לדבריו של בוריס קליימן, בית"ר ירושלים "חיה מהבלאגן". אך צר לי לאכזב את השוער - עם בלאגן לא מגיעים לשום מקום. בית"ר ברוכת הכישרון יכולה להתמודד על האליפות והגביע רק עם קו ברור ודרך ניהולית ומקצועית טהורה ויציבה.
במחצית הראשונה בית"ר השאירה את המגרש לטובת מכבי נתניה התוססת והדינמית. בחצי השני היא שינתה את שיטת המשחק ל-4:4:2 מעוין (שיטה מול שיטה), כשחן עזרא הוסט למרכז המגרש מתחת לאיתי שכטר ואנטוני וארן. בית"ר הביאה את העליונות בחומר השחקנים, הייתה טובה יותר ושלטה בקצב המשחק, אבל לא השכילה להביא את השליטה לידי ביטוי בכיבוש שערים. החילוף של שכטר תמוה מאוד, אלא אם החלוץ התלונן על פציעה, שכן יחד עם וארן הם היוו איום מתמיד על מרכז ההגנה של נתניה.
בית"ר הגיעה עם כל כך הרבה קהל תומך, שגם בפיגור ניסה להרים את הקבוצה והיא חזרה הביתה מאוכזבת. להמשך ההתמודדות בליגה ובגביע, היא זקוקה ליציבות ושקט שכל כך נדירים במועדון. לבית"ר יש הרבה סימני שאלה לגבי המשך דרכה העונה. בבית"ר חייבים להבין שהתוצאות (מקום שלישי בליגה ורבע גמר גביע) מתגמדות מול הדינמיקה ההרסנית, ומה שחשוב הוא לא מי צודק, אלא מה יקדם את הקבוצה כדי שתעמוד במטרות שלה העונה.
נתניה הגיעה למשחק כשהיא מרגישה היטב את הנשיפות של ק"ש בעורפה. הקבוצה, שעושה עונה מדהימה, נקלעה לתקופה של ארבעה משחקים ללא ניצחון, כולל הדחה מגביע המדינה. ראוי לציין את התגובה המתונה בתקופה הזו - ללא רעשי רקע. בנתניה המשיכו עם שקט תעשייתי, מה שנתן ביטחון ושקט לשחקנים להביא את היכולות לידי ביטוי, ויש להם יכולות!
היכולות שנתניה הביאה באו לידי ביטוי מהדקה הראשונה. הקבוצה הגיעה נחושה, דינמית, עם אנרגיות, היא לחצה גבוה וכל שחקן של בית"ר לא יכול היה להתנהל בשקט עם הכדור. הלחץ של נתניה עיקר את משחק ההתקפה של בית"ר. נתניה, בראשותו של ערן לוי שהיה הברומטר הראשי, שלטה במחצית הראשונה ולמעשה ניצחה בסופו של דבר את המשחק. לוי, מעבר לעובדה שברגע שהכדור ברגליים שלו נתניה מקבלת מטעמים - בין אם בעיטה, מסירות, כדור חכם או הגבהה לראש של הויבך, סיפק מחויבות לטובת המשחק הקבוצתי עם יכולת המנהיגות שלו, בין אם הוא מכוון את אולסק, או טופח על שכמו של אברהם.
במחצית השנייה נתניה הורידה הילוך, אבל בשונה ממשחקים בעבר ידעה להתנהל נכון מבחינה טקטית, וככל שעברו הדקות עזבה את הלחץ הגבוה שעשוי לתת ליצור שטחים לטובת התקפת בית"ר, צופפה, הניעה את הכדור בחוכמה וזכתה בכל הקופה בדרך להשגת המטרה - פלייאוף עליון. אחרי 10 דקות רעות במחצית השניה, שי ברדה שהגיע למשחק חולה, פינה מקומו לדראפיץ' במחצית השניה, כשהאחרון ידע להביא את השינוי. החלפת התפקידים בין השניים לא גורעת מהיותם צוות מקצועי מהשורה הראשונה, ללא אגו ולטובת המועדון, שמרוויח משיתוף הפעולה הפורה.