קפטן אמריקה: הבוס האמיתי של נבחרת ארגנטינה

"תוצר של עבודתו הממושמעת ועובד החודש של הבוס הכי קשוח שיש לו - הוא עצמו". כך מתואר חבייר מסצ'ראנו בספר על חייו שיצא לאור בשנה האחרונה ונקרא "Jefe". צ'יף, בוס, מפקד. איך שלא תתרגמו זאת, המסר אחיד: מסצ'ה הוא המבוגר האחראי, והיה כזה כבר מגיל צעיר.

חבייר מסצ'ראנו גדל בסן לורנסו שבפרובינציית סנטה פה, באותו איזור בו נולדו גם ולדאנו, באטיסטוטה, מסי ודי מריה. כשהיה בן 14 התגלה על ידי שחקן העבר חורחה סולארי, דודם של סנטיאגו ודויד, וכבר בתחילה התגלו בו סגולות אחרות. לא ניצוץ, אלא שקט נפשי לצד מוסר עבודה בלתי נדלה.

"מיד הבנתי שהוא הולך להתבלט", סיפר סולארי בראיון ל"קונקסיון". "הוא לא איבד כדורים, הוא מסר טוב. הוא הגיע עד השער ונשאר רגוע, אבל הייתה לו אישיות. הוא לא צעק, אלא השתמש באינטליגנציה שלו. היית מסמן לו להתקרב לקשר בעמדה מספר 10 או לצמצם מרחק מהבלמים והוא מיד היה קולט".

"הוא חסר מנוחה וחוטף המון כדורים, זה שחקן מפתח", תיאר אותו הוגו טוקאלי בזמן שבן ה-17 סחף את הנבחרת לזכיה באליפות דרום אמריקה לנבחרות צעירות. הכיוון היה ברור. ב-16 ביולי 2003, חודש אחרי יום הולדתו ה-19, מרסלו ביילסה העלה את מסצ'ראנו לבכורה במדי הנבחרת הבוגרת של ארגנטינה מול אורוגוואי. רק חודש וחצי לאחר מכן, כשהוא כבר שחקן בינ"ל באחת הנבחרות הגדולות בעולם, הקשר הצעיר ערך הופעה ראשונה בקבוצה הבכירה של ריבר פלייט תחת המאמן מנואל פלגריני.

מסצ'ה הפך לקפטן הנבחרת שזכתה בזהב האולימפי באתונה 2004 והיה שותף משמעותי גם לזכיה בבייג'ין 2008. בין לבין הוא הפך לעוגן במרכז הקישור של קורינתיאנס, ווסטהאם וליברפול. ארבעה ימים לפני סגירת חלון ההעברות בקיץ 2010 הוא קפץ למדרגה הבאה.

"כשחבייר מסצ'ראנו הגיע לברצלונה מליברפול, היו שתהו איך הוא ישתלב במערכת בה כבר יש קשר הגנתי צעיר בדמות סרחיו בוסקטס", נזכר ז'ואל קרדנאס, מומחה לברצלונה וכותב מנוסה באתר FOX. "מה שהפתיע את כולם היה שחבייר הסתגל כל כך מהר לעמדת הבלם, בה הוא משחק עד היום. תמיד היו לו כישורי מנהיגות, אבל בבארסה תפקידו כמנהיג הפך עצום".

"המילה שלו היא הרועמת והמשמעותית ביותר על המגרש", מתאר קרדנאס לאתר ערוץ הספורט. "בעוד שליאו מסי מנהיג את ההתקפה, מסצ'ה מנהיג את ההגנה עם סמכות אדירה. זה כאילו שהוא ילד שגדל ב'לה מאסיה' (האקדמיה של בארסה – ד.ש), כאילו שיש בתוכו דם ברצלונאי כל חייו. בתוך חמש שנים הוא הפך לאחד משחקני ההגנה הכי משמעותיים בהיסטוריה של ברצלונה. הוא מסוגל לשחק כבלם או כקשר דפנסיבי באותה הקלות ויכולתו לחזק את הקו האחורי של בארסה היא איכות 'קרלס פויולית'. בעוד שג'רארד פיקה הוא בלם טבעי, מסצ'ראנו הוא הבלם החזק יותר והמנהיג של הגנת בארסה שתיזכר כאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המועדון, אם לא הגדולה מכולן".

כשדייגו מראדונה מונה למאמן ארגנטינה, אחת המהפכות הראשונות שלו הייתה לענוד את סרט הקפטן על מסצ'ראנו. גם על חשבון המנהיג הקודם ושיאן ההופעות, חבייר סאנטי. "הנבחרת הזו היא מסצ'ראנו ועוד 10", הכריז. אלחנדרו סאבלה, המאמן הקודם, החליט להעניק את תחושת האחריות לליאו מסי במטרה לעורר אצלו מחויבות רבה יותר. מסצ'ה לא הערים שום קושי.

"מסי המנהיג של הנבחרת הזו", הבהיר מסצ'ראנו בראיון לקראת מונדיאל 2014. הגיבוי המלא שלו היה הצעד המשמעותי ביותר – לא רק עבור מספר 10, אלא בשביל הנבחרת כולה. ההישג הגדול בעידן סאבלה לא היה ההעפלה לגמר גביע העולם, כי אם גיבוש הנבחרת ויצירת משחק הגנה יציב אחרי שנים הפכפכות. זה הסוד שהפיח תקווה מחודשת בברזיל. זה המתכון להפיכת האלביסלסטה לפייבוריטית לקראת הקופה אמריקה בצ'ילה.

החיבור בין שניהם, הפנומן המופנם והגנרל הנמוך, הוא עמוד השדרה של ארגנטינה. במידה רבה גם של בארסה. "לעולם לא הייתי מוכר אותו ולא מחליף אותו באיש", הפציר פפ גווארדיולה כשעזב את קאמפ נואו. השנה היה זה לואיס אנריקה שנהנה משירותיו: "הוא נותן לנו גיוון. הוא משחק כבלם וקשר ברמות הגבוהות ביותר. הוא שחקן חיוני עבורנו. מנהיגים נולדים כך, לא יוצרים אותם. מסצ'ראנו הוא אחד כזה, מנהיג בחדר ההלבשה".

"אני לא שחקן כשרוני, כל דבר שאני עושה עולה לי ביוקר", העיד על עצמו מסצ'ראנו בראיון ל"לה נאסיון". "אני לא מהשחקנים האלה שעושים את ההבדל במגרש, אלא אחד מאלה ששמים אליהם לב בגלל הקרבה והעבודה הקשה. מה הסוד שלי? אני חי בשביל זה". צדק באסטיאן שוויינשטייגר כשכינה אותו "המנהיג של להקת הזאבים", אבל מסצ'ה קודם כל שומר בחירוף נפש על הגב של הכוכב עם הסרט על הזרוע: "אני 'מסיסטה' (מאמין במסי) שאוהב כל מה שהוא עושה. זה כל כך קרוב אליי שיהיה עוול לא ליהנות". הוא לא מרגיש מקופח. גם אין צורך. ממילא כולם יודעים מי הקפטן האמיתי של נבחרת ארגנטינה.