במעמד החשיפה של המכונית בסוכנות הגדולה של טויוטה בתל אביב לפני כמה חודשים, ניצבו במרכז האולם כמה גרסאות של האייגו החדשה. כולן צבעוניות וחייכניות להפליא. משחק צבעים שנמשך גם בתוך המכונית ואפילו גרסה פתוחה הייתה שם עם גג מתקפל צבעוני וחמוד. אין ספק כי האייגו החדשה עשתה קפיצת מדרגה בהיבט העיצוב החיצוני בהשוואה לדור הקודם וההבדלים החיצוניים בינה לבין אחיותיה מבית פיז'ו/סיטרואן שנמצאות באולם של חברת לובינסקי מרחק כמה מאות מטרים משם, הוא מרחק הרבה יותר גדול מהדור הקודם והאייגו מקבלת זהות משמעותית משלה.
אבל רגע, זאת לא באמת טויוטה טהורה בכל רמ"ח אבריה. כלומר, במרכז הפרצוף החמוד שלה שעוצב בהשראת פיקצ'ו לוחם הצדק המצויר מתנוסס הלוגו של טויוטה, יצרנית המכוניות הגדולה בתבל מזה שנים רבות וככל הנראה שהיא תישאר במעמדה זה אחרי הפרשיות העגומות בפולקסוואגן, אבל למרות הלוגו הגדול, תאמינו לי שזאת לא ממש טויוטה טהורה כמו הקורולה או הפריוס או הלנדקרוזר. זאת בת כלאיים (זמנית?) תוצרת צ'כיה ואחיותיה הלא חורגות המיוצרות באותם קווי ייצור הן סיטרואן C1 ופיז'ו 108 שעלו ארצה שנה לפני הטויוטה אייגו והן מנסות יחד להיאבק בקיה פיקנטו וביונדאי i10 בחירוף נפש.
ספק אם הדגם הזה של הטויוטה אייגו מופיע בין המודלים על שולחנו של אקירה טויודה, נשיא טויוטה. המשרד שלו שנמצא ב"טויוטה סיטי" ביפן, רחוק מכאן ורחוק מצ'כיה אבל זאת איננה הסיבה לכך שטויודה אולי אפילו לא מודע לקיומה של המכונית שנועדה למלא את הצורך להיות נוכח בפלח דגמי המיני באירופה. טויוטה נכנסה לפרויקט משותף עם פיז'ו וסיטרואן במטרה אחת ויחידה והיא הפגנת נוכחות מותגית בפלח השוק הזה וכנגזרת שלו גם בישראל אם כי האייגו מתומחרת במחיר גבוה בהשוואה למתחרות ולכן רחובותינו אינם מוצפים בעדרי פיקצ'ו בשלל צבעים. לאחרונה רכשה טויוטה את דייהאטסו והשתלטה על החברה במטרה אחת ויחידה: דייהאטסו תסגור את הפינה של טויוטה עם דגמים קטנים מייד אין ג'פאן ואולי זה יביא בעוד כמה שנים לניתוק ידידותי בין טויוטה לפיז'ו וסיטרואן. ומה תאמרו על האפשרות שברבות הימים דייהאטסו תחזור לאירופה ואולי גם לישראל? נשמע הגיוני, אבל במושגי זמן יפניים זה ייקח כמה שנים טובות אז בואו ונחזור לאייגו.
הכוונה היא לבחון את המכונית אחרי שנסעה כמה אלפי קילומטרים ועברה את ידיהם של כמה נהגי מבחן שלא תמיד חסו על היצור החמוד ולראות האם היא שורדת את הישראלים. אספתי את המכונית בגרסה האוטומאטית שלה עם תיבת הילוכים רובוטית וידיות החלפת הילוכים קטנטנות מאחורי ההגה שאין בכוונתן לשמש לנהיגה ספורטיבית ממש אלא רק לשם העלאת הבטיחות ולמנוע מהנהג להוריד את הידיים מההגה אם כי במקרה הזה, אין שום צורך להוריד את הידיים אפילו אם עודד יאמר לכם לעשות זאת.
העיצוב החיצוני של האייגו באמת מוצלח בעיני. המעצבים של טויוטה שקיבלו את הפלטפורמה הזאת, לקחו את העסק ברצינות ויצאו מכל קופסה אפשרית בהיבטי עיצוב חיצוני ושילובי צבעים ואף יותר מכך, אתם יכולים לרכוש במחיר של אלף שקלים את הקיט החיצוני ולשנות את צבעי המכונית על פי מצב הרוח וטעמכם באותו יום. הפרצוף החמוד משתלב היטב עם הגג שקיבל מעיכה אירודינאמית במרכזו וגם הזנב מעוצב בקווים חדים ומודרניים וכל החבילה נראית באמת טוב. אבל כאן בערך נגמרים ההבדלים המשמעותיים בין האייגו לאחיות הצרפתיות.
אם אחד הקוסמים יוביל אתכם בעיניים קשורות מהאייגו לסיטרואן ויסיר את כיסוי העיניים, לא תגלו הבדלים בתוך המכונית. אז מה יש שם? זוג מושבים נאים וגבוהים מקדימה ומרחב מחיה נאה ליושבים מלפנים. לוח שעונים זהה עגול וגדול עם מד מהירות ובתוכו צג קטן ועגול עם נתונים נוספים כגון מהירות וכמות הדלק וההילוך שבו אתם נמצאים אם תעברו למצב ידני. גלגל ההגה ניתן להתאמה בגובה אך כל ניסיון לשלוף אותו החוצה או לדחוף פנימה נתקל בסירוב, זה מה שיש. על ההגה תמצאו בקרות לרדיו ולטלפון ולצד מושב הנהג נמצאת כמובן ידית תיבת ההילוכים נטולת מצב "פארקינג" אך עם אופציה למצב ידני.
