באנו להנות: מבחן הדרך של קאדילק ATS 2016

כן, זה מבחן לקאדילק, ולפני שנתחיל אני מבטיח לכם לא לחזור על כל הקלישאות מעלות העובש על המכוניות האמריקאיות של פעם, על התנהגות הכביש שלהן ועל הלקוחות האופייניים שלהן.

גם לקאדילק כבר נמאס מהקלישאות האלה, ומההשוואות הבלתי פוסקות למכוניותיה המגוחכות מהעבר. העבר כבר מאחור, נמחק ומת, כשגם שלב הביניים, תקופת המהפך והקפיצה הגדולה קדימה של מכוניות כמו ה-ATS דור ראשון שגדולתן הייתה יותר בשיפור התהומי שהציגו, ולא ביתרון של ממש על המתחרות הגרמניות. גם זה.

אבל המהפך שעבר על חטיבת היוקרה של GM כל כך עמוק ויסודי, עד שלקוחות צעירים שלא מכירים את ההיסטוריה של המותג, רואים בו היום יצרן של מכוניות נהיגה ביצועיסטיות מהשורה הראשונה. המכונית ה-"קטנה" של המותג, אך גם המלוטשת והמוכוונת ביותר לנהג, היא ה-ATS,  שעברה לאחרונה מתיחת פנים בדמות גיר חדש שכולל 8 מהירויות. האם זה מצדיק מבחן -כיף של יומיים שכולו כבישים מפותלים ואטרף בעיניים? בוודאי!

לא הכל מושלם
ATS כבר לא חדשה, אבל עדיין נראית נכון. היא לא יפיפייה קלאסית, אבל מהעיצוב המחודד, עתיר אלמנטים עיצוביים "קדילקיים" מסורתיים כגון גריל טרפזי דמוי מגן ויחידות תאורה צרות מוארכות לגובה. כל המתחרות שלה בקטגוריית הכיף הזו (מרצדס C  קלאס, לקסוס IS, אינפיניטי Q50) שואבות את ההשראה מהאורים והתומים, סדרה 3 של ב.מ.וו, כולן בעלות הנעה אחורית, סרח עודף קדמי קטן מאוד, זנב גבוה וקו כתפיים שרירי, עם חלונות צרים יחסית וצללית מאיימת שמזכירה חץ שלוח. גם ה-ATS  מדברת בשפה הזו. היא נראית דינמית ומהירה גם כשהיא נחה בחנייה.

פעם לכל המכוניות הייתה הנעה אחורית. כי זה היה הכי פשוט לייצור. אח"כ התחילו היצרנים לחשוב במושגי ניצול מרחב פנימי ורוב המכוניות עברו להנעה קדמית היעילה והזולה יותר, וההנעה האחורית נותרה סימן ההיכר האקסקלוסיבי של מכוניות יקרות ו/או ספורטיביות יותר, אלה שמעמידות את ההנאה מנהיגה גבוה יותר ברשימת הדרישות.

מכוניות קומפקטיות עם הנעה אחורית ומנועים שמוצבים לאורך מתהדרות במכסה מנוע ארוך ובמראה מאוד ספורטיבי, אבל יש להן חסרונות מהותיים בתא הנוסעים. החל ממנהרת גל ההינע האחורי שגוזלת מקום רב, ועד תא מטען בנפח לא מרשים ומרחב מצומצם לברכיים, ולראש במושב האחורי.  ATS לא יוצאת דופן מהבחינה הזו. היא ממש  קומפקטית בממדיה וסובלת ממושב אחורי די מצומצם, שלא לומר צפוף.

אבל בקטגוריה הזו למי אכפת ממושב אחורי? כאן מודדים הכל ממושב הנהג. למרות 4 דלתות ותא מטען נפרד,ATS  אינה מכונית משפחתית. היא בהחלט תסתדר עם הסעת ילדים לגן ולבי"ס או בסחיבת קניה שבועית (לא גדולה מדי) מהסופר הביתה, אבל לפני הכל היא אוטו של הנהג והיא שם בעיקר בשבילו.

