גאוות המשפחה
אם כשחקן הוא חסה בצילו של פיפו, כעת סימונה אינזאגי הפך לאחד המאמנים הטובים באיטליה. הצמיחה מהנוער, החיבור לשחקנים והחדרת המנטליות הווינרית הציבו את לאציו במרחק ניצחון אחד מזכייה בגביע. האם המסע ייגמר עם תואר על חשבון יובנטוס?
לדייגו פרוטי לא היה מושג מה יהיו ההשלכות של השער אותו כבש בדרבי דלה קפיטאלה שהתקיים ב-3 לאפריל, 2016. הווינגר הארגנטינאי של רומא היה זה שנעץ את שערה הרביעי של רומא בדרבי הלוהט נגד לאציו, שהסתיים בכך שהג'יאלורוסי מחצו את היריבה השנואה בתוצאה 4:1, והתבוסה המרה סימנה את סוף דרכו של מאמן הקבוצה, סטפאנו פיולי, במועדון.
הנשיא, קלאודיו לוטיטו השנוי במחלוקת, הכריז ימים בודדים לאחר מכן על מינויו הזמני של מי שהיה אז מאמן קבוצת הפרימוורה של הקבוצה, סימונה אינזאגי, לתפקיד המאמן לחודש וחצי שנותר עד לסיום העונה.
המינוי הזה לא הגיע משום מקום. אלו שעקבו אחר הליגה האיטלקית בתחילת שנות ה-2000 יכלו לראות את האחים אינזאגי מחוררים רשתות הן בסרייה א', והן בליגת האלופות. כמובן שפיליפו היה האח המוצלח יותר כשחקן, אך לסימונה הצעיר, שאמנם חסה בצלו של סופר פיפו באופן ברור, לא היה במה להתבייש כשחקן.
הוא היה חלק מתור הזהב של לאציו, שתחת סרג'יו קראניוטי וסוון גוראן אריקסון זכתה בדאבל היסטורי בעונת 99/2000, ומיצב את עצמו כמלך השערים של לאציו באירופה בכל הזמנים (20 שערים בכל המסגרות האירופיות). אינזאגי ג'וניור נחשב לאחד השחקנים האגדיים בתולדות המועדון, כאשר שיחק במצטבר 10 עונות במדי הביאנקוסלסטי, במהלכן שיחק בלא פחות מ-194 משחקים וכבש 55 שערים.
אינזאגי פרש ממשחק פעיל ב-2010, אך לא עזב את לאציו. מיד לאחר פרישתו, הוא החל לסלול את דרכו במעלה מחלקות הנוער של לאציו ובנה לאט את קריירת האימון שלו מתוך המועדון במשך 4 שנים, עד שבשנת 2014 הוא מונה למאמן קבוצת הפרימוורה של המועדון.
תחת שרביטו קבוצת הפרימוורה של לאציו זכתה בגביע איטליה לקבוצות פרימוורה לראשונה מזה 35 שנים, ואינזאגי הצליח לשחזר עם חניכיו את ההישג בעונה שלאחר מכן, כאשר הפעם הם הביסו בגמר את היריבה העירונית המרה, רומא.
לאחר מכן, הגיעו פיטוריו של פיולי לאחר התבוסה בדרבי, ועל אינזאגי הוטלה מטרה אחת פשוטה: לייצב ככל הניתן את הספינה הרעועה והחורבות שהותירו אחריהם היחסים הלא בריאים בין פיולי ללוטיטו.
הסגל סבל ממכת פציעות קשה, האוהדים החרימו את משחק הבית של הקבוצה, והמורל היה בקרשים. אינזאגי חגג את יום הולדתו ה-40 במחנה אימונים סגור, אליו הצליחו בכל זאת להסתנן אוהדי לאציו כדי להתעמת עם שחקני הקבוצה. למרות הכל, אינזאגי הצליח לנצח 4 משחקים, והפסיד 3 במה שנותר עד תום העונה, ולאחר סיומה, הוא תפס עם משפחתו מטוס כדי להירגע על חוף הים.
בינתיים, בניסיון להחזיר את לאציו לימי גדולתה, לוטיטו החתים את המאמן הארגנטינאי המבוקש, מרסלו 'אל לוקו' ביילסה, אלא שהעלילה הזו קיבלה תפנית מהירה וביזארית ביותר, כאשר פחות משבוע לאחר מינויו של הארגנטינאי, הוא הגיש את התפטרותו בחמת זעם ומאז לא שמעו ממנו בבירת איטליה.
אינזאגי, שהיה מיועד לאמן את סאלרניטנה, מועדון נוסף שנמצא בבעלותו של לוטיטו ומבלה בסרייה ב', קיבל שיחת טלפון מפתיעה מהנשיא, שאמר: "סימו, חזור לרומא. אנחנו צריכים אותך כאן בלאציו. המטרה שלי בקריירה הייתה להיות מאמן לאציו", אינזאגי סיפר, "אני גאה מאוד ולא יכול לחכות לתחילת העונה".