מסך המידע הצבעוני זהה לחלוטין לגרסאות הצרפתיות אם כי בטויוטה תמצאו מצלמת נסיעה לאחור. כמות הפלסטיק בתוך המכונית היא אינסופית אך החומרים הפלסטיים אינם מרופטים וההרכבה טובה ועמידה ללא רעשי חריקות גם בדרכים יותר משובשות. המושבים האחוריים יתאימו לשני נוסעים באופן אידיאלי ונוסע שלישי יגרום לדוחק, אז קחו זאת בחשבון. המכונית איננה מתאימה למשפחות אלא כרכב לצעירים או אולי מכונית שנייה המיועדת למשימות יומיומיות בעיר וביקורים מחוץ לעיר מעת לעת ואת זה האייגו עושה בקלילות, זריזות ובחסכנות מופלגת.
חלפו עשר שנים מאז שהאייגו הראשונה הוצגה והטכנולוגיה של המנועים הקטנים בעלי שלוש בוכנות וגם של תיבות ההילוכים הרובוטיות השתפרה פלאים. מנוע פיצפון בנפח 1.0 ליטר עם צריכת דלק משולבת של 25 קילומטרים לכל ליטר, יקחו אתכם על הנייר לתחנת הדלק אחרי 875 קילומטרים וזה נתון מרשים בכל קנה מידה. מילוי מכל הדלק בעלות שמתקרב ל-200 שקלים עבור המרחקים הללו בהחלט יוצר אפקט חסכוני חשוב בשיקול הדעת. המציאות לקחה אותי לתחנת הדלק אחרי 765 ק"מ אבל הנסיעה הייתה תובענית ונמרצת ברובה וזאת הסיבה. הנסיעה באייגו החדשה אכן השתדרגה בהשוואה לדור הקודם.
הבעיות של התנהגות התיבה הרובוטית ורעשי המנוע לא נעלמו לגמרי אך הפעם ניכר כי הן טופלו ואיכות הנסיעה השתפרה. מי שטרם נהג במכונית עם תיבה רובוטית יצטרך לעבור מחנה אימונים קצר לתפעול נכון של התיבה ובמיוחד להתרכז בהרפייה מדוושת התאוצה בנקודות שביתה ההילוכים שואפת להעלות הילוך. תפעול מדויק עשוי לבטל כמעט לגמרי את תופעת הנדנוד במכונית בין ההחלפות אבל לעיתים מצאתי את עצמי בהסחת דעת, שקוע בניסיון למצוא את הנקודות הללו במטרה להפוך את הנסיעה לחלקה. רעשי המנוע שמפיק 69 כוחות סוס ב-6,000 סיבובי מנוע משבשים את תחושת הנסיעה השקטה והנעימה שהייתם רוצים לקבל. נכון, אפשר לנהל שיחה בלי להגביר את עוצמת הקול אבל לפתע נראה שהמכונית נעלבת שהיא לא משותפת בשיחה והיא מטפסת בסל"ד מרעיש עד שהיא מגיעה לנקודת השיוט ושוב הרעש מתמתן. שיפור של בידוד רעשים מתא המנוע היה תורם משמעותית כאן.
האייגו אוהבת לנוע בזריזות, היא פשוט אוהבת את זה ומרגישים את זריזותה בעיר וגם מחוץ לעיר. היא לא תהסס להגיע למהירויות גבוהות יחסית ולגרום למבטי השתאות לנוכח הנתונים על מד המהירות. לכל מקום שהיא מגיעה היא מושכת תשומת לב וקורצת לצעירים שבחבורה שמתעניינים פחות בתא המטען שיכול להכיל כמה בקבוקי מים משפחתיים ואפילו לא עגלת קניות צנועה. המכונית יציבה בכל מהירות ומתלים שלה עובדים היטב יחד עם הבולמים כאשר הם נדרשים לכך. לא תמצאו כאן נוחות מופלגת כמו ברכב פרימיום אך מנגד, לא תחטפו כאבי גב אחרי נסיעה ארוכה. אם יש כאן חסכנות בהיבט החומרים שממנה המכונית עשויה, אז בהיבט הבטיחותי דווקא יש נדיבות רבה. שש כריות אוויר ושש מערכות בטיחות אלקטרוניות ומערכת מובילאיי יוצרות יחד חבילת בטיחות טובה מאוד.
היא איננה זולה בהשוואה לאחרות ותצטרכו לשלוף קרוב ל-70,000 שקלים עבורה. אז מה תקבלו כאן בסופו של דבר? מכונית מעוצבת ואופנתית. חיסכון מצוין בדלק ובטיחות טובה מאוד לצד אבזור שלא מתעלה לרמה גבוהה, חומרים פשוטים, מנוע שנוטה לטפס בסל"ד ושולח איתותי רעש יחד עם תיבת הילוכים רובוטית שלא נגמלה לחלוטין מבעיות הנדנוד בעת ההחלפות של ההילוכים.
בעד: עיצוב, חיסכון בדלק, בטיחות
נגד: רעשי מנוע, תיבת הילוכים רובוטית, צפיפות מושבים אחוריים ותא מטען