לצאת מהצללים: משחק העונה של גריזמן
דייגו קוסטה נלחם בכל מה שזז והפך לגיבור העל של אתלטיקו מדריד, בעוד אנטואן גריזמן נהנה מתשומת הלב המשנית ונמצא בכושר מפחיד. מאז הקאמבק שלו, הברזילאי שידרג את הקולצ'ונרוס, אבל בשביל אליפות הצרפתי חייב להתעלות בקלאץ'. ומה יהיה מול בארסה?
בווידאו: תקציר המשחק בין ברצלונה לצ'לסי
דמיינו את סופרמן בלי היכולת לעוף. תחשבו על ספיידרמן ללא קורי העכביש. על האלק בלי העוצמה הפיזית. על פלאש בלי המהירות העל אנושית. ועל איירון מן בלי חליפת השריון.
ועכשיו תנסו לדמיין לרגע את אתלטיקו מדריד בעולם שדייגו קוסטה לא חלק ממנו.
החלוץ הברזילאי-ספרדי אולי משתלב בטבעיות בתפקיד הנבל, אבל הוא גיבור העל של הקולצ'ונרוס. ובאמת שקשה למצוא צמד מילים מתאים יותר לתאר את מי שחולל שינוי כל כך גדול בפרק זמן קצר כל כך. עם רוח לחימה של גלדיאטור, נחישות אינסופית ויכולת על אנושית להוציא את כל מי ששומר עליו מדעתו, מי שנראה כמו האלטר אגו המושלם של האלק שינה את העונה של אתלטיקו מקצה לקצה.
עם עובדות, כידוע, קצת קשה להתווכח. אז הנה כמה כאלה. בחצי העונה שהעבירה אתלטיקו ללא קוסטה, היא התבזתה בליגת האלופות והודחה כבר בשלב הבתים. איתו – ועברו כבר חודשיים מאז הבכורה המחודשת שלו באדום-לבן – היא כמעט שרק מנצחת בליגה.
מאז שהתאפשר רישומו של הברזילאי אחרי סיום עונש ההעברות של הקולצ'ונרוס, הם עומדים על 82% הצלחה. ועד ינואר? 62%. זה לא שפרננדו טורס, קווין גאמיירו, לוסיאנו וייטו או אפילו אנחל קוריאה שתופקד פה ושם בהתקפה, הם חלוצים גרועים במיוחד, אבל איתם לצד אנטואן גריזמן, אתלטיקו נראתה קצת כמו השחקנים שגנבו להם את הכישרון בסרט "ספייס ג'אם". מרבית השלד מהסגל שזכה באליפות האחרונה בעונת 2013/14 עדיין היה שם, אבל זה לא היה זה. משהו פשוט היה חסר.
ואז החלה 2018 והמשהו הזה הגיע. עם רצח בעיניים. בפול גז. ובלי שום כוונה לעצור. מקבוצה טובה, אבל לא מאיימת כמו בעבר, אתלטיקו הפכה שוב ל"רעה". בקטע טוב. המשימה המוצהרת שלה מתחילת העונה – להחזיק מעמד עד שיגיע התגבור בינואר – הושלמה בהצלחה. טוב, לפחות חלקית. בעוד באירופה הקולצ'ונרוס נכשלו בגדול, בליגה הם חזק במאבק האליפות. ולמשחק העונה מול ברצלונה הם מגיעים בכל הכח.
עם דייגו סימאונה שלא עושה הנחות לאף אחד, הגנת ברזל שמזכירה את הימים ההם והתקפה שמסתכלת לזו של הקטאלונים בלבן של העיניים. וזה ממש לא מובן מאליו כשבצד השני נמצאים ליאו מסי ולואיס סוארס.
טוב שבאת
יש הרבה אנשים בוואנדה מטרופוליטנו שחיכו לקאמבק של קוסטה – מסימאונה על הקווים ועד האוהדים ביציעים – אבל אף אחד מהם לא מתקרב אפילו לגריזמן. עם שותפו הברזילאי, הסקורר הצרפתי הוא פשוט שחקן אחר. ומעולם הוא לא היה בכושר כל כך מפחיד כמו זה שהוא מגיע איתו לקאמפ-נואו.
אם עד ינואר היו לגריזמן 7 שערים ו-5 בישולים, מאז תחילת השנה הוא כבש 13 פעמים, בישל עוד 5, היה מעורב ב-18 מתוך 20 השערים האחרונים של אתלטיקו וכבר חצה את רף 100 הגולים במדיה. סביליה חטפה ממנו שלישייה, לגאנס ספגה רביעייה ובארסה מועמדת להיות הבאה בתור.
מה שעומד מאחורי כל זה אלה לא רק היכולות של קוסטה וגריזמן, אלא התפקיד שכל אחד מהם לקח על עצמו מאז ינואר. זה שתפור עליהם באופן מושלם. הברזילאי רץ בראש ונלחם בכל דבר שזז כמו האלק, הצרפתי נהנה מתשומת הלב שחברו מושך מהבלמים ומקבל חופש כדי לעשות נזק ליריבה מאיפה שהוא רוצה. ככה זה כשאתה כבר לא צריך גם להיות המטרה המרכזית בהתקפה וגם להשתחרר מהשמירה – וכל זה בתזמון מושלם.
