מתחת לאף: המהפכה המסוכנת בליגה הלאומית

לא יודע אם שמעתם על זה, וגם אם כן בטח עבר לידכם. וזה לא רק אתה ואתה. לכולם זה עבר מתחת לרדאר. גם לכאלה שאוהבים כדורגל ישראלי מזוקק. ״מתחברים לליגה״ היה הסלוגן של הרפורמה בליגה הלאומית, הליגה השניה בכדורגל הישראלי.

רצון לפתח כאן ליגה קהילתית ועזרה לשחקנים צעירים להשתלב בכדורגל המקצועני. אני, שלא במתכוון, כבר קראתי לליגה הבכירה ״ליגת הצעירים והזולים״. דבר שכבר קיים גם בלאומית בשנים האחרונות. רק שמהשנה הבאה, בשקט בשקט, הוחלט שתתחולל לה מהפכה, שקיבלה מתחת לרדאר חותמת רשמית כחוק.

החוק כולל שלושה סעיפים, שניים מהם מבורכים. הראשון עוסק בסוגיית הזרים. בעונת 18-19 יהיו שני זרים בקבוצה במקום שלושה, כפי שהיה נהוג עד היום. בעונה שלאחר מכן, יהיה רק זר אחד. בתור אחד שנחשב לזר שנתיים בקריירה, אני יודע כמה קשה להגיע למדינה אחרת, עם שפה ותרבות אחרת, אבל מרבית הזרים שמגיעים לליגה השנייה הם באמת לא כאלה שמשדרגים את רמת הליגה וגרוע מזה, לא תורמים ומשפרים את הישראלים שלצידם. במצב הנוכחי, החוק הוא מבורך שייתן מקום לישראלים. 

הסעיף השלישי בשינוי נוגע לקהל. על פי ההצעה, תתאפשר כניסת נשים וילדים עד גיל 8 בחינם. היה מתבקש להעלות את גיל הילדים ל-13, אבל עדיין צעד מבורך שיעודד הגעת נשים וילדים למגרשי הכדורגל בליגה השנייה. הסעיף השני והמודגש, שלשמו התכנסנו, מדבר על הצעירים.

בשביל לשלב שחקנים צעירים בכדורגל המקצועני הוחלט כי החל מעונת 18-19 כל קבוצה תחויב לרשום בטופס המשחק 6 שחקנים עד גיל 23, כשבעונה שלאחר מכן המספר יעלה ל-7 שחקנים.

בעונת 2020/2021 שמונה שחקנים עד גיל 23 ירשמו בטופס המשחק (מתוך 18 שחקנים) אתם קולטים? שנתיים מהיום וכמעט חצי סגל של כל קבוצה בלאומית יכלול צעירים בני 23 ומטה. נכון שיהיו כאלה שיגידו שזה מבורך, וקידום שחקנים צעירים, ונגדל פה דור של שחקנים וכו׳.

חשבתם על כל אותם ״זקנים״ בני 24 ומעלה? שלא נדבר על הקשישים בני 28-29 (גיל השיא לכדורגלן למי ששכח). בעצם ההחלטה, באופן לא רשמי ממש' מפטרים עשרות שחקני כדורגל מליגה מקצוענית.

אם פעם שחקן מליגת העל היה יורד ללאומית בשלהי הקריירה, או אחרי עונה-שתיים לא טובות רוצה להחזיר בטחון בגיל הביניים, החוק הזה יכול בקלות לשלוח אותו לליגה א׳, לליגה חובבנית שהאימונים בכל הקבוצות בשעות הערב כי כדורגל זו עבודה שניה עבור השחקנים. ההחלטה שולחת אותם למגרשים רעים ותנאים לא תנאים. או במילים אחרות - גומרת להם את הקריירה.

אפשר להגיד שהחוק משרת בעיקר את הקבוצות הגדולות שיכולות להשאיל את הצעירים שלהן לכל מיני קבוצות בת לא רשמיות וליהנות מהפירות בעתיד במינימום השקעה, לעומת ליגת מילואים אם הייתה נפתחת.

נכון שנעשה פה ניסיון בעבר לליגה שכזאת, ואחרי כמה מחזורים נורמליים הליגה הפכה לבדיחה עצובה, דבר שלא שוכחים עד היום. תמיד כשעולה רעיון ליגת המילואים הוא יורד כמו שעלה מהזכרון הרע הקודם. אז אם ליגת המילואים היא זכרון רע, אפשר להגיד שההשראה לחוק הזה היא בית״ר ת״א/רמלה.

קבוצה בלי שאיפות, בלי מטרות, שהפכה באופן לא רשמי לקבוצת בת של מכבי ת״א וכל שחקן שמסיים גיל נוער או שחקן בוגרים צעיר' שלא מצא את מקומו בסגל הקבוצה הבוגרת' משתפשף בקבוצה מהלאומית' צובר דקות ונסיון וממשיך הלאה. בדרך כלל, אותם צעירים לא חוזרים לקבוצה הבוגרת, אבל משתלבים בליגת העל כמושאל בקבוצות אחרות.

נקודה נוספת, שכל איש מקצוע בענף יחזק היא שבכל קבוצה צריכה נסיון ומנהיגות. שחקנים צעירים לבד לא יכולים להגיע לשום מקום. לא יתקדמו ולא ישתפרו בלי העזרה של החבר׳ה הותיקים. אקצין ואומר שהליגה לאומית מבחינתם לא תהיה שונה בהרבה מליגת הנוער, שממנה הם עלו לא מזמן והבשלות שלהם בכל מה שקשור למשחק לא תספיק בשביל להמשיך הלאה לליגת העל.

לסיכום, אפשר להגיד שאין ספק שכולנו בעד ספורט כחול לבן והלוואי שנייצר כמה שיותר שחקני כדורגל טובים כדי שהליגה תהיה ברמה גבוהה יותר וחשוב מזה תהיינה לנו נבחרות, צעירה ובוגרת, טובות וחזקות יותר. אבל בחוק הזה יש טעם נפגם. בספורט תחרותי בכלל ובכדורגל בפרט, מי שטוב יותר מנצח. מי שטוב יותר צריך לשחק. קריטריון של ת.ז אסור שיהיה אישיו בשום מצב. אז הסלוגן שלי למנהלת הוא ״וישחקו הנערים לפנינו, אבל רק אם הם יותר טובים מקצועית״.