סוזוקה, מסלול הבית של הונדה, מארח למזלנו את הגראן פרי היפני מאז 1987 (למעט כמה הבלחות לפוג׳י). ״למזלנו״, על שום מה? על שום היות סוזוקה שריד אמיתי למסלולי המירוצים כפי שהיו בשנות החמישים והשישים. חברות הונדה וטויוטה הבינו שבכדי לייצר לעצמן שם, עליהן להתחרות ביצרנים המבוססים במירוצים ובמקביל לפתח מכוניות עם התנהגות כביש טובה. טויוטה בנתה את מסלול פוג׳י, אבל הונדה שכבר התחרתה עם אופנועיה באירופה פנתה לבכיר מתכנני המסלולים באותה עת (סוף שנות החמישים), יוגנהולץ ההולנדי (מתכנן מסלול זנדוורט המקורי), והוא תכנן עבורם מסלול עם מספר מאפיינים שכיום הם ייחודיים: פניות מהירות באמת, המסודרות ברצף מאתגר ומנצלות את תוואי השטח לשילוב שינויי הגובה בתוך הפניות. כשאני משווה את סוזוקה למסלולים המודרניים, אני נזכר במה שאמר מארק וובר ב 2012 לאחר אימון נדיר של מכוניות הפורמולה 1 במסלול מוג׳לו בעל המאפיינים הדומים, שהשווה 10 הקפות במוג׳לו ל1000 הקפות במסלול יאס מרינה באבו-דאבי.
כאשר נהגי הפורמולה 1 מספרים על חווית הנהיגה, על האתגר ועל התענוג בספורט, הם מספרים על פניות כמו או-רוז׳, פארבוליקה או האסים בסוזוקה או ה 130R הסופר מהירה בקצה הישורת האחורית. האסים של סוזוקה מתחילים בפנייה הראשונה ויוצרים רצף פניות מהירות בהן שמירה על קו נכון ברמה של סנטימטרים בודדים יוצרת הבדל של עשיריות שנייה שלמות ובוחנת כל אספקט של המכונית והנהג. רק שילוב נכון של הפניות יוצר את הזמן הטוב ביותר וצריך להקריב מהירות בחלקים מסויימים של האסים בכדי להוציא את המקסימום מהרצף כולו. קיימת טענה שבאסים הללו המציאו את טכניקת שילוב הבלימה אל תוך הפנייה יחד עם גז במקביל, כאשר רגל ימין על הגז ושמאל על הברקס.
אל פניית ה 130R מגיעות המכוניות בשיא המהירות ולוקחות אותה פלאט האוט עם בלימה מיד ביציאה. איפה יש עוד שילוב כזה בסבב?!? היה פעם בפול ריקאר, אבל כיום אין (פנייה כזאת וגם גראן פרי צרפתי). במשך שנים נהגים שעלו לפורמולה 1 מסבב הפורמולה 3000 היפני, נהנו מההיכרות האינטימית עם המסלול בסוזוקה והפגינו ביצועים עדיפים. עוד דבר נדיר בימינו.
לאורך השנים אירח המסלול בסוזוקה מירוצים מכריעי אליפות רבים. ב 87 מנסל הפסיד את האליפות עם התרסקות בדירוג וב 91 סיים בחצץ של הפנייה הראשונה וסנה לקח את האליפות. ב 88 סנה זינק גרוע מהפול התדרדר לאחור אך הצליח לעקוף את כולם כולל פרוסט לנצחון ולאליפות הראשונה שלו. ב 89 התרחשה התאונה המפורסמת של סנה ופרוסט בשיקיין, כאשר סנה המשיך וניצח על המסלול, אך נפסל לאחר המירוץ בשל שהשתמש בנתיב המילוט בכדי לחזור למירוץ.
האליפות הלכה לפרוסט וסנה חיכה לשנה הבאה בכדי להכריע את האליפות לטובתו מול פרוסט בפנייה הראשונה. ב 94 דיימון היל נתן את מירוץ חייו, לעניות דעתי, בכדי לנצח את שומאכר ולדחות את ההכרעה למירוץ האחרון באדלייד, אבל שנה לאחר מכן שומאכר ניצח בקלות את המירוץ לאחר שאלזי פרש (ממליץ בחום לראות את המירוץ ביו טיוב). מירוץ אחר שחובה לצפות בו הוא סוזוקה 2005 שהינו אולי המירוץ הטוב ביותר בקריירה של רייקונן, כולל עקיפה לנצחון על פיסיקלה בהקפה האחרונה! ב 2006 שומאכר פוצץ את המנוע והעניק דה פקטו את האליפות לאלונסו.
אופי המסלול התובעני שדורש מעל הכל יכולת פנייה ושינוי כיוון, עשוי לאפשר לרדבול לדחוף יותר חזק את מרצדס. אחרי הנצחון השני של הקבוצה העונה, ייתכן שהם יהמרו יותר בכיוונון המכוניות בדירוג, אבל בחירת הצמיגים שלהם מלמדת שהם (ופורס אינדיה) מהמרים דווקא על הצמיגים הקשים בניגוד למרצדס, בעוד פרארי דבקים בצמיגים הרכים.
לואיס המילטון בונה בוודאי על סוזוקה כמסלול בו יוכל לנצח את רוזברג. המילטון ניצח פה בשנתיים האחרונות וכמסלול ״לנהגים אמיתיים״ בוודאי שהוא מאמין שיצליח. רוזברג נמצא שוב במקום בעייתי מהבחינה האסטרטגית. הפרש 23 נקודות מאפשר לו לסיים אחרי המילטון, אבל עלול לייצר מדרון תלול של הפסדים, וחוסר בטחון עצמי. מאחוריהם רדבול הם כנראה היחידים שעשויים להפריע. פרארי ניסו לא הצלחה להציג שיפורים במלזיה ובכל מקרה סוזוקה דורש את המאפיינים של המכוניות של רדבול. הקרב בין ויליאמס לפורס אינדיה ניתש אף הוא והוא צמוד בהרבה בשלב הזה מאשר צפיתי. בקיצור, יש סיבה לצפייה בראשון בבוקר!