אם הייתם שואלים לפני המשחק הלילה אצל מי נמצא המומנטום בסדרה, רבים היו טוענים שהוא עבר באופן די ברור לצד של פורטלנד, לאחר שזו גברה בצורה מרשימה למדי על גולדן סטייט במשחק מספר 3, והתחושה אף התגברה עם סיומה של המחצית הראשונה במשחק הרביעי. אבל הטרייבלייזרס ואוהדיה שכחו דבר אחד - סטפן קרי החלים וחזר לשורות היריבה, והוא עשה זאת כמו שרק הוא יודע. אמנם לקח ל-MVP של הליגה שבועיים ועוד מחצית וקצת כדי להתניע מחדש, אך לבסוף הוא התאושש וסחף את קבוצתו לניצחון ענק 125:132 על המארחים מאורגון.
"להחמיץ שבועיים ואז לחזור למגרש זה מוזר", אמר קרי, שנשאר על הספסל בתחילת המשחק ועלה לפרקט כשקבוצתו הייתה בפיגור דו סיפרתי במטרה לחלץ אותה מהבור אליו נקלעה, אך מסתבר שהחלודה מצטברת גם על קלע ברמתו. זה התבטא בהחטאת כל 9 זריקותיו הראשונות מחוץ לקשת ותחושת המוזרות אחזה באוהדי הווריירס, שלא זוכרים כבר תקופה מפגן כה נוראי של הכוכב. אבל בפעם המי יודע כמה הוא הוכיח שאסור להספיד אותו, ועם התעלות מוכרת במאני טיים לקח את המשחק על גבו וקירב את קבוצתו אל עבר גמר המערב.
אין ספק ששחקני פורטלנד לא אהבו לראת את תצוגת הענק של סטף וחבריו. כוכב היריבה, דמיאן לילארד, סיים אמנם עם 36 נקודות אך עשה זאת באחוזים רעים במיוחד, כשהוא שוב מעלה את התהייה האם מסוגל לסחוב את פורטלנד ברגעי ההערכה. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק הגארד התקשה להישאר אדיש ליריבו שמנגד: "הוא ה-MVP בפעם השניה מסיבה מסויימת. היה לו חתיכת משחק הלילה."
קרי לא היה לבד הלילה, ונעזר בצוות המסייע הנהדר, בראשותם של דריימונד גרין וקליי תומפסון, אך קשה להסית את אור הזרקורים מהרכז הצנום שהשתלט לחלוטין על המשחק בהארכה, ובעזרת תצוגת קליעה מרהיבה קבע במהלכה שיא NBA חדש לנקודות לשחקן יחיד -17 נקודות. כמו פול אלן, הבעלים של הבלייזרס, גם סטיב קר נותר המום והעניק אולי את ההשוואה המחמיאה ביותר שניתן לקבל: "אני זוכר את האנחות ייאוש הללו במשחקי חוץ כשמייקל היה יעיל ככה."