סיפורה של אגדה: MG-M 1930
בימים של משבר כלכלי עמוק היה דגם אחד שחילץ את היצרנית הבריטית מקריסה, כעת הוא זוכה לשיפוץ מקיף כאן בישראל.
הוציא את MG מהתקופה הקשה
תעצמו עיניים, תתחברו לשקט הפנימי, תשחררו הכל ותחשבו על מרחבים פתוחים, שדות ירוקים וציוץ ציפורים. מי מכם שנשאב אל תוך הפנטזיה המתקתקה זוהי קריאת השכמה, כאן אין מרחבים, בקושי מקום לשניים, והשקט היחיד שתזכו לו יהיה כאשר תדוממו את המנוע.
"טרום סין"
למרות הכל הרכב הזה שעיניכם רואות, זה ולא אחר, הציל בזמנו - הכוונה לשנות ה-30 של המאה הקודמת - את אחת החברות המפורסמות והמכובדות ביותר בהיסטוריה המוטורית - MG. לכל מי שחושב שחברה זו תמיד היתה שייכת לסינים כפי שהיא שייכת היום, נא להכין פתק "יצאתי טיפש" ולהדביק על המצח ליומיים. הפעם לא ארחיב על אודות חברת "מוריס גר"ז " (ראשי תיבות של MG), אלא נתמקד בדגם המיוחד MG-M.
ה-MG-M נולד למעשה כפרויקט הצלה לחברה המפוארת אשר עמדה בפני קריסה כלכלית, שכן עד אותם הימים החברה יצרה בעיקר רכבי מרוץ אשר כיכבו על המסלולים ובמקביל יצרה רכבי כביש גדולים, יקריים ובעיקר מפוארים. לקראת סוף שנות ה-20 המצב הכלכלי בעולם הידרדר והביקוש לכלי רכב גדולים, מפוארים ויקרים הלך והצטמצם, ואיתו גם החוסן הכלכלי של חברת MG.
וכך בצעד נואש ואמיץ החליטו בהנהלת החברה, ערב תערוכת רכב בלונדון, ללכת למהלך חריג ושונה, כזה שאינו תואם את ה-DNA של החברה. באופן מהפכני הצליחה MG לראשונה לבנות רכב ספורט אשר יהיה זול, אמין וזמין כמעט לכל כיס. על פלטפורמת ה-MG-M נבנו בעצם 2 רכבים.
היה באפשרותך לבחור גרסת ספורט בעלת 2 מושבים עם בונוס קור כלבים (אנגליה-גשם-רוח) או גרסת הסאלון. גם אם קשה לכם היום להאמין, באותם ימים רכב זה לעומת גרסאות של חברות אחרות בשוק הצטיין בהתנהגות כביש מעולה וחווית נהיגה מהנה ביותר.
"מספרים וסיפורים"
לפני שניכנס לסיפורה של המכונית הספציפית מהתמונות והאיש שעומד מאחורי השיפוץ והשיקום שלה נספק קצת נתונים יבשיים לטובת "החנוניים המוטורים" שביניכם (לפעמים גם אני כזה) שממש מרגישים חובה לדעת מספרים ונתונים. למנוע בעל 900 סמ"ק (אל תהיו קטנוניים 847 לדיוק) שודך קרבורטור תוצרת חברת SU, בעזרתו הפיק המנוע לא פחות מעשרים כ"ס וזאת ב-4000 סל"ד.
כל עשרים הסוסים ירדו לגלגלים האחוריים כמובן דרך תיבת הילוכים בעלת 3 מהירויות וללא סיכרון. השילדה נלקחה מחברת האם מוריס מיינור 1928 והמיתליים הונמכו כיאה לרכב ספורט. באותם ימים רכב זה עלה 175 פאונד (822 ש"ח) ומי שרצה באותם ימים להתפנק יכול היה להוסיף 10 פאונד תמורת גג בד.
