שניים זה תמיד ביחד? השילוב שמקשה על י-ם
היכולת לייצר נקודות לצד האהבה לכדור, הרצון של כל אחד להנהיג לעומת חוסר הסדר במשחק. ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס הונחתו כדי להוביל את י-ם יחד, אבל דווקא הדמיון ביניהם הוא זה שמפריע לאדומים להתרומם. האם השילוב ביניהם יעבוד הערב מול מכבי?
בוני וקלייד, באטמן ורובין, סטארסקי והאץ' וג'יי וקיי - כפי שאתם בוודאי מעלים על דעתכם, המשותף לכל הצמדים הללו הוא שיתוף הפעולה המושלם ביניהם. אז נכון, לכל אחת מהדמויות קיימות מגרעות כאלו ואחרות, אך זה לא מונע מהן מלהפוך לזוגות שנחקקים לנו חזק בזיכרון וגדולים מסך חלקיהם. החיפוי בעת מצוקה, הדאגה, הפרגון והכימיה הופכים אותם לבלתי נשכחים, כאלה שמוזכרים יחדיו, באותה נשימה.
הערב ב-21:00 ב-5SPORT: מכבי ת"א מול הפועל י-ם
הפועל ירושלים סללה בשנים האחרונות את דרכה אל מרכז הבמה. אליפות היסטורית, זרים איכותיים, הצגות מול מכבי תל אביב ואורי אלון אחד, הפכו את המועדון האדום לכזה שמסוגל להסתכל לכל קבוצה בארץ ואף ללא מעט מועדונים באירופה בלבן של העיניים. השנה בבירה הגדילו לעשות והנחיתו את אחד השמות המרשימים שהגיעו לארץ הקודש, אמארה סטודמאייר שמו, כשהכל נעשה מתוך מטרה מוצהרת אחת - להצליח בזירה האירופית. עם זאת, גם סימונה פיאניג'אני המנוסה ידע כבר בשלבי הרכבת הסגל שכוכב NBA לבדו יתקשה להעניק לו את התארים המיוחלים.
קו אחורי מוכשר ואתלטי עם יכולת קליעה משלוש - זה היעד אליו כיוון מאמן נבחרת איטליה לשעבר, ועל פניו הוא הנחית בארנה שניים שעונים על הדרישות. ההד סביב החתמתם של קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון היה חלש למדי בעקבות הגעת הסנטר מהליגה הטובה בעולם, אבל כדי ליישם את משחק הריצה והשלשות בו דוגל פיאנג'יאני, הוא הבין כבר מהיום הראשון שהוא זקוק לצמד הזה בשיאו. אז האם ג'רלס ודייסון יכולים להזכיר במעט את החיבור בין הזוגות המפורסמים למעלה כל הדרך לחגיגות אדומות כבר הערב מול מכבי תל אביב? ספק גדול בנוגע לכך.
מאזן 3:3 בליגה, תבוסות כואבות לחולון ולאשדוד, השפלה צורמת מול אולם ביורוקאפ והרבה סימני שאלה לקראת ההמשך. לא לפתיחת עונה כזו פיללו האוהדים האדומים. אמנם זה התחיל עם כמה ניצחונות יפים מול ולנסיה וקובאן, אך אל לפיאניג'אני להסתנוור מהם. כדי לעשות את השדרוג המצופה ולהשכיח את שלושת המשחקים האחרונים, הקו האחורי חייב לעשות יותר. הכוונה היא לא רק לסיים עם סקור מכובד בסיום, אלא גם להנהיג, למסור ולהטריף את החברים לקבוצה. כדי באמת להבין האם ג'רלס ודייסון הם הכתובת למשימה, זה הזמן להתעמק ביתרונות ובחסרונות של כל אחד מהם, בטרם נבחן את הסיכוי לשילוב מוצלח ביניהם.
"ג'רלס הוא סקורר, שחקן אפקטיבי בעיקר עם הכדור", ניתח שרון דרוקר את כישוריו אחרי שבעבר הדריך את השחקן בליגת הקיץ, "קשה מאוד לראות אותו משחק בלי הכדור מכיוון שהוא לא מרבה לנוע ולחתוך. משחק הפיק אנד רול והאחד על אחד שלו טובים. הוא יודע ליצור לעצמו וגם לגבוהים מסביבו, אך פחות לקלעים שלידו. כדי לקבל ממנו הגנה איכותית צריך לדרוש ממנו כי הוא מסוגל לפעמים להוריד את הרגל מהדוושה".
