חלום ליל קיץ: תסריטי הנבחרת ליורובאסקט

ההצלחה במשחקי ההכנה של הנבחרת, בשילוב העובדה שהשלב הראשון של יורובאסקט 2017 יתקיים בישראל, גורמת לחובבי הכדורסל להתחיל לפנטז על טורניר מרשים במיוחד. בחמישי הכחולים לבנים יפתחו את ההופעה ה-13 ברציפות באליפות אירופה, הישג יוצא דופן ביחס לענפי ספורט מקומיים, ולנו נותר לנסות ולחזות כיצד תראה האליפות של הנבחרת.

התסריט הריאלי
בית מוקדם: נבחרת ישראל מפסידה במשחק צמוד לאיטליה בפתיחת הטורניר. לאחר מכן היא גם נכנעת לליטא ולגרמניה ומגיעה עם הגב לקיר לשני המשחקים האחרונים. היא הצליחה לנצח את אוקראינה וגיאורגיה ועלתה מהמקום ה-4 בבית.

שמינית הגמר: ארז אדלשטיין וחניכיו פגשו את מי שסיימה ראשונה בבית A, צרפת. הסגל של הטריקולור כולל שמות גדולים כמו בוריס דיאו (יוטה ג'אז), אוון פורנייה (אורלנדו מג'יק) וננדו דה קולו (צסק"א מוסקבה) המוכר לנו היטב מהיורוליג. הכחולים לבנים הצליחו להישאר בעניינים במחצית הראשונה בזכות יכולת טובה של עומרי כספי וליאור אליהו, אך במחצית השניה הם איבדו ריכוז וצרפת מצליחה לברוח. בסופו של דבר זה נגמר 15 הפרש, ונבחרת ישראל הודחה מהטורניר.

סיכום: אי אפשר יהיה להחשיב את היורובאסקט ככישלון, אלא כמשהו שלא הצליח לעלות כל הציפיות. המחשבה הייתה שאירוח בית ייתן רוח גבית לשחקנים ויעזור להם להשיג ניצחונות בשלב המוקדם, אבל בפועל זה לא קרה. לפחות זכינו לראות כוכבים במדינתנו הקטנה, ועל הדרך ראינו שיש לנו עתיד לא רע, כשעוז בלייזר ושון דוסון עלו מהספסל והצליחו להרשים.

התסריט האופטימי
בית מוקדם: נבחרת ישראל פותחת את הטורניר מול 11,000 צופים נלהבים בהיכל, ומצליחה לגבור על איטליה במשחק צמוד. לאחר מכן, חניכיו של אדלשטיין נכנעים לגרמניה של דניס שרודר ולליטא הכישרונית. את השלב המוקדם הם מסיימים עם ניצחונות על גאורגיה ואוקראינה ועולים לשמינית הגמר מהמקום השלישי.

שמינית הגמר: הכחולים לבנים פוגשים את נבחרת יוון, שסיימה שניה בבית A. לשמחתנו הרבה, החברים מהאי השכן הגיעו ללא הכוכב הגדול ביותר שלהם, יאניס אנטטוקומפו, שפרש בגלל "פציעה". עומרי כספי פתח מצוין את המשחק, ויחד עם משחק חדירות גדול של מקל וכמה סלים של ריצ'ארד האוול מתחת לטבעת, ישראל ברחה ליתרון דו ספרתי ברבע השלישי. יוון הצליחה לחזור למשחק, אך זה כבר מאוחר מדי, ועם רבע אחרון מרגש, אדלשטיין וחניכיו מפתיעים את אחת מאריות אירופה ועולים לרבע הגמר.