"מוזיאון של אהבה ותשוקה"
אורי סהר שייך לזן שונה של אנשים, זן הולך ונעלם בנוף הישראלי. מעבר לתרומתו הביטחונית (חתן פרס ישראל לביטחון) אין בליבי ספק אילו היה חיי במדינה כמו אנגליה היה נוהג באסטון מרטין כיאה ל... נו אתם יודעים . אבל להבדיל, בארצנו אורי מתנייד בשגרת יומו בסיטרואן דה שבו ועל כך יש לרכוש לאיש כבוד.
אהבתו האמיתית של אורי נתונה לבנות הממלכה האנגלית והאצילית, על זה יעיד אופי האוסף אשר ברשותו. אורי הקים מוזיאון רכב לזכר ביתו קרן בקיבוץ אייל שבשרון ובכל יום שבת החל מהשעה 10 בבוקר המקום פתוח לקהל הרחב ואורי כמו תמיד נחמד ומסביר פנים בניסיון להעביר גם לכל מבקר ומבקר את אהבתו לבנות ה-80-90 פלוס, מהן יש לא מעט במבנה המוזיאון.
ללא ספק המוזיאון הוא עדות ליכולתו של איש אחד להגשים חלומות מוטוריים ולנצל את כישוריו. ה-MG הירוקה החלה את חייה כמו כל אחיותיה באנגליה ושם גם בילתה את מרבית שנות חייה עד אשר החליט יום אחד אורי לעשות מעשה ולרכוש את "האוצר".
אבל אל תתבלבלו, בין המכונית שבתמונות לבין זו שנחתה בישראל חצתה תהום שחייבה שיפוץ כללי ומגע אומן וזה מה שקרה תחת ידיו האוהבות של אורי. נדמה היה כי החלק המכאני (אורי בוגר הטכניון בחיפה מהנדס מכונות בהשכלתו) יהיה פשוט הפעם לעומת כישורים אחרים שנילוו לפרויקט זה והיו מחויבים במציאות, שכן הרכב בחלקו עשוי עץ (!!!) מצופה עור.
בחזרה לשנות ה-30
בשלב הזה אני מנצל את מעמדי כמי שכותב כתבה ומסביר לאורי במילים גדולות מדוע אני חייב לבצע נסיעת מבחן ולהביא לקוראים הנאמנים של ערוץ הספורט את התחושות והריחות ממקור ראשון. מכבסת המילים, תחושת השליחות ואולי דווקא בגלל חברות רבת השנים, אורי מתרצה ואני מפזז בדרכי למושב הנהג. "סע ילד" אומר לי אורי ופתאום האומץ התחלף בחשש ובכל זאת בלעתי את גאותי ושאלתי אם יש לו טיפים באשר לנהיגה. התשובה היחידה שקיבלתי היתה "תזכור - זה הפוך על הפוך על הפוך". עד מהרה הבנתי.
אז ככה, ההגה בצד ימין, הילוכים בצד שמאל, שילוב הילוכים מנוגד לכיוון הרגיל ולסיום, כאילו לא חסרים אתגרים בארצנו, אנו נוהגים הפוך בניגוד לארץ המוצא של "הפנינה" הזו. כבר בשלב הראשון שלב ההנעה יש להביא את המנוף שנמצא מתחת לגלגל ההגה ואחראי להצתה למקומו הנכון ורק אז להניע. שניה לפני שאני מפגין את ביצועיי בעזרת כל 9 כ"ס של רכב זה אני קולט את אורי מחייך אלי בזמן שאני נושא תפילה קטנה לשמים ומבקש שאצליח לצאת ולחזור בשלום כולל קואורדינציה מספקת הפעם לתפעל את הרכב.
אנסה לסכם עבורכם בקצרה את התחושה, כי בפועל בקלות אוכל לכתוב עוד ועוד. קל זה לא! נעים זה לא! מהיר? הצחקתם אותי, והנהיגה רחוקה מלהיות חלקה. אבל, תנסו לשאול אותי אם יום אחד ארצה כזו והתשובה תהייה בהחלט, כן כן כן, הכל בשביל לחוש כיצד הרגישו אותם נהגי מירוץ של המאה הקודמת כאשר האדם עוד הפעיל את המכונה ולא להפך.