14.2 נקודות בממוצע בשישה משחקי ליגה לצד 20.3 נק' באירופה כאלה בארבעה משחקים עד כה, אלו נתונים מרשימים לכל הדעות, אך לא כאן מצויה הבעיה. 3.5 אסיסטים לצד 1.7 איבודים למשחק בביצה המקומית הם לא מדדים שמצופים ממי שאמור להיות הרכז המוביל של סגנית האלופה. גם ביורוקאפ המצב לא מזהיר - איבוד וחצי לצד שלושה אסיסטים בערב, וזה לא שההגעה לעיר הקודש פגעה ביכולת הפרגון שלו. מאז ותמיד, ואפילו בתקופה בה זרח במילאנו, המסירה היא האופציה האחרונה מבחינתו.
אם חשבתם שדייסון חברו לקו האחורי ישלים אותו ויחפה על מגרעותיו, אז כדאי שתחשבו שוב, כאשר גם אצל אקס חולון המצב לא מעודד. בעוד במשחקי הליגה אקס הסגולים מוסר 1.8 אסיסטים ומאבד 2 כדורים למשחק, בזירה האירופית מדובר ביחס זהה: 1.8 איבודים ואסיסטים בכל התמודדות. אמנם גם יותם הלפרין ובר טימור מאיישים את עמדות 1-2, אך משני השחקנים שמקבלים את כמות הדקות הגדולה ביותר, היחס בין האסיסטים לאיבודים חייב להיות שונה.
בתור אחד שסבל לא פעם מהידית של דייסון עוד כשלבש סגול, גיא גודס, אקס מכבי תל אביב, שפך אור על האיכויות של הגארד. "דייסון שחקן הגנה טוב מאוד", החמיא גודס לשחקנה לשעבר של ססארי וטורינו, שקולע 12.4 נקודות בממוצע בליגה, "הוא מצוין במגרש הפתוח, יכול לחדור טוב ולנצל את המהירות והאתלטיות. בעל קליעה לא הכי יציבה מחוץ לקשת, אבל עם חדירה טובה שמאפשרת לו לעבור כל שומר. יחד עם זאת, זה אחד שצריך את הסיטואציות המתאימות בשבילו. צריך לייצר עבורו והוא גם זקוק לכדור".
לא פעם נזרק לאוויר הביטוי "הם זקוקים לשני כדורים בכל התקפה", בהקשר של שני הזרים האדומים, ובחלוף הזמן הטענה הזאת מוכיחה את עצמה. "לפעמים נוצרת בעיה בקו האחורי מכיוון שג'רלס הוא גם גם שחקן שצריך את הכדור אצלו", מסביר גודס, "קיים כאן סוג של יתרון שכן הם יכולים לייצר מחוץ לשטף ההתקפי, אך לעיתים הציוות ביחד פוגע בהם. פיאניג'אני משחק פיק אנד רול בכל מיני וריאציות. הוא מעדיף לכלול בחמישייה פורוורד בעמדה 4 עם קליעה כדי לרווח את המשחק, בזמן שכל היתר בתנועה. בשיטה הזו צריך הרבה קלעים".
"קורה לא פעם שאחד משחק פיק אנד רול וכל השאר מפוזרים. במצב כזה כשהם מקבלים כדור, אתה יודע שדייסון יבחר להיכנס לסל במקום לזרוק וזה בעיה בשיטה הזו. כך נוצר שכשדייסון וג'רלס בצוותא על הפרקט זה פחות אפקטיבי".
דרוקר לעומת זאת, חושב שהשילוב ביניהם יעיל, אך העלה בעיה אחרת: "בליגה זה פחות רלוונטי מכיוון שזה בעייתי יותר לשתף את שניהם ביחד בגלל החוק הרוסי, ואילו באירופה זה מורגש הרבה יותר. אני חושב שכאשר הם משחקים ביחד, ג'רלס צריך להיות יותר עם הכדור. אחרי פתיחתה עונה, אפשר להתחיל לראות את השיטה של פיאניג'אני - הרבה פיק אנד רולים, ובתור שניים שיכולים ליצור הם מתאימים לשיטה. יחד עם זאת, בתקופה האחרונה היריבות מרבות לעשות חילופים ואם לא דוחפים את הכדור ל-5 דומיננטי לצבע, שכרגע ספק אם יש כזה לירושלים, אז זה בעייתי. במצב הנוכחי הם יכולים לנצח ולהפסיד לכל קבוצה".
