מלך השכונה

זה היה המשחק שכל העולם חיכה לו. טוב, כך לפחות היו בטוחים ז'וזה מוריניו וסר אלכס פרגוסון. ריאל מדריד אירחה את מנצ'סטר יונייטד בשמינית גמר ליגת האלופות, "המיוחד" חידש את היריבות עם הסקוטי מימי צ'לסי, על הדשא כריסטיאנו רונאלדו פגש את האקסית וביציעי הסנטיאגו ברנבאו היו 79,429 צופים.

אחד מהם, פאקו חמס בן ה-42, הגיע לאצטדיון כדי לעקוב אחרי היריבה הבא שלו בליגה, מצא את הכיסא שלו ונתפס בעדשת המצלמה כשהוא אוחז בדגל של ריאל ומחייך. "כשאתה מגיע לברנבאו, יש דגל על המושב ויש לך שתי אפשרויות", הסביר המאמן את המעשה הלא שגרתי, "או שזה נתקע לך בישבן, או שאתה מרים את זה. אני בחרתי באופציה השנייה. אף פעם לא הייתי מדרידיסטה (אוהד של ריאל) ואני גם לא חושב שאהיה אי פעם".

על הדשא, לעומת זאת, פאקו רואה רק אפשרות אחת לנגד עיניו והוא לא סוטה ממנה לשנייה: לתקוף וכמה שיותר. ארבעה ימים לאחר מכן, כשהגיע תורה של ראיו להתארח בברנבאו, היא יישמה את תוכנית המשחק של מאמנה, החזיקה בכדור הרבה יותר מריאל (62%), איימה על השער 10 פעמים ולא ממש התרגשה מהיתרון האיכותי של יריבתה בדרבי. שווי שחקני ההרכב של ריאל, לשם השוואה, עמד באותו יום על 309.5 מיליון יורו. של ראיו? 28.1 מיליון.

זה הסתיים ב-0:2 לבלאנקוס - ההפסד השני של ראיו לריאל באותה עונה למרות החזקת כדור גבוהה יותר וכמות איומים דומה על השער – אבל פאקו לא התרגש. "אם יש סיפוק בהפסד, זו הידיעה שעשית כל מה שאתה יכול כדי לנצח", כתוב בהודעת הווטסאפ שלו. והוא באמת חש סיפוק. מהיכולת. מהדרך. זה באמת מה שחשוב לו. "אנשים טוענים שאפשר לשחק טוב או לנצח", אומר מאמן ראיו, "ובכן, אני רוצה את שניהם. אני לא מעוניין בדבר אחד בלי השני. אין לי עניין בלנצח בדרך מיושנת".

גם בהמשך התוצאות מול ריאל לא היו הרבה יותר טובות ולפאקו יש רק הפסדים ב-6 המפגשים שלו מולה. הקבוצה שלו העמידה באותם משחקים הפרש שערים של 19:3, וזה לא שמול בארסה (7:0) המצב הרבה יותר טוב. להיפך. ראיו ספגה במפגשים עם הקטאלונים 31 שערים (4.43 למשחק) וכבשה רק ארבעה, אבל אם אתם חושבים שזה יגרום לפאקו לשנות את הסגנון שלו, אתם טועים יותר מאורח ממוצע בפרק ספיישל של שאקטין-א-פול.

פאקו, וזה הוכח לאורך יותר מ-130 משחקים בראיו, משתייך לזן המאמנים שאצלם הדרך באה לפני התוצאה, ובאמת שאין הרבה כאלה, בטח במועדונים בסדר גודל כזה. הוא רוצה לראות את השחקנים שלו שולטים בקצב, יוצרים הזדמנויות, מתמסרים, מחליפים מקומות והוא תמיד מוביל סגנון התקפי. לא משנה לו מי היריבה, באיזה אצטדיון נערך המשחק ומה המסגרת. הקבוצה ממול יכולה להיות בארסה, ריאל, אתלטיקו או כל אחת אחרת והפילוסופיה לא תשתנה גם אם במשחק הקודם ראיו חטפה שישייה (בארסה, סלטה ויגו ו-ויאדוליד עשו לה את זה), חמישייה (ריאל, אתלטיקו, מלאגה ו-ויאריאל) או רביעייה (סוסיאדד ו-ולנסיה).

כן, היא סופגת. המון. 27 כדורים כבר מצאו את הרשת של ראיו העונה, 26 מהם מתוך הרחבה – הכי הרבה בליגה הספרדית. בשתי העונות הקודמות ההגנה של הוואייקאנוס הייתה החדירה ביותר בליגה וספגה לא פחות מ-148 שערים, אבל זה חלק מהקסם של ראיו. זה סיפור על קבוצה קטנה שהפכה לאחת האטרקטיביות בספרד. על מהות המשחק. על מאמן שהלך נגד הזרם וזוכר שזה, אחרי הכל, משחק שצריך ליהנות ממנו. "בזמני משבר אנשים משלמים כסף כדי לראות אותנו משחקים", מסביר פאקו, "יש לנו אחריות לשחק כדורגל יפה, אחרת למה הם משלמים?".

