באנו לעשות שמח: מצעד החגיגות של ישראל

כל שחקן כדורגל באשר הוא, חולם על הרגע בו הוא כובש שער ורץ לתת מופע אישי משלו לעיני האוהדים. לרגל חג השבועות, אספנו את עשר החגיגות הכי טובות שראינו על אדמת ישראל. מהסלטה של רביבו, דרך אצילי והמשקפיים ועד לפיו פיו של ערן זהבי. המצעד

אלעד קליין
אלעד קליין

תגיות: ליגת העל

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

בווידאו: תקציר הניצחון בו בני יהודה זכתה בגביע המדינה מול מכבי ת"א.

הבקעת שער היא אחד מהרגעים הגדולים ביותר עליהם חולם שחקן כדורגל. חלוץ כבלם, קשר כמגן, כל אחד חושב על הרגע שבו הוא ישים את הכדור ברשת וכל העיניים יהיו נשואות רק אליו. באותו הרגע, משחק הכדורגל העצבני והאגרסיבי הופך למופע למיני מופע תיאטרון ולכל אחד הייחוד שלו - וחגיגת השער האופיינית לו

אז לרגל חג השבועות, אספנו ודירגנו בפניכם את עשר החגיגות הכי זכורות ומפורסמות בכדורגל הישראלי. מבט על הריקודים, הסימנים והתנועות שהפכו לאופי. הצביעו ובחרו: מיהו השחקן המקורי, היצירתי והזכור ביותר בזכות חגיגות השערים שלו?

10. "ספיידרמן"
השחקן: אלון בוזורגי
החגיגה: קשה לחשוב על סיבה להשקיע בחגיגות במשחקים שלא מצולמים בטלוויזיה ולא מושכים הרבה קהל, אבל דווקא אלון בוזורגי לא נתן לדבר הזה להשפיע עליו. אחרי כיבוש שערים, וגם בחגיגות אחרי ניצחונות, נהג חלוץ צור שלום לחבוש מסכת ספיידרמן על פניו. "הרעיון היה שלי, לבשתי את המסכה בפעם הראשונה בינואר 2013", מספר מלך השערים של הקבוצה מקרית ביאליק.

9."כיפת ברזל"
השחקן: גיא דיין
החגיגה: הקשר מבית שאן לא הפציץ במקוריות, אך בהחלט פתח הרבה מקום לדיונים ומחלוקות על ערבוב של דת בספורט. באוקטובר 2013, דיין כבש שער ב-1:3 של הפועל עכו על הפועל רעננה ומיהר לחבוש על ראשו כיפה ולהודות לבורא עולם.

שופט המשחק חלים זטמה קצת פחות אהב את השילוב הזה, ושלף לו כרטיס צהוב שחולל סערה וגרם לאיגוד השופטים להבהיר: כיפה תגרור צהוב (אגב, החלטה ששונתה בקיץ 2014). ההנחיות החדשות של איגוד השופטים דאז לא נעלמו מעינין של דיין שרתח: "הזוי שבמדינת ישראל אסור לשים כיפה על הראש".

כיפת ברזל. דיין (יוסי שקל)
כיפת ברזל. דיין (יוסי שקל)
הספיידרמן של צור שלום. בוזורגי (דאבל פס)
הספיידרמן של צור שלום. בוזורגי (דאבל פס)

 8. "נקודת החן"
השחקן: אורן ניסים
החגיגה: אחד מחלוצי העבר הזכורים בישראל חגג לא מעט שערים בקריירה שלו. בכל פעם שהיה מוצא את הרשת, היה ניסים רץ לכיוון היציע ומצביע עם ידו הימנית על עינו הימנית. הוא עשה זאת במשחק האליפות של הפועל חיפה ב-1998, בשער העלייה של הפועל כפר סבא מליגה א' ללאומית ובכלל, בשאר הקבוצות בהן הוציא קבלה על עליית ליגה - וזה קרה לו לא מעט.

7. "תלמיד מדופלם"
השחקן: עומר אצילי
החגיגה: הכישרון הצעיר מחולון לא הצליח להציג את החגיגה שלו בליגה הספרדית, אך המשקפיים של עומר אצילי בהחלט כבשו את אוהדי בית"ר ירושלים. "זה קטע שהיה לנו במשפחה", מספר הקשר שנמצא בדרכו החוצה מגרנאדה. "עשיתי את זה פעם אחד ואיכשהו זה נתפס". בעונה שעברה, מכבי חיפה ומכבי תל אביב כבר ראו את הקשר בן ה-23 שולף את שתי ידיו ומניח אותן בצורת עיגולים על עיניו.

6. "סוב סוב סוב"

השחקן: משה גלאם
החגיגה: ב-20 באוקטובר 1993 הגיעה פארמה הגדולה לישראל ופגשה את מכבי חיפה במשחק הראשון של שמינית גמר גביע אירופה למחזיקות. דקה לסיום כבש תומאס ברולין את שער הניצחון של האיטלקים וחגג את סיבוב הבורג המסורתי שלו, משה גלאם ששיחק אז אצל הירוקים קיבל כנראה את ההשראה.

