זה לא הגיל: ג'רמיין דפו חוזר לנבחרת אנגליה

האכזבה מהודג'סון, הכישלון ב-MLS והפריחה המחודשת בסנדרלנד. בגיל 34 היה נדמה שג'רמיין דפו כבר לא יזכה ללבוש את המדים הלאומיים, אבל לחלוץ היו תכניות אחרות. 14 שערי ליגה וזימון מחודש החזירו אותו לטופ. סיפורו של סקורר ותיק שלא שכח לכבוש

אור שחר

תגיות: ג'רמיין דפו

Getting your Trinity Audio player ready...
מבקיע ללא הפסקה (getty)
מבקיע ללא הפסקה (getty)
שנה גודל פונט א א א א

ב-15.11.13, ציינו בישראל שנה למבצע עמוד ענן ברצועת עזה. מאז התרחשו בעולם אינספור אירועים, מהפכות כאלה ואחרות, ועוד דברים שכולנו חיים איתם יום יום והספקנו כבר לשכוח. גרמניה זכתה במונדיאל בברזיל, הפועל ירושלים הניפה בפעם הראשונה את אליפות המדינה בכדורסל וגם פורטוגל התכבדה בתואר היסטורי משלה.

בפרק הזמן הממושך, 1,226 ימים ליתר דיוק, ג'רמיין דפו ישב בביתו וחיכה להזדמנות לשוב וללבוש את המדים הלאומיים. הערב (ראשון) כשנבחרת שלושת האריות תפגוש את ליטא, החלוץ בן ה-34 יכול להיות גאה שחזר לנבחרת אחרי תקופה ארוכה, ועשה זאת כנגד כל הסיכויים.

הופעתו האחרונה של דפו היתה באמצע נובמבר 2013 במשחק ידידות נגד צ'ילה. את הופעתו האחרונה במסגרת רשמית דפו רשם שמונה חודשים קודם לכן במוקדמות המונדיאל בברזיל בניצחון 0:8 על סן מרינו, שבו גם כבש צמד. לכן, החזרה של דפו לסגל, בגיל מתקדם ולראשונה לאחר שלוש שנים, היא לא פחות ממדהימה.

1,226 ימים מחוץ לנבחרת. דפו (getty)
1,226 ימים מחוץ לנבחרת. דפו (getty)
בפברואר 2014, קצת לאחר משחקו האחרון בנבחרת, החלוץ החליט לעזוב את טוטנהאם (139 שערים ב-358 משחקים על פני שתי קדנציות) וחתם בטורונטו מה-MLS. "זו קבלת פנים מדהימה. מעולם לא היתה לי תחושה כזו, ואני כבר מרגיש בבית", סיפר לאחר ההצטרפות לקבוצתו החדש.

דפו חשב שהמעבר מהספסל של התרנגולים, שם לא נספר ע"י וילאש בואש להצלחה בטורונטו יזכה אותו בכרטיס למונדיאל, אך בסופו של דבר, רוי הודג'סון, בחר שלא לזמנו. "אף פעם לא אשלים עם זה. לו הייתי פצוע, זה היה סיפור אחר. אני לא מבין את ההחלטה שלו", ביקר דפו, "זו נקודת השפל בקריירה שלי, אני הרוס לגמרי. הלב שלי נשבר".

פיטורי מאמן טורנטו דאז, סדרת פציעות אותן על פי החשד ביים, הובילו את דפו להחלטה לחזור לאנגליה. ההרפתקה ב-MLS הסתיימה לאחר שנה שבה דפו מצא את הרשת 12 פעמים (פעם ב-140 דק' בממוצע). ראשי סנדרלנד הנחיתו את דפו בממלכה, כשעל הדרך שלחו את ג'וזי אלטידור שלא הרשים לטורונטו.
 
חצי העונה הראשונה באצטדיון האור לא היתה מרשימה במיוחד, כשדפו כבש רק ארבעה שערים ב-17 הופעות. למרות זאת, דפו עזר לחתולים השחורים להישאר בליגה, כשכל שעריו נכבשו במשחקים בהם סנדרלנד לא הפסידה (שלושה ניצחונות ותיקו).

העונה שעברה, כבר הייתה שונה בתכלית עבור החלוץ. אמנם סנדרלנד סיימה רק שתי נקודות מעל לניוקאסל שירדה ליגה, אך החלוץ היה מעורב בשליש משערי הליגה של הקבוצה (48) עם 15 שערים ובישול, כולל שער ניצחון נגד צ'לסי, שהעלה את הקבוצה מעל הקו האדום שני מחזורים לסיום העונה.

