עודף ייבוא: הקטנת זרי הליגה תשפר את הענף

בתחילת העונה הנוכחית הכניסה מנהלת הליגה לעונת הכדורגל את חוק ״הזרים״. השינוי היה שכל קבוצה מליגת העל יכולה להביא 6 זרים לכל משחק, כאשר רק 5 יכולים לשחק בו זמנית על הדשא ו-6 יכולים להירשם בטופס המשחק. במה השפיע החוק, עד כמה השתמשו בו מאמני ליגת העל, האם השחקן הישראלי נפגע? אחרי שליש עונה, בדקנו את השפעת חוק הזרים ואלו הנתונים:

78 זרים רשומים בליגת העל, בסגל של 8 קבוצות יש 6 זרים: הפועל באר שבע, מכבי פתח תקווה, בית"ר ירושלים, הפועל רעננה, הפועל כפר סבא, הפועל חיפה, הפועל תל אביב ובני יהודה. ב-6 קבוצות יש 5 זרים: מכבי ת"א, מכבי חיפה, עירוני קרית שמונה, בני סכנין, מ.ס אשדוד והפועל אשקלון.

חלקם תורמים יותר ואחרים תורמים פחות. ניתחנו את נתוני המחזור האחרון, כדי שילמדו אותנו על התמונה הרחבה יותר אודות השפעתם: רק 52 זרים מתוך 78, שזה 2/3 מסך כל הזרים, פתחו בהרכב קבוצתם. מכבי תל אביב, הפועל רעננה ובית"ר ירושלים שיתפו רק שלושה זרים ב-11. בהפועל תל אביב שיתפו 2 מתוך חמישה זרים, ושימו לב למ.ס אשדוד, בה זר אחד בלבד קיבל את חולצת ההרכב מתוך חמישה שבסגל.

לפני שאתחיל לנתח את מצב הזרים בכדורגל הישראלי, ארצה להביא זווית וזיכרון אישי שלי. בשנת 1999/2000עליתי מקבוצת הנוער לסגל הבוגר של מכבי חיפה כשהמאמן היה, אלי כהן ״השריף״. מבט מהיר על הזרים של אותה עונה מבהיר לנו באופן ברור כמה געגוע יש לנו לאיכות הזרים של פעם וכמה היום המצב עגום והאיכות בנסיגה עזה.

שימו לב לזרים של אותה עונה: יז׳י בז׳צק (קפטן נבחרת פולין באותו זמן), סרגי קלשצ׳ינקו (קפטן נבחרת מולדובה), ראיימונדאס ז׳אוטאוטאס (קפטן נבחרת ליטא), גיאורגי גאחוקידזה ( הגיע מאיינדהובן) ו-וסילי איבאנוב שהגיע ממכבי הרצליה. מעבר ליכולת המרשימה, אותם זרים היו מקצוענים ששדרגו את המועדון בכל פרמטר גם מחוץ לכר הדשא.

באותה עונה שיחקו לצדי יוסי בניון ויניב קטן שהיו בתחילת דרכם בקבוצה הבוגרת והיו מסומנים כדבר הבא של הכדורגל הישראלי. אין לי ספק שאותם זרים ששיחקו והתאמנו איתם השפיעו על הקריירה המופלאה שהצמד הזה עשה, ושניתנה להם ההזדמנות לשחק לצד שחקנים כאלה בשלב מוקדם כל כך. בזכות אותם שחקני רכש, הישראלים קיבלו כלים חשובים להמשך דרכם, בדרך לקריירה מופלאה. 

נחזור לעונה הנוכחית, כאשר אני מביט במצב הנוכחי בליגה, מעטים הזרים שיכולים לעזור להרים ולקדם את השחקן הישראלי הצעיר שמשחק לצדם. כמו כן, מעטים הזרים שמשדרגים את הליגה שלנו והגרף בשנים האחרונות רק בירידה. הגיע הזמן שמנהלת הליגה תוריד את הכפפה ותטפל בדעיכה הקיצונית ברמת הזרים.

התמקדות במה שקורה בליגות אחרות באירופה, שהן פחות או יותר ברמת הליגה שלנו (לא אנגליה, ספרד, גרמניה, איטליה, צרפת, הולנד, בלגיה), עשוי להראות שאפשר גם אחרת. מאותן ליגות ליקטתי מספר קריטריונים לקבלת זרים שעושים בהם שימוש ועשויים לשרת את המטרה בליגת העל שלנו, שהיא העלאת איכות הזרים. שחקנים ממדינה אחרת יוכלו להצטרף רק במידה שיעמדו באחד מהקריטריונים הבאים:

1. שחקנים עד גיל 23, להם יש מעל 10 הופעות בנבחרת הצעירה של ארצם.
2. שחקנים להם יש מעל 25 הופעות בהרכב מאחת מ-12 הליגות הבכירות באירופה ב-3 שנים האחרונות.
3. שחקנים להם יש מעל 10 הופעות בנבחרת הלאומית הבוגרת.
4. רק זרים מתחת לגיל 19 לא יחויבו לעמוד באחד הקריטריונים, מה שייתן לקבוצות אפשרות להביא שחקן צעיר ואולי להרוויח עליו בעתיד (ראה ערך יעקובו איגביני בזמנו או מאוויס צ'יבוטה כיום).
           
המנהלת חייבת לחשוב איך היא עוזרת לקבוצות להביא זרים יותר טובים באופן הדרגתי ונכון. הקריטריונים הם פתרון שצריך להיבחן בצורה מעמיקה ע״י קברניטי ולטעמי אפשר להכניס תנאים להבאת זרים לליגה שלנו בצורה איטית ונבונה עם ההתאמות לרמת לכדורגל שלנו. כשמביטים בצורה כללית על ליגת העל וניתוח רמת הזרים, עדיף לחזור ל-5 זרים בצורה מידית ולחשוב לטווח הארוך איך מביאים לפה זרים טובים יותר.

ישנה תחושה בעונה הנוכחית שבעלי הקבוצות משתמשים בזרים בשביל ״להשתיק״ את הקהל ולצאת ידי חובה בהבאת זרים זולים וחלשים מקצועית. בנוסף, ניכר לעין שאין השקעה בניתוח והסקאוטינג על השחקן ולכן ההחלטה העונה להגדיל את הזרים ל-6 רק מלחיצה את הקבוצות להביא זרים לא איכותיים בהחלטות פזיזות ולזרוק כספים ושחקנים.

זרים בינוניים תופסים מקום של שחקנים ישראלים צעירים, וכך הכדורגל שלנו מפסיד. מה שצריך להנחות את המנהלת הוא לנסות להחזיר זרים איכותיים שיהוו מודל לחיקוי לשחקן לכדורגלן הישראלי הצעיר וכך אולי יהיה אפשר לייצר זרים דומיננטיים לליגה שלנו. אולי בעתיד הלא רחוק לא נצטרך להתרפק על שמות הזרים הגדולים ששיחקו פה בעבר, אלא נדאג שיגיעו לפה בעתיד שחקנים גדולים מהם.