מדענים חקרו יערות ושריפות במטרה לברר מה הסוד של הצלחת הטבע בשמירה על האיזון וגילו כי כל יער צובר לעצמו כמות מסוימת של חומר בעירה – צמחים יבשים – וכשהמערכת האקולוגית מבשילה, האש מכלה את החומר המת ומפנה מקום לצמחים חדשים.
כן, בניגוד למה שנהוג לחשוב, שריפות הן מנגנון שהטבע פיתח לצורך שמירה על רעננות היערות, בריאות העצים והתפתחות של צמחים חדשים. שריפות יער טבעיות מטיבות עם כל המערכת האקולוגית. בעוד אלו שהינן מעשה ידי אדם הן אכן גורם נזק משמעותי, שריפות טבעיות הן חלק בלתי נפרד ממחזורי הצמיחה והחידוש של היער.
בדיוק כמו בטבע, על מנת לשמור על חיות ופריחה, אתה צריך לחדש כל הזמן. להשיל ממך את מה שמת ולהצמיח כוחות רעננים. לפעמים גם במחיר של שריפות. אחרת תנבול. זה הקושי הכי גדול של קבוצות כדורגל מצליחות, זה מה שמונע מרובן לשמור על מקומם בטופ לאורך שנים ארוכות.
לא קל לוותר על שחקנים שנמצאים בשיאם. מכמה סיבות: אחת, קשה לדעת מתי השיא ולזהות אותו רגע לפני הדעיכה. שתיים, זה לא פופולרי לשחרר שחקן מצליח. שלוש, על פניו אין הגיון בלוותר על מישהו שהיה כל כך טוב עבורך דווקא כשאתה רוצה לעשות קפיצת מדרגה. אז כן, לא קל "לשרוף" שחקנים שהיו עד לפני רגע חלק ממך, אבל לפעמים זה הכרחי. קחו למשל את סיפור גיא חיימוב כדוגמא. מעטות הקבוצות שהיו משחררות את השוער הראשון שלהן דווקא אחרי ההצלחה הגדולה. הפועל באר שבע טעתה בדרך מולו, אבל עשתה צעד נכון.
מאותה סיבה בדיוק היא לא צריכה לחשוש לשחרר שחקנים כמו טוני וואקמה או ג'ון אוגו. להפך, עליה לזהות אם הם כבר הפיקו את המקסימום ולהביא צמחיה חדשה כמו ז'וליאן סטו. הוא אמנם אניגמה, כמו כל זר חדש שיגיע הנה, אבל זה חלק מהסיכון. נכון שהרגש אומר אחרת, אבל ברגעים כאלה הראש צריך לקבל את ההחלטה. הרגש זה האוהדים, הראש זה אלונה ברקת, ברק בכר ואסי רחמים.
זה מה שתנסה הפועל באר שבע לעשות. זה לפחות מה שהיא צריכה לעשות כדי לעמוד במטרות. והשנה יש לה שתי מטרות מאוד קשות להשגה. האחת לזכות באליפות רביעית ברציפות, הישג נדיר בכל קנה מידה ומדינה. השנייה, להעפיל לראשונה בהיסטוריה לליגת האלופות. בשני המישורים זה לא הולך להיות פשוט - בליגת העל יצטרך בכר לחדש ולהתגבר על כוחות רעבים שרוצים לטעום שוב מהתואר, ובאירופה יצטרך המאמן לעשות קפיצת מדרגה מקצועית ומנטאלית, דווקא כשהדרך ליעד ארוכה וקשה מתמיד.
היום זה מתחיל. צעד ראשון וקטן בדרך ארוכה ולא צפויה. צעד קטן עם משמעות גדולה לעונה כולה. נכון, פלורה טאלין לא נמנית על אריות היבשת והפועל באר שבע צריכה לחלוף על פניה בלי בעיות מיוחדות, אבל המשחק הזה מהווה מוקש וסממן בדרך כאחד.
מוקש מכיוון שטאלין מגיעה לשריקת הפתיחה אחרי 18 משחקי ליגה, בכושר משחק הרבה יותר טוב וכקבוצה רצה ויחידה ברורה ומגובשת, בעוד באר שבע מגיעה עם הרכב כחול לבן וחסר מאוד. סממן בדרך, כי הצלחה או כישלון במפגש הכפול מול אלופת אסטוניה ישפיעו בהתאם על העונה כולה. ניצחון הערב ייתן לב"ש המון שקט וביטחון להמשך הדרך. הוא גם ייתן לה זמן נוסף להתארגן כראוי ולמצוא תחליפים ראויים לשחקנים שעזבו ויעזבו בהמשך. הפסד יטלטל את כל המערכת וימנע ממנה התחדשות טבעית, נכונה ומאוזנת. ואם תרצו, להבדיל משריפה טבעית, הפסד במפגש הכפול ייחשב כמו הצתה מכוונת.