ראשית, אינזאגי ניאלץ להסתדר ללא 3 שחקנים שהיו ברגים חשובים מאוד בקבוצה: קפטן הקבוצה, סטפאנו מאורי, סיים את חוזהו ושוחרר מהמועדון, וכן החלוץ הוותיק והסקורר הגדול, מירוסלב קלוזה, החליט לתלות את הנעליים לאחר קריירה מעוטרת וענפה. לסיום, הגיעה אינטר, מחוזקת בכספי הבעלים הסיניים החדשים, ורכשה את הכוכב של הקבוצה, אנטוניו קנדרבה, תמורת סכום משוער של כ-22 מיליון יורו.
אינזאגי, ברוגע האופייני לו, החל להסתמך על שחקנים אותם עוד הכיר מהתקופה שלו במחלקות הנוער, כאלו שצמחו מתוך המועדון, כאשר הוא מחזיר מהשאלות את השוער הצעיר, תומאס סטראקושה, שממלא בהצלחה את מקומו של פדריקו מארקטי הפצוע, וכן שם מבטחו בשחקנים כמו כריסטיאנו לומבארדי, וכן בשחקן הכנף המוכשר, קייטה באלדה דיאו, שאמנם עלה ללאציו מקבוצת הפרימוורה, אך כבר בגיל 22 נמצא בסכסוך מתמשך עם הנהלת לאציו, ומצא עצמו מדי קיץ עם רגל וחצי מחוץ למועדון.
העונה נראה שקייטה מצא שקט ושלווה תחת אינזאגי, והכותרות השליליות כבר לא מגיעות באותה התדירות כמו פעם. למעשה, קייטה רשם העונה מספרים מדהימים, כאשר ב-31 משחקים בהם שותף, הוא כבש 14 שערים ובישל עוד 6. למרות הכל, אינזאגי איננו קוסם והוא לא יכול להיות זה שישקם לחלוטין את מערכת היחסים הרעועה בין השחקן להנהלת המועדון, וקייטה, שחוזהו בקבוצה מסתיים בסוף העונה הבאה, ככל הנראה יימכר למועדון אחר.
קייטה מצטרף לרשימת שחקנים שרושמים צמיחה משגשגת תחת אינזאגי, שמרבה לשחק העונה במערך הקבוע של לאציו מהעונות הקודמות, ה-4-3-3, אם כי העונה יכלנו לראות את לאציו משחקת מדי פעם במערך של 3-5-2, אך לא מעט גם במערך של 3-4-3, כשהמאמן שם דגש על משחק האגפים של לאציו, בניצוחם של קייטה, סינאד לוליץ' הוותיק ופליפה אנדרסון, שאף הוא נהנה מעונה מצוינת, ורושם 13 בישולים העונה ו-5 שערים.
תוסיפו לזה את הקישור המורכב מלוקאס ביגליה, שבאופן קבוע מתפקד כעוגן של לאציו, מרקו פארולו הסולידי שכבר נהיה חבר קבוע בסגל נבחרת איטליה, ומי שצומח להיות אחד הקשרים המבוקשים ביותר באירופה – סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ'.
סאביץ' העונה מציג יכולת טכנית שמושכת את מיטב הסקאוטים באירופה, ואינזאגי מנצל זאת, כאשר הוא נותן לו לבצע את הכדרורים הקבועים שלו ולמסור את מסירות העומק שלו שמפרות את שחקני ההתקפה של לאציו. עד כה הוא נחשב לפריצה הכי גדולה של לאציו העונה, כאשר שיחק עד כה 36 משחקים, בהם כבש 7 שערים ובישל עוד 10.
אך אם אינזאגי הצליח לשקם את המוניטין של קייטה, ולעזור לאנדרסון ולמילינקוביץ'-סאביץ' לבנות את המוניטין שלהם, זה עוד כלום לעומת התרומה שלו לקריירה של צ'ירו אימובילה. החלוץ אומנם נחשב לחבר קבע בנבחרת איטליה, אך הוא הגיע ללאציו עם מוניטין מפוקפק למדי בתור חלוץ שלא הצליח למצות את הפוטנציאל שלו הודות לבחירות גרועות שעשה, בזמן שהחלוץ יליד נאפולי ממשיך לשלוח איתותים לקבוצה מעיר נעוריו, שמצידה לא נענית לחיזוריו.
לאחר קדנציות כושלות בדורטמונד ובסביליה, חזר אימובילה לטורינו, במקום בו בנה עצמו מלכתחילה, וסיים חצי עונה מוצלחת יחסית עם 5 שערים מתוך 14 משחקים. זה הספיק לאינזאגי לשים מבטחו בחלוץ האיטלקי, ולאציו שפכה עליו כ-15 מיליון יורו.
"מאוד רציתי לראות את צ'ירו אימובילה אצלי בקבוצה" , העיד אינזאגי לאחר ניצחון קבוצתו על סאסואלו באוקטובר, "אינני מכיר אותו אישית עדיין, אך ראיתי חלוץ שעובד קשה, והוא ממשיך לעבוד קשה מהרגע שהגיע לכאן".