האיש שעצר את בארסה והלהיב את פפ
מי שראה את פאקו משחק בדפורטיבו לה קורוניה בשנות ה-90, לא האמין שזה סוג המאמן שהוא יהיה. "לא תיארתי לעצמי שמאחורי הבלם הקשוח מסתתר מאמן עם סגנון כזה התקפי", הודה לואיס אנריקה כשהתייחס לחברו לנבחרת ספרד לפני שראיו שיחקה מול בארסה בקאמפ-נואו בעונה שעברה. פאקו, יליד לאס פלמאס, העביר את מרבית קריירת המשחק שלו בדפור ובסראגוסה, לבש את מדי "לה רוחה" 21 פעמים ושיחק איתה ביורו 2000. ואם יש משהו שבכל זאת היה חסר לו כשחקן, זה מאמן – כמוהו. "כשהמאמן היה מבקש ממני לבעוט את הכדור למעלה, ממש שנאתי את זה בגלל שרציתי לשחק, להתחיל התקפות מההגנה", סיפר מי שבכלל רצה להיות קשר.

לראיו, בה גם שיחק, חזר פאקו בקיץ 2012 אחרי שהיא שרדה בליגה בדקה האחרונה של המחזור האחרון בעונה הקודמת. הוא קיבל את הקבוצה עם התקציב הקטן ביותר בליגה הספרדית, הוביל אותה להישג שיא בתולדותיה – מקום שמיני – ועשה את זה תוך הקניית סגנון משחק אטרקטיבי ושובה עין, כזה שהפך אותו לאחד המאמנים המבטיחים באירופה ולאהוב הקהל. "אם אתה גם קטן וגם פחדן, אתה תחטוף מכל כיוון", הסביר פאקו את השיטה. הוא לקח חוליית הגנה רעועה ובמקום לחזק ולתגבר אותה, תקף את זה מכיוון בלתי צפוי. תרתי משמע.

המשחק של ראיו התבסס על רעיון אחד מרכזי: לתקוף ולא לתת ליריבה להכתיב את הסגנון, תהיה אשר תהיה. החלוץ הפך למגן הראשון והשוער לשחקן ההתקפה הראשון. המגינים היו יורדים אחורה כדי לשמש כיעד נוסף למסירה בתחילת ההתקפות, והיו מרווחים את המשחק כשהקיצונים היו נכנסים למרכז. הקבוצה הייתה מחזיקה בכדור, לוחצת את היריבה בצורה אגרסיבית בחצי המגרש שלה, לוקחת סיכונים ותוקפת כל כך הרבה עד שגם פפ גווארדיולה הפך למעריץ של פאקו. הוא התלהב בעיקר מהיישום של מרכיבי שיטת המשחק, איתם הזדהה, בקבוצה קטנה.

"אם אתה הולך להפסיד בפער של 2 שערים, מה זה משנה אם תפסיד בפער של 4?", תהה פאקו שהלך עם זה עד הסוף, שיחק במסטאייה מול ולנסיה עם 3:4:3 וגם היה זה שעצר את רצף הניצחונות של בארסה בהחזקת כדור על 316 משחקים – רצף מטורף שהחזיק מעמד 5 שנים והסתיים בספטמבר 2013 עם 51% של ראיו מול 49% של הקטאלונים. האמון המוחלט בשיטה וההתרחקות של אלופת אירופה מהסגנון המוכר שלה תחת לואיס אנריקה אפילו גרמו לרבים לראות בראיו כ"בארסה יותר מבארסה".

אותו משחק הסתיים בתבוסה של 4:0 למרות שהקטאלונים, אותם הדריך אז טאטה מרטינו, התקשו מאוד בוואייקאס, אבל לפאקו זה לא באמת הפריע. לו, שוב, הייתה חשובה הדרך יותר מכל. "אני חש גאווה גדולה", הוא אמר אז. מאמן ראיו נשאר נאמן לסגנון ההתקפי גם כשהסיכונים הרבים גבו מחיר ואותו הפסד היה אחד משישה רצופים ב-6 מ-7 המחזורים הראשונים של עונת 2013/14. "מעולם לא הטלתי ספק בשיטה ואני לעולם לא אטיל בה ספק", הבהיר פאקו בנחרצות, "אני מאמין במה שאנחנו עושים. זה לא שאנחנו צריכים לשנות את זה, אלא אנחנו צריכים לעשות את זה טוב יותר. כשמישהו לוקח אותי כמאמן, הוא יודע מה יקבל".

גאונות או טיפשות?
ראיו כובשת הרבה שערים, אבל גם סופגת לא מעט. היא הפכה לאחד הלהיטים של הליגה הספרדית, אך השיטה הלא יציבה גם הובילה לביקורות נגד פאקו. אז האם מדובר בסגנון משחק אמיץ או נאיבי? המאמן מודה שקו דק מפריד בין השניים, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח. מאז שפאקו קיבל לידיו את ראיו, היא לא ירדה ליגה וסיימה במקומות 8, 12 ו-11. וכשבוחנים עם אילו תנאים הוא עשה את זה, ההישג הופך למרשים הרבה יותר.

