בייבי בום: המהפכה באקדמיה של יונייטד

בשנת 2012 התהדרה האקדמיה של מנצ'סטר יונייטד בכך שהיא ספקית שחקני האקדמיה הגדולה ביותר לקבוצות הפרמייר ליג ומקום רביעי בעולם בגידול שחקני אקדמיה והפיכתם למקצוענים. אולי הסטטיסטיקה הזאת הייתה נכונה, אבל לבטח לא תאמה את מה שהיה בשטח. דארן פלטשר, שחקן יונייטד דאז רשם את בנו לאקדמיה של מנצ'סטר סיטי כי האמין שהיא טובה יותר מזאת של יונייטד.

האקדמיה של סיטי כבר מזמן עברה מהפך, בעיקר בנושא הסקאוט במטרה לחיפוש כישרונות בעולם מגילאים קטנים ופחות בנושא גידול כישרונות מקומיים. בשנתיים האחרונות כל האקדמיות באנגליה בתהליכי שינויים, שאותם מובילה ההתאחדות לכדורגל בכך שיצרה תבנית עבודה זהה לכולם עם דרישות לשעות עבודה וצוות מאמנים רחב יותר ממה שהיה עד היום. את התהליך הזה החלו כבר במנצ'סטר באקדמיות של היריבות העירוניות כבר לפני שנתיים, תבנית העבודה מבוססת על תכנית ההתאחדות של Elite Player Performance Plan  או בקיצור ה-EPPP, בתרגום חופשי – תכנית לבניית שחקן עילית מגילאי 5 עד 21.

לפני כשנתיים הזרימה הנהלת יונייטד לאקדמיה סכום של 5 מיליון ליש"ט להבאת צוות נוסף ופיתוח האמצעים שכבר נמצאים ברשותם. יונייטד לא הייתה צריכה ללכת רחוק כדי ללמוד, כמייל וחצי מהאקדמיה של יונייטד בקרינגטון נמצאת זאת של סיטי, הצוות שם ביחסי עבודה טובים עם היריבה העירונית ונתנו להם עזרה ברעיונות של פיתוח שחקנים. המטרה הראשית היא לייצר כמות רבה יותר של מועמדים לקבוצה הראשונה וכמובן למכור לקבוצות שונות ברחבי הגלובוס.

יונייטד אמנם מתגאה בראשפורד ולינגארד, אך מבט בסגלים של האקדמיה בשנים האחרונות מראה שרק שניהם הצליחו להתברג לקבוצה הראשונה. מק'טומיני וטאנזבה כבר שייכים לפרוייקט החדש. האקדמיות בדרך כלל מחולקות לגילאים 5-11, 12-16 ו-17-21, אך אם בעבר רק לגילאי 17-21 הושם דגש על התפתחות השחקן, היום זה מתחיל בגיל מוקדם יותר.

מגילאים 5-11 הורחבו שעות האימון של הילדים באופן משמעותי כשהכמות גודלת בעיקר מגילאי 9. רמת האימון מותאמת יותר לגילאי 12. בעוד בעבר היו מסתכלים על גילאים כאלה כבית ספר לכדורגל, היום מאמנים את הגילאים האלה שלושה מאמנים שונים שמטרתם להגדיל את שעות האימון לכל ילד מ-3.5 שעות בשבוע ל-7 שעות בשבוע. יותר שליטה בכדור ועבודה על יכולת אישית ובעיטה לשער, דבר שבעבר היה פחות דגש עליו בגילאים אלה.

משחקים תחרותיים אינם קיימים בשכבות הגילאים האלה, אך פעם בשבוע מקיימים משחקי אימון פנימיים ללא קהל של הורים או מישהו אחר ובהם משחקים 6 על 6 במטרה לשפר את הבנת המשחק. השינוי המהותי יותר הוא בגילאי 12-16, צוות האקדמיה של יונייטד שהורחב באופן משמעותי ואותו מנהלים היום ניקי באט בצד המקצועי וטוני סטראדוויק בצד הפיסי, ממלא דו"ח יומי במחשב על כל שחקן באקדמיה ויכולתו באימון הספציפי.
 
אחת לשבוע כל שחקן מגיש למאמן במחשב הערכה עצמית על תפקודו השבוע, כולל הארוחות וזמן השינה. פעם בשבוע עובר כל שחקן מגילאי 12-21 בדיקת דם, מדידות אחוזי שומן ותפקוד ריאות. כל הנתונים מוזנים למחשב לבדיקה על ידי הפיזיולוג של האקדמיה כדי לגלות את מצבו הפיזי של השחקן. לכל שחקן מוצמד פעמיים בשבוע GPS שבודק את התפקוד בכל אימון, דבר שהיה פעם רק בקבוצה הבוגרת. בדיקות פיזיות של משקל, גובה, מהירות נעשות מדי חודש תוך עדכון מתמיד של המאמנים והורי השחקן.