לנהג ה- ATS אין הרבה על מה להתלונן: המושבים נוחים אם כי הייתי שמח לקצת יותר תמיכה צידית (במיוחד לנוכח יכולות הפנייה של המכונית הזו), זווית גלגל ההגה ממוקמת נכון ותנוחת הנהיגה מצוינת ומיטיבה עם נהגים גבוהים, כמקובל באמריקה וכמו שצריך להיות.

רשימת ציוד הבטיחות המתקדם כוללת מלבד 10 כרית אויר גם קרוז קונטרול אדפטיבי עם סיוע בבלימה עד עצירה, התרעות לשמירת מרחק ומפני התנגשות חזיתית + שטחים מתים בצדדים, רכב שמגיע מאחור ותנועה חוצה ומערכת אקטיבית לשמירת נתיב כולל תיקוני היגוי.

האבזור בולט לטובה עם תצוגה עילית, מולטימדיה מקורית משוכללת CUE עם ניווט מובנה, מערכת סאונד של BOSE, גג שמש, פדלים להחלפת הילוכים על ההגה, מערכת זיהוי קולי (מבינה אנגלית בלבד), דוושות עם כיסוי אלומיניום מחורר וחישוקי 18 כסטנדרט. חשוב רק לציין שכדי ליהנות מרשימת הצעצועים המלאה של רכב המבחן, תצטרכו להשקיע 30,000 שקלים נוספים בגרסת ה-"פרימיום".

כל היתר עדיין קצת פחות משכנע – סידור המחוונים  מול עיני הנהג אינו אופטימלי. גם הפאנל הקדמי כולו נותן חשיבות יתר לאלמנטים עיצוביים "קאדילקיים" ופחות להנדסת האנוש. גימור שחור-פיאנו מבריק למשל, מרשים אולי באולם התצוגה, אבל בחיים האמיתיים הוא ממהר להתלכלך ולהתמלא בטביעות אצבע שמנוניות, במיוחד כאשר מערכות הקול והמיזוג מופעלות ע"י לחצני טאץ'.

מסך מגע טוב לטלפונים סלולריים, לא למכוניות. גם לוח הפיקוד שמתקפל לתוך הדשבורד על מנת לחשוף שני שקעי USB  ותא איכסון קטן, הוא  גימיק קלאסי של אולמות תצוגה ותו לא.

עוד ברשימת הביקורת – איכות החומרים וההרכבה. בהחלט ניכר כאן שיפור מתמיד לעומת דגמי קאדילק קודמים ובוודאי מול הפלסטיקה הזולה שמאפיינת את מוצרי GM העממיים. אי אפשר לטעות בחומרים האיכותיים יחסית וברמת ההרכבה הטובה בד"כ, אבל זה עדיין רחוק מלאיים על הגרמניות ואפילו על היפניות בקטגוריה - אינפיניטי ולקסוס, מציגות איכות משכנעת יותר. שלא תדאגו יותר מדי, מדובר כאן בעיקר על כמה חלקי פלסטיק בעלי שפות חדות ולא מחולקות היטב וכמה תפרים לא אלגנטיים מספיק. התחושה הכללית היא שזה בסדר, אבל שיש עדיין לאן לשאוף.

כל העסק נתמך במתלים רב חיבוריים עם בולמי זעזועים מגנטיים ומתהדר בחלוקת משקל מאוזנת לחלוטין 50/50, עם היגוי מהיר שלא מוותר על תקשורת ותחושה – שתי תכונות שעברו מהעולם לטובת תפעול קליל ואילם בנוסח יפן, אפילו בקרב הגרמניות רבות המוניטין שהלכו והתרככו במקביל להתחדדות הכוונות של קאדילק, שלרגע נדמה שאולי קצת איחרה את זמנה.

וזה בדיוק מה שאני כל כך אוהב בה. היא מזכירה לי את ב.מ.וו של פעם. לא מתביישת להיות ממוקדת בנהג, מתגמלת ומענגת לנהיגה בתקופה שמקדשת את הבינוניות הדינמית ובמקומה מפציצה אותנו במסכי מולטימדיה, בקישוריות לפייסבוק ולטוויטר ובמערכות בטיחות אקטיביות שמתערבות בבוטות אם לא בגסות ממש.

