הקלאסיקו של הכדורגל הישראלי, כך אנחנו מכנים בשנים האחרונות את ההתמודדות בין הפועל ב"ש למכבי ת"א - המשחק שידע לחרוץ את גורל האליפות לטובת האדומים בשנתיים האחרונות. קלאסיקו שהגיע במעמד שונה, בגלל פתיחת העונה הצולעת של שתי הקבוצות.
שני המאמנים הגיעו בגישה שונה. ברק בכר שאב ביטחון מהמשחק ומיכולת השחקנים מול סטיאווה בוקרשט וידע להתעלם מהתוצאה (1:2 לרומנים), כאשר הקבוצה שלו המשיכה את היכולת מהמשחק ביום חמישי. אגב, ב"ש ידעה לנצל את הליגה האירופית בשנה שעברה ואת התוצאות הטובות בה לטובת צבירת ביטחון עצמי ויכולת בליגת העל. כך היה גם הפעם. ב"ש הגיעה נחושה, עם תכנית משחק על מנת להפתיע את היריבה. תכנית משחק של יוזמה שהחלה כשוובה בראון שימש כבלם מרכזי במערך שלושה בלמים. אלחמיד וטאהא שיחקו לצידו, כאשר ביטון וקורהוט היו משוחררים לתקוף.
ההפתעה של בכר הביאה לשליטה של ב"ש. ג'ורדי קרויף הגיע למשחק כמגיב, בכר הגיע כיוזם. ואכן ג'ורדי הגיב מיד, כשהסיט את ייני לעמדת הבלם ועבר גם הוא לשחק עם 3 בלמים, שיטה מול שיטה. המשחק קיבל זווית שונה עם הרחקתו של אלחמיד. ברגע ששתי הקבוצות ירדו למחצית, זה היה הזמן של ג'ורדי ליזום ולצאת לחצי השני כשקבוצתו ביתרון מספרי, תוך כדי אמירה "אנחנו הולכים לנצח". החילוף של אלירן עטר היה צריך להיעשות במחצית!
מכבי ת"א המשיכה לשחק כדורגל שבלוני במחצית השנייה, וביתרון של שחקן הייתה חשופה להתקפות מתפרצות. לב"ש יש את סוג השחקנים שאם אתה נותן להם שטח, הם יודעים לקחת. בנוסף, טוני וואקמה חזר! כמה זמן חיכו בב"ש למשחק מסוג זה. השער שלו שילב יכולת אישית, עם עוצמות, מתובל בטכניקה וברגש. רק ב-0:1 לטובת האדומים, החליט ג'ורדי להגיב ולהכניס את עטר למגרש, מעט מדי ומאוחר מדי.
בכר, בחילוף נבון, הכניס את בן שהר במקום פקהארט בידיעה שהקבוצה שלו, בנחיתות מספרית, תשחק על מתפרצות. החלוץ ניצל את המהירות והרי לכם ה-0:2. השער של אצילי נתן למכבי ת"א תחושה עוד יותר גרועה בגישה שלה למשחק. מכבי הייתה צריכה לשחק אחרי ההרחקה, כפי ששיחקה בדקות בהן נכבש השער המצמק.
הקהל באצטדיון הפך להיות השחקן המשלים להרחקה של אלחמיד. הטירוף אחז בקבוצה מהספסל ועד אחרון השחקנים (מילה טובה לכושר הגופני של הקבוצה) וב"ש חזרה לעניינים. מנגד, קרויף כפי שהתבטא, יסתכל במראה וילך להסיק את המסקנות לעתיד טוב יותר.