חזרה למקורות: השינוי של קונטה בצ'לסי העונה
אם בשנה שעברה אנטוניו קונטה נטש את מערך חמשת שחקני ההגנה, העונה הוא הבין שאין מנוס מלחזור למערך ה-3-5-2 שאפיין אותו בתקופתו ביובה. הסיבות לשינוי, הרווח של ססק פברגאס וההתאמות שהאיטלקי נוהג לבצע. הצצה לסודות הטקטיקה של הבלוז
כשאנטוניו קונטה הגיע לצ'לסי, המשימה העיקרית שלו הייתה להחזיר לבלוז את הביטחון אחרי עונת הבלהות שהגיעה אחרי הזכייה באליפות ב-2014/2015 - העונה הגרועה בעידן רומן אברמוביץ'. כמה גרועה? צ'לסי זכתה בתואר הלא רשמי המפוקפק כאלופה שמסיימת בעונה העוקבת במיקום הנמוך ביותר, עם קצת יותר מחצי מכמות הנקודות בעונת האליפות.
- שבת ב-19:30: ליברפול מול צ'לסי
האיטלקי נראה כאיש המתאים בדיוק למשימה. הוא ביצע תהליך דומה ביובנטוס ,כאשר לקח את הקבוצה שהתאוששה מפרשת הקלצ'יופולי והפך אותה לקבוצה הדומיננטית באיטליה. לאחר מכן לקח סגל די בינוני ואפור של נבחרת איטליה עד לרבע גמר היורו.
את כל ההישגים האלה קונטה השיג תוך שימוש במערך שלושת הבלמים. אך כשהגיע לאנגליה, המאמן בחר להישאר עם המערך בו השתמש ז'וזה מוריניו בצ'לסי, כשאותו גם חוס הידינק לא טרח לשנות: 4-2-3-1. באימונים אמנם האיטלקי תירגל את מערך שלושת הבלמים, אך במשחקים אוהדי צ'לסי חזו במערך מהעונה שלפני. לא רק המערך נשאר דומה, אלא גם היכולת. אמנם צ'לסי ניצחה את שלושת משחקיה הראשונים, אך נזקקה לשערים בדקות האחרונות כדי לנצח את ווטפורד ו-ווסטהאם. בהמשך, הבלון התפוצץ עם תיקו מול סוונסי, הפסד ביתי לליברפול והשיא: 3:0 משפיל כבר אחרי 40 דקות בדרבי מול ארסנל.
זה גם היה הקש ששבר את גב הגמל, ובדקה ה-55 קונטה החליט לבצע מהלך שישנה את העונה של צ'לסי. ססק פברגאס יצא, והמגן השמאלי מרקוס אלונסו נכנס. הרבה אוהדי צ'לסי תפסו את הראש ותהו מה פשר החילוף ההגנתי הזה דווקא כאשר צריך לכבוש. מהרגע הזה, צ'לסי עברה לשחק עם שלושה בלמים, ארבעה קשרים ושלושה שחקני התקפה.
התוצאה לא אחרה לבוא: כבר באותו משחק צ'לסי נראתה טוב יותר ו-13 מחזורים אח"כ, לוח המשחקים הראה רק ניצחונות כשצ'לסי הפכה פיגור 8 נקודות מהמקום הראשון ליתרון 6 על פני המקום השני וסיימה את העונה עם 93 נקודות - המאזן השני בטיבו בהיסטוריה (השיא שייך לצ'לסי עם 95 נקודות ב-2004/05). ב-32 המחזורים שהאלופה שיחקה במערך של 3-4-3 היא השיגה מאזן מדהים של 27 נצחונות, 2 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים בלבד (86% הצלחה).
ההצלחה של צ'לסי סחפה את כל הליגה בסערה, ו-17 קבוצות מתוך ה-20 עלו לפחות פעם אחת במערך שכולל 3 בלמים. רק ברנלי, ווסט ברומיץ' וסאות'המפטון לא הלכו עם הזרם.
אך לא הכל היה ורוד במערב לונדון מכיוון שצ'לסי התקשתה לשחק מול קבוצות שהציגו מולה את המערך הזה. טוטנהאם קטעה את רצף 13 הניצחונות של הבלוז כאשר שיחקה עם 3 בלמים, ההפסד למנצ'טסר יונייטד באולד טראפורד הגיע כשמוריניו בחר לחרוג ממנהגו והעלה שלישיית בלמים לראשונה באותה עונה, וגם ארסנל השתמשה בנשק של צ'לסי כדי לגבור עליה בגמר הגביע עם 3-4-3.