למרות שמדובר בחגיגה דיי מוזרה, ובוודאי לא אופיינית לימינו, גלאם אהב את הרעיון והמשיך להסתובב בשלל רחבי הארץ עם מכבי תל אביב, אשדוד, נתניה, ועוד. תמיד כיף לראות איך היו חוגגים פעם, תמיד כיף להיזכר.

תלמיד מדופלם (יוסי שקל)
תלמיד מדופלם (יוסי שקל)
לא יורידו ממנו את העיניים. ניסים (אלן שיבר)
לא יורידו ממנו את העיניים. ניסים (אלן שיבר)

5. "הלו אמא"
השחקן: שלו מנשה
החגיגה: כל מי ששמו של הקשר מראשון לציון נחרט בזיכרון, בוודאי זוכר את הסיפור שלו. שלו מנשה היה צועד ביחד עם משפחתו שומרת השבת ברגל ממזרח ראשל"צ עד לסופרלנד מדי שבוע בכדי להגיע למגרשים. כשגדל ושיחק בבוגרים, הקשר ששיחק במכבי נתניה ובבני יהודה היה מוריד את הנעל בכל שער בכדי להודיע: "אמא, הבקעתי שער".

4. "פזר את המלח"
השחקן:
וידאר קיארטנסון
החגיגה: נכון. החלוץ האיסלנדי של מכבי תל אביב הוא לא שחקן ישראלי, אך בגלל החגיגה המקורית והכובשת שלו הוא קיבל "תקן" של זר בתוך העשירייה. בעונה הראשונה שלא הוא עשה זאת לא מעט, ליתר דיוק 24 פעמים במדים הצהובים. זו לא רק תנועת הפיזור, זו האלגנטיות בה קיארטנסון מניף את היד, ממתין שכולם יסתכלו עליו ומפורר את המלח על הקרקע.

 
3."סלט(ה) טורקי
השחקן: חיים רביבו
החגיגה: קשה לשכוח את התקופה של הקשר מאשדוד בטורקיה. אחרי ארבע עונות בסלטה ויגו, חיים רביבו הגיע לפנרבחצ'ה והפך לסמל של ממש, לפחות עד שעבר ליריבה העירונית גלאטסראיי. על הדרך, הוא ניצל את הזמן שאחרי השערים שלו בכדי להלהיט את האוהדים עם סלטה באוויר. אמנם לא פליק פלאק כפול, ולא מפגן אקרובטיקה יוצא דופן, אבל רק בגלל התקופה היפה של הכוכב הישראלי בטורקיה מגיע לו מקום בשלישייה הראשונה.

2. "פיו פיו"
השחקן: ערן זהבי
החגיגה: הרומן בין ערן זהבי לבין האקדחים שלו החל אי שם בסוף 2013, ונכנס לתודעה ב-"פיו פיו" המתריס אחרי הפנדל המפוקפק שנתן למכבי תל אביב 0:1 בדרבי. בן רגע, האקדחים של הכוכב הפכו לסמל, ושחררו כדורים בכמה רגעים זכורים. אחד מה-"פיו פיו" המפורסמים קרה בעונת 2015\2016, זהבי נתן לצהובים 2:3 על בית"ר בדקה ה-90, שבר את שיא הכיבושים לעונה וחגג לקול הקהל ששאג פיו פיו.

התגעגע לאמא. מנשה
התגעגע לאמא. מנשה
חגיגה שהפכה לסמל. פיו פיו (אלן שיבר)
חגיגה שהפכה לסמל. פיו פיו (אלן שיבר)
מלח על הפצעים. קיארטנסון (getty)
מלח על הפצעים. קיארטנסון (getty)

1. "האווירון"
השחקן:
אלון מזרחי
החגיגה: צריך לומר את האמת ולכן נתחיל איתה, חגיגת השער הכי מפורסמת בכדורגל הישראלי לקוחה בכלל מקראקה, כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בנאפולי ובנבחרת בשנות ה-70 וה-80. ובכל זאת, לאלון מזרחי יש מקום של כבוד ורקורד המראות מרשים שמציב אותו במקום הראשון במצעד. אחד מהחלוצים הגדולים ביותר שצמחו בארץ הקודש פרש את כנפיו בכמה רגעים גדולים של מכבי חיפה: ב-0:5 המפורסם על מכבי ת"א בפברואר 1994, פעמיים ב-2:3 הדרמטי על פ.ס.ז' בקריית אליעזר, וב-0:1 על פארמה בחוץ שגרר את האיטלקים עד לפנדלים.

החגיגה הקבועה של מלך שערי ליגת העל בכל הזמנים הפכה לסמל לכל דבר ועניין. מזרחי דאג לשלוח את ידיו לצדדים כמעט אחרי כל שער שכבש במרוצת השנים, ולימים גם תכנית הטלוויזיה האישית שלו קיבלה את השם "בסלון עם האווירון". קשה לראות מישהו שיוריד את האווירון מפסגת הדירוג בשנים הקרובות ובכלל, וזה אולי מה שהופך אותו לעוד יותר מיוחד. איך אומרים? מקום ראשון. קל.

מספר 1. מזרחי (האתר הרשמי של מכבי חיפה)
מספר 1. מזרחי (האתר הרשמי של מכבי חיפה)