צמד המאמנים המנוסים מבהיר, כל אחד בדרכו, שירושלים מצויה כרגע במצוקה. זו רק תחילת העונה והתיאום יישתפר בהמשך, אבל ברור שמשהו חייב להשתנות. "אני חושב שהישראלים הם המפתח שם כי הם הבסיס והנשמה של המועדון. השאלה היא האם המאמן מאמין בהם. אשתקד הישראלים היו עם השפעה גדולה יותר", סבור דרוקר, ואל דעתו מצטרף גם הקולגה: "יכול להיות שהפתרון לכך הוא שבציוות של שניים כאלה אתה צריך לשים לידם עוד מישהו עם קליעה, אך שיהיה גם בעל היי קיו כדורסל גבוה, כדוגמת יותם הלפרין".
כעת, בעקבות ההפנמה שדייסון וג'רלס לא צפויים להזכיר ולו במעט את צמד אגדי כמו אייזאה תומאס וג'ו דומארס, התפקיד של המאמן הוא למצוא את הציוותים הנכונים. "המצב לא שונה מהסיטואציה של סוני ווימס ואנדרו גאודלוק למרות השוני בעמדות", ניתח גודס, "החוכמה זה למצוא את האיזון. קשה לדעת אם זו טעות אחרי חודשיים בלבד. צריך לקחת בחשבון שזה רק תחילת העונה ושחקנים עוד לומדים זה את זה".
על פניו נראה כי בסיטואציה הנוכחית הירושלמים תקועים, נטולי מנהיגות, מפוזרים בהתקפה ולעיתים גם לא מתואמים ופיזיים בהגנה, וברגע שהידיות מחוץ לקשת לא מתפקדות, סגנית האלופה חסרת אונים. תוסיפו לכך את העובדה שהישראלים לא מצליחים להשפיע יתר על המידה, ותקבלו צרה אמיתית.
גודס ודרוקר דווקא טוענים, שלמרות הסיטואציה הפרובלמטית, העתיד בירושלים ורוד: "אני חושב שהבית השנה ביורוקאפ מסתמן כקל יותר משחשבו. את השלב הראשון הם לבטח יעברו. בשלב השני זה כבר תלוי בהגרלה. כאשר דונטה סמית' היה בקבוצה, בנוסף לגודל שלו, היה ניתן להבחין במעיין הילה סביבו וסביב הקבוצה, ולמרות זאת, לטעמי הם יכולים להגיד לפיינל פור של המפעל", חושב האקס, שידע רגעים גדולים עם המועדון, כולל השיא עם הזכייה בגביע יול"ב ב-2004.
אז מה העתיד הקרוב טומן בחובו עבור האלופה לשעבר? מספיק לראות את חוסר הסדר במשחק של הירושלמים כאשר ג'רלס ודייסון משחקים בצוותא, בכדי להבין שצמד חמד על הפרקט הם כבר לא יהיו. התכונות דומות, האהבה לכדור והרצון להנהיג ולקבל החלטות בעצמם - כל אלו צריכים לגרום לפיאניג'אני להפחית את כמות הדקות החופפות באופן דרסטי, ויפה שעת אחת קודם. המסקנה המתבקשת היא שחיבור בין בר טימור לדייסון וציוות נוסף של ג'רלס עם הלפרין נראים מבטיחים בסיטואציה הנוכחית.
אם כי כאן אסור למאמן לעצור. אם אורי אלון מכוון הגיע גבוה שאפשר, שינויים נוספים עשויים לעמוד על הפרק, ולאו דווקא במצבת השחקנים. המאמן האיטלקי הוא שועל קרבות ותיק, שזקוק לעוד קצת זמן ביחד עם שחקניו, אך חשוב שיבהיר במהרה מי הגו טו גאי שלו. שיחזור גמר גביע ווינר יוצא בקרוב לדרך, הצהובים הם רק עוד משוכה במסע ארוך מאוד שיסתיים אי שם במאי, כך שניסויים מצד הירושלמים הם לא מילה גסה גם במשחק שכזה.
את הכסף בסופו של דבר סופרים במדרגות ועל הצוות המקצועי מוטלת החובה לשכלל את המוצר הקיים. לצערם של האוהדים באדום, חיבור מושלם עדין לא זכינו לראות בקרוב בירושלים, אבל אולי דווקא בקלאסיקו הישראלי, לו יש חוקים משלו, נזכה להפתעה. זה הזמן לספור את השעות לאחור.
טסים עם מכבי FOX ת"א למשחק החוץ >>