רבע הגמר: בשלב 8 האחרונות נבחרת ישראל פגשה את סרביה, שסיימה ראשונה בבית D וחלפה בקלילות על פני הונגריה בשמינית. עם כל הרצון להפתיע ולעשות סנסציה, ישראל מתקשה להתמודד עם הגבוהים הסרבים, בינהם בובאן מריאנוביץ' (דטרויט פיסטונס), ו-ולדימיר סטימץ'. ריצ'ארד האוול נקלע לבעיית עבירות מוקדמת, ועידן זלמנסון התקשה לבדו מתחת לסלים. יוגב אוחיון וגל מקל נתנו את הטון בהתקפה, אבל עם יום קליעה לא טוב ויכולת פושרת מדי של עומרי כספי, הנבחרת הפסידה ב-12 נקודות אחרי הצגה של בוגדן בוגדנוביץ' והודחה מהטורניר.

סיכום: התקשורת תשבח את ארז אדלשטיין וחניכיו, שהצליחו להגיע להישג יוצא דופן ולסיים בין ה-8 הראשונות באירופה. סקאוטרים אירופיים שמו עין על מספר שחקנים צעירים כמו שון דוסון ועוז בלייזר ואין ספק שהטורניר יעזור להם להתקדם. הטורניר החזיר לליאור אליהו את החשק, ובעונה הקרובה הוא יהיה המנהיג של הפועל ירושלים.

התסריט הפסימי
בית מוקדם: אחרי הרקורד הטוב במשחקי ההכנה ויתרון הביתיות, הציפיות מהנבחרת גבוהות, אולי גבוהות מדי. הכחולים לבנים פתחו את הטורניר עם תבוסות ב-20 ו-30 הפרש לאיטליה וליטא, הפסידו לגרמניה במשחק צמוד, והרוח יוצא סופית מהמפרשים אחרי ההפסד הרביעי בארבעה משחקים לגיאורגיה. למשחק האחרון מול אוקראינה בהיכל הגיעו בסך הכל כמה מאות אוהדים, וגם הם נוטשים במהלך הרבע השלישי כשהנבחרת בפיגור דו ספרתי, בדרך למאזן 0 מ-5 והדחה.

סיכום: מדינת ישראל מתקשה לקבל את הכישלון הגדול באליפות והנבחרת חוטפת מכות קשות. עומרי כספי מנושל מתפקיד הקפטן אחרי היכולת שהציג, ומבקשים ממנו לעלות מהר על טיסה חזרה לארה"ב. ריצ'ארד האוול מתבאס על היותו ישראלי ומבקש לשלול את אזרחותו במטרה לחזור ולשחק כזר בירושלים. קציקאריס, מאמן ירושלים, לא מאמין שהוא נתקע עם בר טימור, יוגב אוחיון ויותם הלפרין באותה קבוצה, ושוקל להביא רכזים אחרים שהוא לא ראה בחיים. ארז אדלשטיין מודיע על פרישה מהנבחרת וחוזר להפועל עפולה. היחיד שמבסוט הוא כארם משעור, שטוען כי אם היו נותנים לו לשחק, הכל היה נראה אחרת.

חצי גמר: בשלב 4 האחרונות ישראל פוגשת את היחידה שניצחה אותה בטורניר עד כה – ליטא. דווקא בחצי הגמר, בניגוד לכל הציפיות, המשחק מתגלה כחד צדדי. הליטאים לא הצליחו לייצר סלים, כשיונאס ולאנצ'יונאס (טורונטו ראפטורס) נראה חסר אונים מול עידן זלמנסון. מינדאוגאס קוזמינסקאס (ניו יורק ניקס) והקלעים של היריבה לא מצאו את הטבעת. כספי ודוסון מובילים בריחה ישראלית, עד להפרש של 15 נקודות ברבע האחרון. הליטאים מנסים לבצע קאמבק, אבל זה כבר מאוחר מדי. הכחולים לבנים עושים את הבלתי יאמן ומשחזרים (לפחות) את הישג מ-1979 – גמר גביע אירופה.

גמר: עדיין קשה להאמין, אבל ישראל בגמר. אלפים נהרו לנתב"ג כדי להספיק ולתפוס מקום באולם באיסטנבול. הגמר מפגיש שתי נבחרות שהפסידו פעם אחת בשלב המוקדם, אך עם פייבוריטית ברורה. ההמנון הושמע לפני הפתיחה, ואי אפשר לפספס את הדמעות שזולגות לאדלשטיין מהעיניים. בצד ניתן  לראות את פיני גרשון מתקשה לבלוע, ונראה רציני כמו שלא ראינו אותו מאז גמר היורוליג. כולם דרוכים.