זו תקופה שבה יצרנים מכובדים עם היסטוריה מפוארת של מצוינות טכנית, שוכחים את מורשתם ושמים את יהבם על נהיגה אוטונומית וגזילת הכיף הזה שנקרא "נהיגה" מידי בני אנוש. בתקופה שהרעל הממאיר הזה מגיע אפילו למכונות נהיגה מובהקות מאירופה שכבר אינן חדות ומתגמלות כמו פעם, פתאום המודל לחיקוי מגיע דווקא מאמריקה.

ATS  היא מכונית בוטה. לא גסה חלילה, אבל היא בהחלט בוטה. ואת מה שיש לה לומר היא מטיחה ישר בפרצוף שלך. הנהיגה שלה חד, חלק ומדויק. המתלים שלה נוקשים ומהודקים (אבל מספקים נוחות נסיעה מתקבלת על הדעת גם במצב הספורטיבי מבין שלושה ובהחלט מרגישים טיפ-טיפה יותר טוב מאלה שאני זוכר מה-ATS  של 2013).

ההגה מהיר ומלא תחושה, משהו שלחלוטין מחוץ לקונצנזוס במכוניות הפולטיקלי-קורקטיות של היום. המנוע טס, תגובות הדוושה ותיבת ההילוכים מהירות. ה-Turn in  שלה מידי, השילדה מפטפטת איתכם דרך מושב הנהג, רוב הזמן ההיגוי נייטרלי לחלוטין ואם אתם מספיק טיפשים, אמיצים ומיומנים, תכבו את ה- ESP ותתענגו על זנב סורר כפי שהנעה אחורית שרתומה ל-272 סוסים יכולה להעניק. אני בחרתי לכייף איתה דווקא בכביש תובעני במיוחד כמו זה שעולה מנחל מערות לבית אורן, כלא דמון ועוספיה, ואז יורד בסרפנטינות לנשר.

ריבונו של מעלה שמע את תפילותיי והכביש היה ריק כמעט לחלוטין ממשפחתיות אוטומטיות, משאיות, טרקטורים ושאר מפגעים מוטוריים שמקלקלים את חוויית הנהיגה - ופשוט לא רציתי שהכביש ייגמר. אבל ב-ATS  הוא נגמר מהר מאוד ואחר כך שוב הלוך ושוב חזור. אלמלא הייתי צריך להחזיר את המכונית לסוכנו בהרצליה, כנראה שהייתי עולה ויורד עוד כמה פעמים. אתם תגידו לי בעצמכם, מתי נהניתם כך מנהיגה במכונית סדאן אמריקאית?

בקאדילק מכוונים את ה- ATS לאוהבי נהיגה ולבוגרי הוט-האץ' חזקות כמו גולף GTI וסיאט לאון FR/קופרה ש"התבגרו והתברגנו", כספורט-סדאן-פרימיום ראויה שמסתכלת לב.מ.וו סדרה 3 בלבן של הפנסים הקדמיים. האם היא באמת כזו?

זה אינו מבחן השוואתי. לנו אין ספק שהגרמניות מלוטשות יותר וינצחו בזכות האיכות והנדסת האנוש העדיפים וכנראה גם איכות החיים במושב האחורי. אבל בביצועים, בהנאה מנהיגה ובתמורה לכסף, אין ספק ש-ATS  היא אחת ההצעות היותר מעניינות וייחודיות בשוק.

לא, היא לא זולה במיוחד. 269,900 שקלים הם מחיר גרסת "לקשרי" הבסיסית. רכב המבחן היה בגרסת "פרימיום" המאובזרת ועולה כבר 299,900 שקלים וזה לא מעט. בהחלט יקר מהגרסאות הבסיסיות של סדרה 3 ומרצדס C, אבל האמריקאית מאובזרת יותר ובעיקר חזקה וביצועיסטית הרבה יותר.

הדגמים בעלי הספקים וביצועים מקבילים של הגרמניות, יקרים הרבה יותר מה-ATS. ועוד לא דיברנו על גרסת העל הפרועה, ATS – V בעלת 464 כ"ס, ששמה את הכוונת שלה על ב.מ.וו M3 ומרצדס C63AMG  היקרות באמת. עבור מי שהשתכנע שנפל דבר ושיש כאן אלטרנטיבה אמיתית וזו רק שמירת הערך הבעייתית שמטרידה אותו, אולי יתנחם מהצעת Buy Back במחיר מחירון.