לדוגמא, בבדיקות נתגלו לעיתים ממצאים שילדים מסוימים אינם מצליחים לתפקד מבחינה גופנית בשעות הצהריים המאוחרות, גילויים של עייפות גופנית וריכוז מועט ולכן חלק מהילדים עורכים אימונים נוספים מ-9 בבוקר ועד 5 אחר הצהריים. במקביל, מוצמדים אליהם מורים במקצועות שונים שדואגים שלימודיהם לא יפגעו.

באקדמיה מאמינים שמעקב צמוד אחרי בריאות השחקן בגיל צעיר תעזור לפתח אותו, למנוע פציעות ולהפוך אותו לשחקן חזק ובריא יותר. תדרוכי וידאו היו בעבר נחלתם של בני 17 ומעלה, אך היום כל קבוצה עוברת תדרוכים שבועיים, בהם מנתחים אימונים ומשחקים, פעם בשבוע מתקיים משחק של 80 דקות 11 נגד 11 ללא קהל, זאת מעבר למשחקי הליגה הקבועים.

התפיסה הרווחת בהתאחדות ובאקדמיות היא שחסרים לילדים הצעירים יותר שעות משחק שיעזרו להם עם ההתמודדות בגיל מבוגר יותר. החשיבה החדשה באה בעיקר "מחיקוי" של האקדמיות בהולנד, צרפת וספרד, אבל הדבר שהשפיע בצורה מרבית היא התפיסה של שיעורים ובתי ספר למוזיקה, בהם מקבל התלמיד שעות רבות של מאמן. אם שחקן באקדמיה של יונייטד בגילאי 12-16 קיבל 7 שעות אימון בשבוע בבתי ספר מקצועיים למוזיקה, כיום הוא מקבל 20. בעבר שחקן בגילאי 17-21 קיבל 14 שעות אימון במוזיקה, ואילו היום הוא מקבל כ-30 שעות.

עם הוספת צוות רב של מורים, מאמנים והגדלת ה-Sports Science  לגילאים צעירים יותר, באקדמיות של סיטי ומנצ'סטר יונייטד שואפים היום להגיע ל-16 שעת שבועיות לילד עד גיל 16 ול-25 שעות שבועיות לגילאי 17-21. כל זאת כמובן תוך פיקוח הדוק ויום יומי כדי למנוע עומס ופציעות.

אולי המהפך הגדול ביותר הוא שימוש בחדר כושר הן למניעת פציעות והן לפיתוח מסת שריר. כמות השעות שכל ילד מגיל 12 מעביר בחדר כושר גדלה באופן משמעותי עם תכנית מוגדרת לכל ילד ולא תכנית קבוצתית. לא פחות חשוב הוא הדגש על השכלה כללית ולימודים. השחקנים עוברים שיעורים רבים בהשכלה כללית, הסטוריה, אמנות וכתיבה במטרה להעניק להם ידע נוסף שיעזור להם בכל התחומים אך בעיקר בכדורגל. השחקנים הזרים הצעירים עוברים שיעורי אנגלית אינטנסיביים ולכל אחד מוצמד מלווה שעוזר לו בכל מה שקורה לו בחייו.

האג'נדה של ההתאחדות והפרמייר ליג ברורה, נמאס להם להיכשל בכל הטורנירים ולהיות הליגה שבה הזרים נותנים את הטון, ההצלחה של גילאי 17 האנגלים בגביע העולמי אולי מעידה שיש שינוי, אך הוא ייבחן בעוד מספר שנים. ביונייטד ובסיטי הבינו שלמרות שיש כסף לרכוש שחקנים הן מעוניינות לגדל כמות גדולה של כשרונות שיובילו את המועדונים.

לאחרונה, חברת אדידס הובילה קמפיין בו השיקה נעלים חדשות, ה-Class of 92 של יונייטד מתקופת גיגס, בקהאם, באט, פול סקולס וגארי ופיל נוויל. אף אחד כבר לא מצפה ששוב שישה שחקני האקדמיה יעלו כמעט ביחד לבוגרים, אבל באקדמיה של יונייטד מאמינים היום שתוך מספר שנים, ההצלחה תחזור על עצמה.