ארבעת הזרים שמכבי תל אביב החתימה עד כה מעידים על שני מוטיבים מרכזיים שצפויים להגדיר את העונה הקרובה בהיכל. קודם כל, הפן הפיננסי, שייתכן והוא זה שמלכתחילה מכתיב את כל השתלשלות האירועים ובניית הסגל. להבדיל מהעונה שעברה, אין שמות מפוצצים שגם מגיעים עם תג מחיר בגודל של קבוצת תחתית בליגת העל.
היעדר שחקנים כל כך יקרים מוריד באופן טבעי את הציפיות מהם, מה שמוביל לצד השני של המטבע, והוא לא פחות חשוב - (חוסר) האמון של הקהל. למרות שקל לפעמים לדמיין שהמצב הפוך, ראשי מכבי תל אביב לא חיים באשליות ולא מנותקים מהמציאות. הם יודעים שהשנים האחרונות, לבטח עונת 2016/17, הנחיתו מהלומה קשה על המועדון ויצרה חיץ בינו לבין האוהדים, שבעצמם לא בדיוק יודעים מה הם רוצים. הם כמובן עורגים לתהילת העבר, אבל חלוקים באשר לדרך שתוביל את המועדון בחזרה לשם.
כך שני המוטיבים, הכסף והאמון, חוברים יחדיו לבניית סגל שעד כה נראה כמו האפרורי ביותר שהורכב במכבי מזה לפחות חמש שנים. נראה שהצהובים החליטו לאמץ את המצב ולהנמיך ציפיות על ידי שורה של החתמות ״שקטות״, מבטיחות, לא מוכחות, שעל כל אחת אפשר ליישם את הקלישאה החבוטה ״יכול להיות בינגו״. ובאמת, יכול להיות שהדרך הכי טובה לשקם את האמון השחוק היא לבוא קטנים ולצאת גדולים. אפילו אם ״גדולים״ לא אומר זכייה ביורוליג ולא כרטיס לפיינל פור, אלא גם השתחלות לרבע הגמר, והתקדמות משם בעונה שאחרי.
חשוב לזכור, את האוהדים של מכבי תל אביב קשה לרצות, במיוחד היום. אפשר להרגיש את הפילוג ביציעים ובדפי הפייסבוק, וכל החתמה חדשה היא בגדר קריאת קרב לשני המחנות, וכל מי שתקוע ביניהם. מחד, אלה שכל כך התרגלו למחות כנגד ההנהלה מיד מטילים ספק ומכינים את הקרקע לכישלון נוסף, כי מבחינתם זו אותה גברת בשינוי אדרת. מנגד, האופטימיים שמטיפים למסירות ולמתן צ׳אנס לקבוצה, ובעיקר לנבן ספאחיה, לבנות את הפאזל ולהוכיח שדברים אכן השתנו.
בהקשר הזה, נראה שג׳ונה בולדן הוא קונצנזוס יותר גדול מהאחרים (ג׳קסון, תומאס, רול). גילו הצעיר הוא אמנם סימן שאלה אוטומטי, אבל גם מיד מעניק לו הנחה מסוימת. לקראת הדראפט האחרון, אתרים רבים סימנו אותו כפרוספקט אדיר שמבחינת הכישרון שווה בחירת לוטרי, אבל בגלל שלא הוכיח את עצמו ב-UCLA ייבחר בסיבוב השני. פילדלפיה אכן לקחה אותו במקום ה-36, ולולא היה לה קו קדמי כל כך עמוס אולי היא הייתה משאירה אותו לעונה הקרובה, אבל הסיקסרס הסכימו שעונה נוספת באירופה תיטיב עם שני הצדדים.
העונה הראשונה לבטח חישלה את בולדן. אחרי שלא הצליח לממש את הפוטנציאל בשנתיים בקולג׳, הוא הגיע ל-FMP, קבוצת הבת של הכוכב האדום בלגרד. לילד אוסטרלי שהיה רגיל ללוס אנג׳לס החמימה, קבלות הפנים הפרועות באולמות הסרביים לבטח הרגישו כמו עולם אחר. ולמרות שהקבוצה החליפה שלושה מאמנים לאורך העונה, בולדן הציג יכולת נהדרת והוכתר לתגלית העונה בליגה האדריאטית, עם ממוצעים של 12.9 נקודות, 7.2 ריבאונדים ומדד 14.9.
