גל נבו סיים את המשחה שלו ב-200 מעורב אישי והתקדם לכיוון המצלמות שלנו באיזור הראיונות. באותו הזמן הוא היה במקום התשיעי הכללי כשנותר עוד מקצה אחד בלבד במשחה, אבל היה זה המקצה של מייקל פלפס. הצפייה בטלוויזיה תוך כדי השידור החי מהארץ הייתה מורטת עצבים בשביל נבו וגם בשבילנו.
- 5OLYMPICS – ערוץ הקיבוץ של האולימפיאדה עם האירועים הגדולים בו-זמנית, חי מריו. אפיק 26 ב-YES, HOT ובסלקום TV - פתוח לכולם
זה לא נעים להיות האדם שמבשר לספורטאי בשורה מרה כל כך. בגיל 29, עם שתי אולימפיאדות מאחוריו, אישה ותינוקת קטנה שהשאיר בבית, נבו פספס את חצי הגמר רק בשלוש מאיות. השחיין עשה מאמץ גדול כדי להגיע לריו בכושר טוב, ביחד עם מאמנו, אהוד סגל, ובניגוד לשאר חברי הנבחרת הוא היה הכי קרוב לעמוד ביעד שהציב לעצמו. כמובן שאי אפשר להסתפק בכמעט, אבל כרגע זה מה שיצא מהבריכה.
אמנם התחרויות של השחיינים הישראלים בריו עוד לא הסתיימו, אבל אם לא יקרה נס לאנדי מורז, זוהר שיקלר או זיו קלונטרוב ב-50 מטרים חופשי, ניתן להכריז על כישלון. הציפיה הייתה לשני חצאי גמר (מורז? נבו? עברי?) וכמובן לגולת הכותרת - גמר אולימפי שני בקריירה ליעקב טומרקין. התוצאה ידועה, והשחייה הישראלית הסתפקה, נכון לכתיבת שורות אלו, בחצי גמר אחד, בו סיים טומרקין במקום ה-15 - איטי בשנייה מהתוצאה שקבע בבוקר.
אנשי הוועד האולימפי ואיגוד השחייה יצטרכו לעשות חשבון נפש ולהבין מה בדיוק לא עבד בהכנה של השחיינים. בסביבת הנבחרת דיברו על לחץ שיש באולימפיאדה ולא קיים בשום מקום אחר, ודיברו על הגעה למשחקים עם אנרגיה דלה. את כל הדברים האלה אמורים לדעת לנטרל. הרי רק אתמול זכה שחיין מקזחסטן במדליית הזהב.
האכזבה של השחיינים הייתה נוגעת ללב במיוחד. הם עובדים קשה מאוד. מעבירים שעות על גבי שעות של אימונים בתוך המים כדי לקזז מאית השנייה. הנבחרת הזאת גם נורא נגישה לתקשורת, השחיינים תמיד מביעים נכונות לדבר ולהסביר, ולא מאבדים סבלנות גם כשמצלמות נמצאות להם מול הפנים כמו לגל נבו, ברגע כל כך אכזרי בקריירה.
בעניין אחר, הגשם שלא הפסיק לרדת היה שיחת היום בפארק האולימפי. כמו רחוב בוגרשוב בתל אביב אחרי טפטוף, גם כאן התמלא הפארק בשלוליות גדולות וההליכה בין האולמות הייתה רטובה מאוד. בעלייה לאוטובוס, בניסיון להציל את המצלמה שלנו מאסון, דיברתי עם צוות עיתונאים מירדן. המשלחת שלהם מונה 8 ספורטאים ואף אחד מהם לא הגיע להישג. הם שאלו אותי מה המצב של המשלחת הישראלית. כששמעו על המדליה של ירדן ג׳רבי, הם שמחו מאוד ואחד מהם אמר: "יופי, לפחות יש מדליה אחת למזרח התיכון".