מצבה הכלכלי של ראיו כל-כך רעוע עד כדי כך שב-3 העונות הראשונות שלה מאז החזרה לליגה הראשונה ב-2011, היא לא הוציאה אפילו יורו אחד על רכש. כל השחקנים שהצטרפו למועדון הגיעו בהשאלות או אחרי שסיימו חוזים. ולהצלחה יש גם מחיר: שחקנים נחטפים מראיו ע"י מועדונים אחרים או שהיא פשוט נאלצת למכור אותם. כך, למשל, פאקו איבד ב-3 השנים האחרונות את מלך השערים שלו: בקיץ 2013 עזב פיטי שכבש 18 שערים עונה לפני כן, ב-2014 חואקין לאריביי (12) עבר לסלטה ובקיץ האחרון אלברטו בואנו (17) חתם בפורטו.

זה מאלץ את ראיו לבצע שינויים רבים בסגל מדי עונה והיא בעצם מתפקדת כמעין קבוצת מילואים, כתחנת מעבר למועדונים גדולים יותר. פאקו הצליח להתמודד עם כל זה במשך השנים תוך תצוגת כדורגל פתוח ומהנה, אבל נראה שהעונה זה משפיע על ראיו הרבה יותר.

אחרי 15 מחזורים, ראיו נמצאת מתחת לקו האדום, יש לה 3 הפסדים רצופים ובהפסד למלאגה, אחוז הדיוק במסירות של שחקני ראיו היה רק 68% והם החליפו 213 מסירות בלבד, הכמות החמישית הכי נמוכה שלהם ב-3 השנים האחרונות.

לראיו יש העונה גם פחות מסירות קדימה בממוצע למשחק בהשוואה לכל אחת מהעונות הקודמות תחת פאקו, מה שמוביל לפחות איומים על השער (12.47 למשחק) וכמובן לפחות שערים (1.07). נתון נוסף שמעיד על הבעיה של ראיו במה שהיה התחום החזק שלה – ההתקפה – הוא אחוז השערים שלה ממשחק פתוח: אחרי 72%, 69% ו-83% בעונות 12/13, 13/14 ו-14/15, העונה זה עומד רק על 56%. כלומר: הקבוצה מוואייקאס מתבססת מאוד על מצבים נייחים.

נראה שהלחץ עושה את שלו ומעבר לכל זה, פאקו התעמת העונה עם לאס באנגורה אחרי שזה לא אהב את החלפתו במשחק גביע, וגם עם אוהד במהלך המשחק של ראיו מול בארסה בקאמפ-נואו. ואם זה לא מספיק, אז המאמן הסתכסך עם חלק מהאוהדים אחרי שאלו מחו על השקעה של ראיו במועדון חדש באוקלהומה סיטי, 'ראיו OKC', במקום ברכש או בשדרוג האצטדיון.

איך הם מחו? הגיעו למשחק מול אתלטיק בילבאו בחודש שעבר עם צעיפים ודגלים של הקבוצה השנייה ב-OKC, אוקלהומה סיטי אנרג'י. "טיפשים יש בכל מקום", אמר פאקו וגם הוסיף שבמשחקי החוץ יש יותר עידוד כי מה שקורה ביציעי ואייקאס הוא "קירקס". הוא גם הרחיק לכת ורמז שהקרע עם הקהל עלול לגרום לעזיבתו בתום העונה.

Only at Vallecas! Rayo fans protest at the club's new Oklahoma NASL franchise by supporting other OKC team @EnergyFC pic.twitter.com/uXwir2j3jS

— AS English (@English_AS) December 1, 2015

נראה שפאקו ייפרד בכל מקרה מראיו בקיץ בדרכו לקבוצה גדולה יותר, אבל עוד לפני כן, הוא מגיע, שוב, לברנבאו. המאמן הצבעוני הצליח להרגיז את הבלאנקוס בעונה שעברה כשעקץ את זינדין זידאן אחרי שזה הדריך את קבוצת המילואים של המועדון לפני הוצאת תעודת מאמן. "זה מביך", הוא אמר וטען שזיזו הוא לא קולגה. מי שהיה אז מאמן ריאל, קרלו אנצ'לוטי, אמר שפאקו "מדבר יותר מדי" ומאמן ראיו לא נשאר חייב. אחרי שעיתונאי צרפתי טען שנותרו לזיזו להשלים רק פרטים קטנים לפני קבלת התעודה, פאקו השיב: "אז זה אומר שהוא לא יכול לאמן. עכשיו רוץ לספר את זה לאנצ'לוטי".

ופה זה לא נגמר. גם השבוע פאקו הפליא בפנינים לפני המשחק מול ריאל. "ביום שחילקו את המוחות, קיבלתי את הכי קטן, אבל כשחילקו את הביצים, קיבלתי את הכי גדולות", הוא אמר, "אני מתערב על הביצים שלי שנשחק טוב בברנבאו". ואולי דווקא בעונה כזו יגיע הניצחון בדרבי?