לקראת העונה החדשה היה ברור שצ'לסי צריכה למצוא פתרונות. החזרה לאירופה והעובדה שקבוצות הליגה למדו לשחק במערך שלו לא הקלה עם קונטה. העונה, האיטלקי נשאר נאמן למערך של 3 בלמים, אבל נראה שהוא מאמץ יותר ויותר את השיטה שלו מיובנטוס ונבחרת איטליה, בה הוא מוותר על שחקן מהחוליה ההתקפית ומסיט אותו למרכז כאשר ה-3-4-3 הופך ל-3-5-2.
גם כאן, טבילת האש הראשונה עברה בהצלחה. כבר במחזור השני צ'לסי יצאה למשחק קשה מול סגניתה, טוטנהאם, בוומבלי. פדרו הורד לספסל וטימואה באקיוקו, דויד לואיז ואנגולו קאנטה פתחו בהרכב מול קבוצה ששיחקה עם שלושה בלמים. התוצאה: 1:2 כחול בדרבי. בנוסף לכך, במערך החדש צ'לסי קיבלה בחזרה את ססק פברגאס, שהיה הנפגע העיקרי מהמעבר ל-3-4-3 בגלל המשחק ההגנתי הלוקה שלו. מאותה סיבה קונטה להעדיף לצוות אשתקד במרכז את נמניה מאטיץ' וקאנטה שהיו צמד אגרסיבי, אך נטול יצירתיות.
ב-3-5-2 קונטה שומר על שני קשרי המרכז החזקים (באקיוקו וקאנטה) וגם מקבל את ססק פברגאס שפחות עסוק בהגנה ויותר פנוי לחלק כדורים לחבריו לחוד. בנוסף, אדן הזאר שהיה מבלה הרבה באגף שמאל ב-3-4-3, מוסט מעט לשחק למאחורי החלוץ. ככה הוא מסוגל לקבל את הכדור באזורים יותר מסוכנים ולסכן את שער היריבה. יחד עם זאת, כמובן שמישהו חייב להיפגע, והשנה מדובר בפדרו ובוויליאן, שהפכו לשחקני ספסל.
צ'לסי הספיקה לרשום ניצחונות מרשימים על אתלטיקו מדריד ומנצ'טסר יונייטד במערך החדש, ונראה שקונטה עושה רוטציה עם המערכים כתלות בזהות הקבוצה: במשחקים גדולים מועדף מרכז השדה המעובה, ואילו במשחקים מול קבוצות קטנות נוסף עוד שחקן להתקפה.
בשבת צ'לסי פוגשת את ליברפול למשחק ענק באנפילד, שיעמיד למבחן את שתי הקבוצות. "אני מרגיש שעם וויליאן והזאר הם יוכלו לסכן את ליברפול בהתקפה", ניתח פרנק למפארד את יחסי הכוחות לפני המפגש, "השאלה היא האם מול ליברפול קונטה יילך על בטוח ויחזיר את בקאיוקו להרכב או שיפתח שוב עם וויליאן".
משחקים גדולים בדרך כלל מוכרעים במרכז השדה כמו שקרה במשחק מול מוריניו ויונייטד בסטמפורד ברידג', אז החזרה של קאנטה גרמה לבלוז להיראות כמו קבוצה אחרת לגמרי מזו שהובסה 3:0 ברומא כמה ימים קודם לכן. הצרפתי הלהיב את כל הקבוצה בזכות מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - לרוץ ללא הפסקה ולחלץ כדורים - ואיפשר לססק לנהל את המשחק ולבקאיוקו לצאת קדימה יותר.
שיתוף פעולה של הזאר ומוראטה בהתקפה עשוי לעשות הרבה צרות להגנה השברירית של ליברפול, אף המהירות של סלאח, סאדיו מאנה ופיליפה קוטיניו עלולה להעניש בכל פעם את ההגנה הכחולה. נראה שקונטה לא ייקח סיכונים ויבחר לעלות ב-3-5-2, אז האם זה יצליח לנטרל את ליברפול? את התשובות נקבל ביום שבת.