כתומה בוהקת ויצאתי לדרך.
המשבצות של פולקסווגן
מאז שהגיחה הפולו הראשונה לכבישים ב-1975 ייצרה פולקסווגן קצת יותר מ-14 מיליון יחידות, מספר שמראה עד כמה חשוב הדגם לקונצרן; ולכן, כשהחלו המהנדסים בתכנון הדור השישי הם נדרשו לעבוד לפי הספר הפנימי של פולקסווגן ובלי לקחת שום צ'אנס. זה אומר שמירה על הזהות העיצובית, גידול במימדים הפיזיים, שיפור במדדי הבטיחות וכמובן כל העדכונים ההנדסיים הנדרשים. בואו נתחיל בעיצוב שהוא, איך נאמר, פולו אורגינל.
בדגמי הלחם והחמאה שלה - פולו גולף, פאסאט וכו' - פולקסווגן מקפידה לשמור בקפדנות על הפתגם האמריקאי שאומר "אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה", ושומרת בין הדורות על קווי דימיון מובהקים. זה אומר שהפולו החדשה אולי עוצבה מחדש מהיסוד אבל בכל זאת דומה מאוד לדגם היוצא; אבולוציה שכזאת, שמבטיחה שכל קו וקימור יהיה חדש, מודרני ועדכני ועדיין תדעו שזאת פולו בלי להסתכל על הסמל. התוצאה בסך הכל נאה למדי אבל גם לא תבלוט במיוחד על הכביש.
אם יש חידוש משמעותי בחיצוניות הוא נוגע לגודל: הפולו הנוכחית מתמתחת לאורך של 405 ס"מ ולרוחב של 179 ס"מ שאלה מידות נדיבות מאוד בסטנדרטים של סופר מיני, ולמעשה גדולות יותר משל חלק לא מבוטל מהדורות הראשונים של הגולף. במחשבה שנייה עזבו דורות ראשונים: הפולו הנוכחית קצרה ב-20 ס"מ מהגולף הנוכחית וצרה ממנה ב-4 ס"מ, פער לא גדול יחסית. בתוך תא הנוסעים המימדים האלה מתרגמים להרבה שטח לרגליים - בסטנדרטים של סופר מיני כמובן - וגם בתא מטען מכובד מאוד להאצ'בק, 351 ליטרים, מספיק בהחלט גם בשביל משפחה צעירה.
עוד בתוך תא הנוסעים תמצאו את פולקסווגן במיטבה עם איכות מרשימה של חומרים והרכבה ולתחושתי מדובר באחד התאים היותר מרשימים שיש בקטגוריה. מעבר לחומרים הפריסה די מקובלת עם מסך מגע צבעוני של 8 אינץ" במרכז הקונסולה שאחראי על כל הפונקציות של המכונית וכמובן בד הריפוד המשובץ והנצחי של פולקסווגן בשם קלארק. רשימת התוספות פחות או יותר מקובלת ובפינת הבטיחות תמצאו מערכת בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת לזיהוי עייפות נהג; בשביל היתר - זאת אומרת סטייה מנתיב - תאלצו להסתפק במובילאיי בהתקנה מקומית, שכפי שכבר כתבתי כאן בעבר קשה להגזים בחשיבותה וקשה לא פחות להפריז בכמה מנג'סים הצפצופים שלה. חוץ מזה נציין שהפולו קיבלה חמישה כוכבים במבחני הריסוק האירופאים וציונים פרטניים גבוהים ביחס לסופר מיני בכל תתי הסעיפים של המבחן.
כוח ושאר ירקות
הפולו החדשה נמכרת בישראל עם שני מנועים, שהם בעצם אותו המנוע - מנוע מוגדש של שלושה צילנדרים בנפח ליטר. ההבדל בין השניים הוא ההספק שבאחד עומד על 95 כ"ס ובשני על 115 כ"ס. בשני המקרים משודך המנוע לתיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים בת 7 הילוכים (ויש גם אופציה ידנית בגרסת ה-95 כ"ס). אני לא חסיד גדול של מנועים קטנים ומצומצמי צילנדרים ואולי דווקא בגלל זה המנוע הזה, במכונית המבחן עם 115 כ"ס, הפתיע לטובה בכך שצריך להגיע די רחוק יחסית למנועים קטנים כדי שייגמר לו החמצן. לא מעט מהיכולת הזאת היא בזכות שבעת ההילוכים של גיר ה- DSG שנותנים למנוע הקטן הרבה מאוד אפשרויות.
וכשאני אומר די רחוק הכוונה היא למחוזות מהירות ותאוצה שרחוקים מההגדרות הבסיסיות של הפולו עם 9.5 שניות בדרך ל-100 קמ"ש ומהירות מקסימלית של 200 קמ"ש. השילוב מנוע-גיר עובד מצויין על הכביש המהיר ובנסיעות שבהם לוחצים על הדוושה קצת יותר, אבל יש לו נקודת תורפה בנסיעה עירונית איטית. כשהמצערת בקושי לחוצה, למשל בנסיעה איטית בפקק או בין רמזורים, הגיר מפתח אובססיה להעלאת הילוכים - ואני מניח שזה לטובת חיסכון בדלק - וכמעט כל הזמן נמצא בהילוך גבוה מדי. 60 קמ"ש בהילוך שביעי, למשל, אינם עניין נדיר בכלל. למי איכפת באיזה הילוך התיבה בוחרת? אז באמת לא איכפת עד הנקודה שצריך קצת יותר כוח, אתה לוחץ, ה-DSG מוריד שניים-שלושה הילוכים בבת אחת, מטיס את הטורים כלפי מעלה ונתקל בהשהיית טורבו פיצפונת שמטלטלת את כל המכונית. בתרגום לעברית זה אומר שבנהיגת עיר נינוחה יש יותר מדי "טלטולים" שמצטרפים לעובדה שהמכונית מכוילת עם טיפונת נוקשות פולקסווגנית- או שבעצם צריך לומר מכויילת ברכות גרמנית - ולא לגמרי מעלימה את יצירות האספלט המקומיות. אגב, אם מעבירים את התיבה למצב ספורט ה-DSG מתנהג למופת וכל העניין הזה לא קיים וגם סוג של פתרון. ואם הזכרנו את עניין החיסכון בדלק אז הפולו בהחלט הרשימה בסעיף עם 12 קילומטרים לליטר בתנאי מבחן.
מה עוד? הבידוד של הפולו הוא ליגה בפני עצמו בעולמות הסופר מיני. גם במהירויות שאסור לספר עליהן תא הנוסעים חרישי לחלוטין, בלי שריקת רוח או המהום מנוע.
והנה הגענו לשורה התחתונה שעליה כתוב 120 אלף שקל (לגרסת ה-115 כ"ס) או 112 אלף שקל (לגרסת ה-95 כ"ס) שתמורתם תקבלו סופר מיני סולידית ובוגרת באופיה, עם תא נוסעים איכותי, מנוע חסכוני והרבה בטיחות. פולו כבר אמרנו?