קרן אור בעונה חשוכה (getty)
קרן אור בעונה חשוכה (getty)

בכל המסגרות היו לחלוץ 18 שערים, שגרמו לרבים להאמין כי יש לו מקום בסגל של הודג'סון ליורו בצרפת. בין הממליצים ניתן היה למצוא את הארי רדנאפ, מאמנו לשעבר בטוטנהאם. "דפו יהיה המחליף המושלם לחלוצים של אנגליה", החמיא המאמן, "הייתה לו עונה גדולה והוא ישפיע בצורה חיובית על כל הנבחרת שלנו". "אם הודג'סון זקוק לחלוץ, דפו הוא האיש. מדובר בשחקן יציב שמתאים למשחקים גדולים", הציע אז סם אלרדייס, "לכבוש 18 שערים עבור קבוצת תחתית זה סוג של נס".

בסופו של דבר, דפו צפה מהבית בעוד כישלון אנגלי. לאחר ההדחה הכואבת, לדפו היו תקוות לחזור לסגל עם מינויו של אלרדייס, אך גם במשחק היחיד בו אימן את נבחרת שלושת האריות, דפו לא זכה לזימון.

העונה כבר אי אפשר היה להתעלם מהכושר בו נמצא החלוץ. אומנם סנדרלנד שקועה עמוק במקום האחרון בפרמייר ליג, עם 20 נק' מתוך 84 אפשריות, אבל החלוץ המתבגר הוא נקודת האור באפלה של החתולים השחורים. 14 שערים עם ממוצע של שער כל 180 דק' עבור קבוצה שבמקום האחרון זה נתון שאי אפשר להתעלם ממנו, ומרשים במיוחד. כמה מרשים? כל שחקני סנדרלנד מלבד החלוץ כבשו העונה 10 שערים בלבד, כשדפו מבשל שניים מהם, ורושם מעורבות ישירה (שער/בישול) בשני שליש משערי הקבוצה.

בנוסף ליכולת על הדשא, דפו כבש גם את לב האוהדים. ביחד עם מספר שחקני סגל נוספים בהם ג'ון אושיי, החלוץ ביקר בבית חולים בעיר אוהד בן חמש אשר סובל מבעיה קשה במערכת העצבים. ברדלי הצעיר התרגש לראות את השחקנים האהובים עליו, ובעיקר את דפו.

"ישר כשהגעתי ברדלי קפץ עליי וביקש מאמו לכבות את האור. אותי הוא שאל אם אני יכול לבוא איתו למיטה, כמובן שהסכמתי. הוא רק רצה חיבוק, כיסה את שנינו בשמיכה ונרדם", שיחזר דפו, "אמא שלו צחקה איתי ואמרה שאצטרך לישון איתו כל הלילה. זה היה פשוט קסום. הצטלמנו ביחד במיטה ואת התמונה תליתי בלוקר שלי בחדר ההלבשה. אני מביט עליה לפני כל משחק".

דפו ובראדלי, חיבור שלא רואים כל יום (getty)
דפו ובראדלי, חיבור שלא רואים כל יום (getty)

גם גארת' סאות'גייט מאמן אנגליה לא יכול היה להתעלם מהחלוץ שנמצא במקום השביעי בהיסטוריית הכובשים של הפרמייר ליג עם 158 שערים, וזימן אותו לסגל לאחר המתנה ארוכה שבה החלוץ עשה הכל כדי ללבוש את המדים הלאומיים. "אני יכול לזמן שחקנים צעירים רעבים, בדיוק באותה מידה שאני יכול לזמן שחקנים רעבים מבוגרים יותר", הסביר סאות'גייט את הזימון, "אני חושב שאי אפשר להסתכל רק על שחקנים צעירים כל הזמן, אנחנו צריכים תוצאות עכשיו ולא רק לבנות את העתיד".

"לשחק עבור הנבחרת האנגלית היה החלום שלי מאז ומתמיד, לכן לחזור לסגל היה כל כך שמח ומרגש עבורי", דפו צייץ לאחר שהתבשר שיהיה בסגל למשחקים נגד גרמניה (ידידות) וליטא במוקדמות המונדיאל.
דפו נמצא כרגע במקום התשיעי בין כובשי הנבחרת עם 19 שערים (כל 125 דק'), מרחק של שער מהמקום השמיני. קרוב לוודאי שללא ההיעדרות הממושכת בתקופה שבה הודג'סון אימן את הנבחרת, דפו היה מגיע למקום גבוה יותר.
 
יכול להיות גם שללא הפיאסקו בעמדת מאמן הנבחרת של סם אלרדייס שמאוד מעריך אותו מתקופתם בסנדרלנד, החלוץ היה זוכה לזימון מוקדם יותר העונה. כל זה לא רלוונטי עכשיו. מאז שחזר מההרפתקה המיותרת בטורונטו, דפו נמצא בכושר שיא בשנה וחצי האחרונות. לא הגיל, לא מאמן הנבחרת ולא מצב הקבוצה שלו בטבלה ימנעו ממנו להמשיך ולהגשים את החלומות שלו.

האהדה כלפי דפו לא פסקה לרגע (getty)
האהדה כלפי דפו לא פסקה לרגע (getty)