אש בליבי: הרעב הבלתי נגמר של רונאלדו

כשכריסטיאנו רונאלדו הגיע ב-2003 למנצ'סטר יונייטד, אף אחד לא יכול היה לשער שהבחור המחוצ'קן בן ה-18 מתחיל דרך שתביא אותו לטופ של הכדורגל העולמי. שהוא ייחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים. כשרונאלדו הגיע ליונייטד הוא לא ידע מילה באנגלית והתקשה להסתגל למעבר מפורטוגל לאנגליה. אבל עם כוח הרצון האדיר שלו, וכמובן עם הכישרון המיוחד שלו, הוא התגבר על כל המכשולים.

בסיום העונה הראשונה שלו, יונייטד העפילה לגמר הגביע האנגלי. אצטדיון וומבלי היה אז בשיפוצים, לכן משחקי הגמר נערכו באצטדיון המילניום בקרדיף ורונאלדו בן ה-19 הגיע עם הקבוצה לבירת וויילס למשחק מול מילוול. כמו אתמול, גם אז רונלדו הבקיע את השער הראשון במשחק בו השדים האדומים ניצחו 0:3. זה היה התואר הראשון בקריירה של הנער ממאדיירה, שהיה אז השחקן הצעיר ביותר בקבוצה.

13 שנים לאחר מכן, רונאלדו הוא השחקן המבוגר ביותר והמנוסה ביותר בריאל מדריד. ואתמול הוא זכה בתואר ה-20 בקריירה שלו, באותו אצטדיון ממש. רונאלדו אוהב את קרדיף. לפני שלוש שנים הוא כבש צמד בניצחון של ריאל על סביליה במשחק הסופר קאפ האירופי שנערך בעיר, אם כי לא באצטדיון המילניום, אלא בזה של קרדיף סיטי.

ב-13 השנים שעברו בין גמר הגביע האנגלי לבין גמר ליגת האלופות, כריסטיאנו רונאלדו לא הפסיק להבקיע שערים, לנצח משחקים ולזכות בתארים. כי לרעב שלו להמשיך ולהצליח אין סוף. ואין גם הסבר. הוא בן 32 וחצי, הוא זכה בכל תואר אפשרי – קבוצתי ואישי – ומבחינה כלכלית גם ניני ניניו מסודרים. הוא הכדורגלן העשיר בעולם. והוא גם הספורטאי הנערץ ביותר בעולם.

אז מה גורם לו להמשיך בעוצמות שכאלה? שהרי היה הרבה יותר טבעי לפרוש וליהנות מהחיים, במקום לקום כל בוקר לאימון, לבלות חצי מהחיים בטיסות ונסיעות, לקבל שריקות בוז וקללות מאוהדי היריבות ובעיטות ברגליים משחקני היריבות.

זה בדיוק הדבר: הרעב המטורף הזה, השאפתנות הכמעט חולנית, הווינריות הבלתי מתפשרת והשאיפה לשלמות. ומאחר ואין שלמות בחיים – הדרייב להיות טוב יותר במשחק הבא, בעונה הבאה, בוער בו. אין טעם לחזור ולמנות את השיאים שרונאלדו שבר בגמר מול יובנטוס. שהרי כמעט כל שער שהוא מבקיע מהווה שיא כזה או אחר. ככה זה כשאתה מבקיע 600 שערים בקריירה, כשאתה זוכה חמש פעמים ברציפות בתואר מלך השערים של ליגת האלופות.

כשרונאלדו עולה למגרש הוא לא חושב על השיאים, אלא רק על איך להבקיע ואיך לנצח. כי ככה ספורטאי גדול חושב: הוא מרוכז כל כולו במטרה. את הבנת התמונה הגדולה ואת המשמעויות הרחבות יותר הוא דוחה לאחרי המשחק. לאחר השלמת המשימה.

רונאלדו מודע היטב לגדולתו, לכך שהוא אחד הגדולים בכל הזמנים. אבל הוא לא אובססיבי באשר לכך. האובססיה שלו היא המשחק עצמו, הכדורגל, והשאיפה להיות הכי טוב בכל רגע נתון. בשלוש הזכיות הקודמות שלו בליגת האלופות, כריסטיאנו רונאלדו לא הצטיין בגמר. אלו לא היו הגמרים "שלו". אתמול הוא לא חיפש לגנוב את ההצגה. מימד האנוכיות שאפיין אותו בעבר כמעט ונעלם. הוא היום שחקן הרבה יותר קבוצתי. ודווקא כאשר הוא לא חיפש את התהילה האישית – התהילה חיפשה וגם מצאה אותו.