מעורערת: השליטה של קליבלנד הלכה לאיבוד

שנה חדשה, צרות חדשות. זה המסר של 2017 עד כה לקליבלנד הקאבלירס. שנת 2016 ההיסטורית כללה בתוכה אליפות, ונגמרה עם ניצחון סופר מתוק בקרב חג המולד האדיר נגד גולדן סטייט. לברון ג'יימס, שחוגג את יום הולדתו בסוף השנה האזרחית (30.12) יכול היה לבקש לכבוד השנה החדשה שפשוט תהיה המשך של קודמתה.
אבל בקשות לחוד ומציאות לחוד. האלופה נמצאת בצניחה חופשית ומחזיקה במאזן 20:22 מאז פתיחת השנה האזרחית החדשה.

היו כבר הרבה אלופות שהורידו הילוך בעונה הסדירה כדי לצבור כוחות לקראת קרבות הפלייאוף, אבל הבעיה הגדולה ביותר של הקאבס היא שהם, לראשונה מאז תחילת הקדנציה של דיייויד בלאט, נראים פגיעים באמת. במקביל, בוסטון נראית בשלה יותר מרגע לרגע וגם וושינגטון וטורונטו בהחלט יכולות לעשות בעיות. העפלה שלישית ברציפות של הקאבלירס לגמר פתאום כבר לא נראית כמו הדבר הכי בטוח.

בראש ובראשונה, ההגנה של הקאבס נראית רע מאוד. האלופה מדורגת במקום ה-23 בדירוג היעילות ההגנתית, כשהחודש היא הגיעה לשפל חדש ומדורגת במקום האחרון. קליבלנד סובלת מבעיה בסגירה לריבאונד, כשגם הירידה להגנה לא נראית טוב והיא סופגת 13.8 נקודות במשחק במתפרצות. היא מדורגת 21 בליגה בקטגוריה הזאת ומבין תשע הקבוצות שמדורגות מתחתיה, רק שתיים הן קבוצות פלייאוף.

בעיה נוספת היא ההשתלבות המחודשת של קווין לאב וג'יי.אר סמית'. לאב עבר ניתוח בברכו ונעדר במשך 13 משחקים רצופים. הוא עדיין מוגבל בדקות ובששת המשחקים בהם שותף מאז שחזר (קליבלנד במאזן 3:3 במשחקים הללו) הוא לא שיחק יותר מ-33 דקות והראה חוסר יציבות בהתקפה. לצד משחק של 21 נקודות ו-15 ריבאונדים נגד הלייקרס, בהפסדים בדנבר ובסן אנטוניו קלע 9 בלבד.

לאב הוא פקטור מרכזי בהבדל בין ניצחון להפסד, בעיקר בכל הנוגע לייצור נקודות. בעוד בניצחונות הוא קולע 20.9 נקודות ב-44 אחוזים, בהפסדים הוא יורד ל-15.6 ב-39 אחוזים. מבין הטריו לברון-לאב-קיירי אירווינג, ההפרשים של הפאוור פורוורד בין הניצחונות להפסדים הם המשמעותיים ביותר.

הסיפור עם סמית' הוא מסובך יותר. כזכור, ג'יי.אר עבר ניתוח ביד הקולעת, מה שהביא להיעדרות ארוכה של כמעט 3 חודשים. מאז שחזר ב-9.3 הוא לא קלע יותר מ-12 נקודות במשחק והגיע לכמות דו ספרתית של נקודות רק 4 פעמים מתוך 11 משחקים בהם שותף. סמית' עדיין מפציץ מחוץ לקשת למרות הירידה ביכולת ובחודש מרץ הוא מעיף לא פחות מ-6 שלשות במשחק, אותן הוא קולע ב-27 אחוזים בלבד. ג'יי.אר הוא השחקן הבכיר בצוות המסייע של הטריו, ואם הקאבס רוצים לחלום על ריפיט, הידית שלו חייבת להתאפס.

בתחילת השבוע לברון אמר שהמיקום של קבוצתו לא מעניין, אלא היכולת. אין ספק שקינג ג'יימס כן צריך לדאוג מהמיקום מכיוון שליתרון הביתיות יהיה משקל כבד מאוד בפלייאוף. הקאבס איבדו את הפסגה לבוסטון, אבל גם וושינגטון וטורונטו דולקות אחריהן. מאזן החוץ של קליבלנד הוא 19:19, מקום שמיני בליגה לעומת 8:28 בקיו ארנה.

החשיבות הגדולה ביותר של יתרון ביתיות בסדרה של הטוב מ-7 היא המיקום של המשחק המכריע. במקרה שלא תסיים ראשונה, האלופה תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי שלא תגיע למשחק מכריע על עלייה לגמר בבוסטון, בטח בהתחשב במאזן החוץ הלא מעודד שלה ומאזן הבית המצוין של הסלטיקס (75 אחוזי הצלחה).

היכולת בהחלט צריכה שיפור, אבל קליבלנד חייבת לחשוב על יתרון הביתיות במזרח. אין ספק שמגיעה ביקורת בהקשר של טיירון לו, על ניהול עונה סדירה לא מוצלח במיוחד. אף אלופה ב-20 שנים האחרונות לא הראתה הגנה רעה כל כך כמו של הקאבלירס העונה. לו לא הצליח לבנות יחידה מיוחדת מהספסל, ומדד הפלוס-מינוס של המחליפים של קליבלנד הוא שלילי. התלות של הקאבס בכוכבים שלהם היא כמעט אבסולוטית, לרבות התלות בלברון, שמשחק העונה 37.5 דקות במשחק (הכי הרבה מאז שחזר לקליבלנד ב-2014) ובלעדיו האלופה במאזן 6:0.

חשוב לציין שבשלושה מהמשחקים בהם ג'יימס לא שיחק, גם אירווינג לא שותף. הפלייאוף הוא עולם אחר. ב-1995 האלופה מיוסטון הגיע לפלייאוף מהמקום השישי במערב ורצה כל הדרך לאליפות שנייה ברצף. זה נכון שאין הרבה קבוצות שיכולות להתמודד עם יכולת שיא של לברון ואירווינג, אבל כמו שזה נראה עכשיו, השחיקה של השניים וחוסר העזרה מסביב עוד תעלה לטיירון לו ביוקר במשחקים המכריעים.