"הנוכחות שלו מאפשרת לי לעשות את מה שאני אוהב – לקבל את הכדור באגפים ולהיכנס לאמצע", אומר גריזמן על קוסטה, "הוא נאבק עם שחקני ההגנה ואני מחכה להזדמנויות הנוספות". גם סימאונה יודע כמה החיזוק של ינואר משמעותי: "קוסטה משדרג לא רק את גריזמן, אלא את כל הקבוצה. אנחנו בכושר טוב ורוצים להמשיך ככה".
תוך 32 ימים אתלטיקו צימקה את הפער בצמרת – זה שנראה כבר בלתי מחיק - מ-11 נקודות ל-5 בלבד. ניצחון על בארסה יעמיד את הקולצ'ונרוס במרחק משחק אחד בלבד מהמקום הראשון, ואחרי 25 נקודות מה-27 האפשריות האחרונות, האיום נראה ממשי מתמיד. למען האמת, הקטאלונים עדיין לא הפסידו ב-26 המחזורים מתחילת העונה, אבל אתלטיקו – הקבוצה היחידה שזכתה בתארים על חשבון בארסה (אליפות) וריאל מדריד (גביע) ב-5 השנים האחרונות, ועוד באצטדיון שלהן – היא לא אחת שכדאי לזלזל בה.
אתלטיקו הגיעה לשיא שלה בתזמון מושלם וגם הסגל שהתקצר עם העזיבות של יאניק קראסקו, ניקו גאייטן ומיגל אנחל מויה לא הפריע לה. אבל יש בכל זאת כוכבית שמרחפת מעל המשחק הגדול בקאמפ-נואו והיא נוגעת לגריזמן.
20 שערים ו-10 בישולים יש לו מתחילת העונה, ולא משנה עוד כמה רשתות הוא יחורר עד סיומה, המחיר שלו לא יעלה אפילו ביורו מעבר ל-100 מיליון – גובה סעיף השחרור שלו. בבארסה יודעים את זה מצויין והיא הוזכרה כבר לא פעם ולא פעמיים כמועמדת המובילה לרכוש אותו, גם אם לא ברור מה הטעם כשבסגל יש לה את מסי, סוארס, עוסמן דמבלה ופיליפה קוטיניו.
זו לא הפעם הראשונה שגריזמן מקושר לקבוצות אחרות. בקיץ האחרון זה אפילו היה יותר מכך כשגם מנצ'סטר יונייטד הייתה בתמונה ורק לפני חודש החלוץ תועד מסמן תנועת "שקט" לאוהדים במהלך המשחק מול ולנסיה. סימאונה ניסה להרגיע, רמז שלאוהדים עדיף שגריזמן יהיה מרוצה באתלטיקו, והצרפתי עצמו היה זהיר – שלא לומר מסתורי - כשדיבר על עתידו. "אני יכול לעשות טעויות, אבל עכשיו כולנו נהנים ואני מקווה שתהיה לי את התמיכה של האוהדים עד הסוף". מתי זה בדיוק "הסוף"? שאלה טובה.
בינתיים, אתלטיקו וגריזמן מתרכזים בעתיד הקרוב יותר. בזמן שאף אחד בבארסה לא משחק עם המספר 7 – זה שנמצא מדי משחק על גב החולצה של הצרפתי באתלטיקו –המפגש עם מי שעשויה להיות קבוצתו הבאה הוא גם הזדמנות נהדרת לסמן וי. כבר כמה שנים שגריזמן נמצא בטופ העולמי, אבל בין כל המספרים והשערים, עד כמה שזה יישמע מוזר, בגיל 26 יש לו רק תואר אחד בקריירה – וגם הוא לא משמעותי: הסופרקופה הספרדי.
בעונת 2015/16 – הטובה ביותר בקריירה של גריזמן – הוא כבש 32 שערים, אבל הפסיד עם אתלטיקו בגמר ליגת האלופות לריאל. חודש וחצי לאחר מכן הוא כיכב ביורו 2016 עם 6 שערים, אבל אז הגיע הגמר וההפסד לפורטוגל בהארכה. מפה לשם, לצד המספרים המרשימים והשערים המרהיבים, בשקט בשקט מתחילים לצוץ גם סימני שאלה. על אש קטנה, אבל הם שם. אז אמנם המשחק מול בארסה לא גמר, אבל הוא כן גדול. ועוד איך.
והקאמפ-נואו – בו גריזמן עדיין לא כבש אפילו פעם אחת לאורך הקריירה – זו הבמה המושלמת לכתוב פרק חדש. בין קוסטה למסי, ובין אינייסטה לסוארס, זה הזמן שלו להוכיח שיש מקום לגיבור על נוסף.