המשחק נפתח ואחרי גישושים קלים, ספרד של האחים גאסול הצליחו לברוח לפער דו ספרתי ברבע הראשון. עוז בלייזר ושון דוסון הצעירים נזרקו למגרש ומצליחים בעזרת כמה פעולות טובות להחזיר את ישראל למשחק ולרדת בפיגור מינימלי במחצית. עומרי כספי איפס את הידית בתחילת המחצית השניה והכחולים לבנים תפסו את היתרון. הקהל התקשה להאמין וכלל שהדקות יורדות, כך הדציבלים באולם גוברים. האוול הצליח לשתק את פאו גאסול, ויום קליעה רע של סרחיו רודריגס וחואן קרלוס נבארו לא עוזר לספרדים.

הנבחרת הגיעה ביתרון ל-10 הדקות האחרונות. אוחיון וטימור הפגינו הגנה יוצאת מן הכלל על הגארדים של היריבה וכספי עושה את הנקודות בצד השני. נותרו 2 דקות לסיום והפער עומד על 4 לטובת ישראל. הספרדים הצליחו לצמק והזעיקו פסק זמן. כספי לקח את הכדור ומחטיא. 2 הפרש לישראל, כדור אחרון של נבחרת ספרד. נבארו כידרר, אוחיון שמר עליו. הגארד הוותיק עבר את שחקן ירושלים והתפנה לשלשה. השניות יורדות...3...2...1 נבארו שיחרר זריקה. משום מקום ריצ'ארד האוול הגיע וחסם את הכדור. נבחרת ישראל אלופת אירופה!

מירי רגב התפרצה מהקהל, האלפים כיסו את הפרקט ואף אחד לא מאמין שזה קרה. אדלשטיין שיחזר את הדמעות מהפתיחה, הפעם מאושר, ובצד השני אפשר לראות את נבארו בוכה כשהוא מבין שהוא פורש מהנבחרת בלי התואר. עומרי כספי מגיע להניף את הגביע ולוקח איתו את גיבור היום ויקיר ישראל החדש – ריצ'ארד האוול (כשהשרה רגב בינהם). ביבי וראובן ריבלין מתקשרים, כולם מסמסים, ארדואן לא מאמין שזה קרה לו דווקא במדינה שלו.

סיכום: מדהים. משוגע. מטורף. אין מילים להגדיר את האופוריה ששוררת במדינת ישראל אחרי התואר ההיסטורי. השחקנים והצוות המקצועי נוחתים בארץ, וכבר בשדה מחכה שמעון מזרחי, שמבקש מאדלשטיין לחזור לאמן את מכבי. המאמן הלאומי מסרב באלגנטיות ואומר שהוא כבר לא צריך את זה. סטיב קר מרים טלפון לעומרי כספי ומספר לו שאחרי צפייה בטורניר, הוא החליט להציב אותו בחמישייה של גולדן סטייט על חשבונו של קווין דוראנט.

גם שון דוסון מקבל טלפון מה-NBA, הפעם על הקו ההנהלה של ניו אורלינס פליקנס, שמצטערים שהוא לא היה בליגת הקיץ ומזמינים אותו לחתום על חוזה ל-10 ימים. בגזרה המקומית, יותם הלפרין זוכה לתחייה מחודשת וחוזר להיות שחקן חמישייה בהפועל ירושלים שמחלק אסיסטים בכמויות לליאור אליהו. ריצ'ארד האוול מרגיש ישראלי לכל דבר ומחליט לפתוח רשת חומוסיות "חומוס הביג מן". הנבחרת מתחילה להתכונן לאליפות העולם בקיץ הבא, וכולם כבר יודעים – השמים הם הגבול.