כאן בעצם טמון סוד ההצלחה של אינזאגי ואימובילה – המאמן גורם לחלוץ לעבוד קשה עבור הקבוצה, אך הוא גורם לקבוצה לעבוד קשה עבור אימובילה באותה המידה, וזה מה שגורם לו לגמול לאינזאגי בענק על האמון בו – אימובילה אמנם לא קרוב לאיים על מלכות השערים באיטליה, בעיקר הודות לעונה מטורפת שמעמידים חלוצים אחרים במגף, אך אין לו מה להתבייש במאזן הכיבושים שלו העונה.
באמתחתו יש עד כה 25 שערים בכל המסגרות – ובכך הוא עקף את מאזן השערים שלו לעונת השיא שלו בסרייה א' במדי טורינו, זו שגרמה לו להימכר לדורטמונד מלכתחילה, כשנותרו עוד שלושה מחזורים לסיום העונה, ערב משחקה של לאציו מול אטאלנטה.
אינזאגי ג'וניור, שחסה בצלו של אחיו כשחקן, כעת יוצא מהצל של פיפו וזורח יותר ממנו בקריירת האימון, כאשר פיפו בונה עצמו מחדש בוונציה (וכבר רשם עליית ליגה וזכייה בגביע הליגה השלישית), לאחר שנזרק אל גוב האריות בתפקיד הבכורה שלו כמאמן מילאן הלחוצה וכפוית הטובה, ולאחר מכן פוטר בבושת פנים.
למרות זאת, אף אחד מהם לא מרגיש מאוים מהשני אף פעם, והשניים רק אהבו לפרגן אחד לשני. פיליפו הבכור נהג לספר כי בכל פעם שילדים ביקשו ממנו לשחק איתם בשכונה הוא היה אומר להם: "בתנאי אחד – שסימונה יצטרף וישחק איתנו". סימונה, שנשאל לאחרונה על מה שקורה בבית אינזאגי, אמר: "שנינו בחרנו ללכת בשתי דרכים שונות. אני עוקב אחרי פיפו ומחזיק לו אצבעות בכל אשר יילך. אני מאוד מקווה שיום אחד ניפגש אחד מול השני כמאמנים במסגרת הסרייה א', בדיוק כפי שנפגשנו כשחקנים בעבר".
פיפו מנגד, לא חסך במחמאות מצידו: "ראיתי את אחי מסרב להצעות בזמן שהוא מחכה להצעה מלאציו. סימונה הצליח להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. סימונה מאמן הרבה יותר טוב ממני. בעיניי הוא אחד הטובים באיטליה".
וכך, בשקט, מבלי למשוך כותרות ובלי הכרזות בומבסטיות, כשאנחנו בישורת האחרונה של העונה, אינזאגי מוביל את לאציו למקום הרביעי בטבלה, כשהקבוצה כבר הבטיחה את ההשתתפות באירופה בעונה הבאה, עם סיכוי תיאורטי להשתחל אל המקום השלישי המוביל לליגת האלופות (אם כי מאוד לא סביר שזה יקרה), תוך כדי שהוא חולף על שתי המילאנזיות.
נכון, על אינזאגי לשפר את משחק ההגנה של קבוצתו, ובעיקר הגיע הזמן להחליף אחת ולתמיד את פדריקו מארקטי המאכזב בין קורות השער. נכון, הוא חייב לשפר את הקבוצה מנטלית, מכיוון שאל מול הגדולות לאציו נוטה לקרוס במפגשים ישירים, אך לא פחות חשוב – אינזאגי הצליח להחזיר לאוהדי לאציו את האמונה בקבוצתם, על אחת כמה וכמה כשהעונה הוא הביא לסיומו של קללת משחקי הדרבי.
ב-4 מפגשים העונה ניצחה לאציו פעמיים, והפסידה פעמיים ליריבה השנואה, אחד מהם במשחק הגומלין במסגרת חצי גמר הגביע האיטלקי, כשלאציו הדיחה את יריבתה השנואה ורשמה עלייה נוספת לגמר שיתקיים היום, ושם תחכה לה מחזיקה הגביע המכהנת, יובנטוס האימתנית.
"מהרגע שקיבלתי את משרת האימון בלאציו, המשחקים להם אני הכי מחכה הם משחקי הדרבי מול רומא", אמר בתחילת העונה, ובשבוע שעבר רשם אינזאגי ניצחון בכורה על הג'יאלורוסי במסגרת הסרייה א' בקריירת האימון שלו.
המאמן האחרון בלאציו שהצליח לרשום יותר מניצחון אחד על רומא היה ולדימיר פטקוביץ', אי שם בעונת 2012/2013. אז פטקוביץ' סיים את העונה עם זכייה בגביע איטליה בפעם ה-6 בתולדות המועדון. האם אינזאגי יזכה לגורל דומה, או שהוא ייפול שוב אל מול זוללת התארים מטורינו?