אותה יכולת הביאה את הכוכב האדום להציע לו חוזה לשנתיים, כשבועיים לפני הדראפט. אלא שמועדון הפאר מבלגרד נקלע לקשיים כלכליים ונאלץ להיפטר מכל שחקני הסגל ומהמאמן, מה שהוביל להגעתו של בולדן למכבי. ״הוא מאוד מגוון״, מספר עליו בורקו ראדוביץ׳, שעבד עד לאחרונה כעוזר מאמן בכוכב האדום, בשיחה עם ערוץ הספורט, ״מדובר בשחקן אתלטי שיכול לקלוע מהשלוש וריבאונדר מעולה״.
אקס הצהובים לא התרשם מההגנה שלו. גם אם לעתים התגלה כחוסם ומגן טבעת מצוין, הוא צריך לשפר את היציבות שלו. ״הוא יעמוד למבחן ביורוליג, יש לו את הכישרון והפוטנציאל אבל הוא מעולם לא שיחק שם. אני לא יודע לחזות איך הוא יסתגל״. בולדן עצמו אמר שהכי נהנה בבלגרד תחת ברנקו מקסימוביץ׳, שהעלה את קצב המשחק והעניק לו הרבה יותר חופש תנועה בהתקפה.
האוסטרלי הוא מסוג הפורוורדים שיהפכו למצרך יותר ויותר מבוקש ב-NBA, בגלל הורסטיליות שלו והקליעה מבחוץ (42% לשלוש בבלגרד), כמו גם היכולת לשמור ברמה סבירה ומעלה על עמדות שונות. הוא לא סטופר הגנתי בשום קנה מידה, אבל בהגנת חילופים אמור להיות מסוגל להתמודד עם רוב הגארדים ביורוליג, שזה כל מה שאפשר לבקש.
האפשרות לפיק אנד פופ שמאפשר שחקן כזה הייתה חסרה מאוד במכבי בשנים האחרונות - המהלך הרבה פחות אפקטיבי כשהחוסם אינו באמת ביג מן, אלא פורוורד שיכול לשחק כ-4 בהרכבים נמוכים כמו דווין סמית. אחד על אחד הוא לא הצד החזק שלו, ואולי טוב שכך, כי עדיף לתת את הכדור לג׳קסון ולתומאס, בעוד רול ובולדן מספקים ריווח ותואמים את הקצב הגבוה שמסתמן במכבי בעונה הקרובה.
גילו הצעיר עשוי לעכב את ההשתלבות, אבל הפוטנציאל הגדול אמור להעניק לו מקום בכיר ברוטציה, על חשבון קווינסי מילר. הפורוורד העוזב אמנם היה הבטחה גדולה בעצמו, וגם הגיע מהכוכב האדום, אבל נטה לקבלת החלטות איומה עם הכדור והראה יסודות לא טובים. לעומתו, לבולדן מחמיאים גם על ה-IQ הגבוה וראיית המשחק, ואם יצליח לפתח כימיה עם ג׳קסון האוהדים אמורים לראות המון נקודות באלי הופים אליו ולאלכס טיוס.
בדומה לג׳קסון, בולדן כמובן רואה בתל אביב קרש קפיצה פוטנציאלי ל-NBA, ובניגוד לרכז, זה צפוי לקרות די מהר כל עוד יישאר בריא וימשיך בהתקדמות. גם אם רק לשנה, מכבי תהנה מאתלט מגוון, שיעזור להחזיר קצת התלהבות לכל יושבי ההיכל. אולי כזו קבוצה, אטרקטיבית מחוייבת ומלהיבה, היא שתתחיל לקרב בין שני הצדדים הממורמרים - האוהדים החבוטים וההנהלה המושמצת.