ניתוח קיצור עונה

נפתח בחידה. מה משותף לכל 8 שחקני ה-NBA הבאים: ג'ון וול, קווין לאב, מייק קונלי, כריס פול, פאו גאסול, צ'נדלר פרסונס, קיירי ארווינג וטיאגו ספליטר?

נכון מאוד, כולם החמיצו משחקי פלייאוף בעונה שעברה בגלל פציעה. כל הכבוד לעונים נכונה.

על פי רבים, נושא פציעות השחקנים מתקשר באופן ישיר לאורכה של עונת ה-NBA. לאלו מכם שאינם מסונכרנים עם המספרים, העונה הסדירה בליגה הטובה בעולם אורכת 82 משחקים, ויחד עם הפלייאוף היא יכולה לעבור את רף ה-100 משחקים (ב-8 חודשי פעילות). בעיקר בגלל הפציעות, אך לא רק, רבים מן השחקנים והמאמנים ב-NBA בעד קיצור העונה הסדירה. אפילו הקומישינר, אדם סילבר, הצהיר כי הוא פתוח לשינויים מן הסוג הזה, אז למה המהלך המיוחל לא יוצא אל הפועל?

בעונת 2011/12 הייתה הזדמנות מצוינת לבחון את הנושא. ה-NBA יצאה לשביתה של כמה חודשים וחזרה לעונה בת 66 משחקים, שהתחילה רק בחג המולד. העונה הייתה לא רעה בכלל והשחקנים נדלקו על הרעיון, אך בכל זאת אף אחד מהאנשים במגדל השן לא היה מוכן להיות זה שמקבל את ההחלטה הגורלית, ולא בכדי.

כמו שיש הרבה אנשים בעד קיצור העונה הסדירה, כך יש גם את המתנגדים. שמרנים יטענו שיש מוצר כל כך טוב אז למה לקלקל? מנגד, ליברלים יטענו ששינויים רק ישפרו את הליגה. מי צודק? למי יש את הסיבות הטובות יותר? תשפטו בעצמכם.

בעד קיצור העונה – בריאות השחקנים לצד הגברת העניין במשחקים
הגורם מספר אחת לפציעות ספורטאים הוא חוסר מזל. גורם נוסף הוא עומס יתר. שחקני NBA גדולים קורסים עונה אחרי עונה והאליפות לעתים מוכרעת על פציעות של שחקני מפתח ברגעים מכריעים. בראיון ל"יאהו", לברון ג'יימס אמר לפני פתיחת העונה הקודמת: "אנחנו רוצים להגן על הפרס, והפרס הם השחקנים". הסופרסטאר של קליבלנד הוא מוביל דעה בקרב השחקנים והמאמנים לגבי קיצור העונה הסדירה. "אנחנו חייבים להמשיך ולקדם את המשחק, ואם חבר'ה נפצעים, אז אנחנו לא יכולים לקדם אותו ברמה הכי גבוהה. 82 משחקים הם יותר מדי", אמר ג'יימס.

הטענה המובילה בקרב התומכים בקיצור העונה היא עניין הפציעות. לאנשים ברור כי העומס שמוטל על השחקנים הוא לעתים כבד מדי ולא הכרחי מספיק. ב-NBA גם מבינים זאת, ולכן נערך בשנה שעברה ניסוי בו משחק קוצר מ-48 דקות ל-44 דקות, אך הדבר לא הלהיב אף אחד. "אלה לא הדקות", אמר ג'יימס, "אלא כמות המשחקים".

מאמן מיאמי היט, אריק ספולסטרה, מבין גם כן שהעונה עמוסה מדי: "אני חושב שכולם מסכימים שיש כמות משחקים גדולה מדי בזמן קטן. אם יצליחו למצוא פתרון למשחקי הבק-טו-בק, ירדו לפחות כ-20 משחקים בעונה". מאמן ההיט הוא לא היחיד שמתנגד לקיום בק-טו-בק, שאלו שני משחקים בשני לילות רצופים, דבר המעמיס על השחקנים במיוחד ולא תורם לבריאותם.

הטענה המשנית של תומכי קיצור העונה הסדירה היא העניין במשחקים, או בעצם חוסר העניין במשחקים. ב-2012 קיבלה סן אנטוניו ספרס קנס ע"ס 250,000 דולר על כך שמאמן הקבוצה, גרג פופוביץ', לא שיתף את טים דאנקן, טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי ודני גרין במשחק עונה סדירה, למרות שהיו כשירים. מאמן הספרס יודע כמה השחקנים צריכים את המנוחה, אבל הצופים ששילמו על הכרטיס כדי לראות את הכוכבים שלהם פחות אהבו את המהלך, וכך גם מנהלי הליגה.

חלקים רבים מן העונה הסדירה נראים כמו גארבג' טיים אחד ארוך ואוהדי כדורסל רבים "נכנסים" לעניינים רק במהלך הפלייאוף בגלל הסיבה הזו. כמות המשחקים הגדולה גורמת לאיבוד עניין, כיוון שכל משחק בנפרד לא קריטי בדרך כלל לאף קבוצה, והמאמנים מודעים לכך. התומכים יגידו שפחות משחקים יעלו את החשיבות של כל משחק וכך גם את המתח והעניין, ואין לי כוונה לחלוק עליהם.

נגד קיצור העונה – החיבה לסטטיסטיקה לצד הכסף הגדול
כל הטענות שהובאו לכאן עד עכשיו נשמעות הגיונות ויעילות, לא? קיצור העונה יכניס עניין ומתח לליגה הטובה בעולם, ישאיר את השחקנים בריאים יותר ויעלה את הרמה. אבל אם הכל היה כל כך פשוט לא הייתם קוראים את הכתבה הזאת. לצד הדברים הטובים בקיצור העונה, יש גם דברים לא טובים בעלי משקל כבד (אולי מדי).

יש רק דבר אחד ששווה יותר מכסף בעולם, וזה זהב, שזה גם סוג של כסף. לצד הרצון שלו לקצר את הליגה, מבין קינג ג'יימס שהשטרות הירוקים מהווים גורם גדול במשוואה: "כולנו יודעים, מבלי לראות את הנתונים, שפחות משחקים יביאו הפסדים כלכליים". גם דירק נוביצקי, שאמר באחד הראיונות שהעונה צריכה להיות בסביבות ה-60 משחקים, מבין כי השיקולים הכלכליים גדולים: "אני יודע שהכל קשור לכסף. כל משחק פחות משמעו פחות כסף לקבוצות, פחות כסף לליגה, פחות כסף לבעלים ולשחקנים. אני מבין את כל זה, ולכן אני לא חושב שקיצור העונה הולך לקרות בזמן הקרוב".

אפילו בעלי שארלוט הורנטס וגדול שחקני הכדורסל בכל הזמנים, מייקל ג'ורדן, הגיב לסוגיה. "כשאני הייתי שחקן, 82 משחקים לא היוו בעיה", הצהיר MJ, "אבל בתור בעלים, אם השחקנים חושבים אחרת, אני חייב להקשיב. הם רק צריכים לדעת שפחות משחקים זה פחות כסף, והשאלה היא אם הם מוכנים לוותר על כסף כדי לשחק פחות משחקים?".

על פי דיווחים, ה-NBA מגלגלת מחזור של 5 מיליארד דולר בעונה. לא כסף קטן בשביל אף אחד. בחישוב פשוט, עונה של 66 משחקים, נותנת 20% פחות רווח, כלומר הפסד של מיליארד דולר בעונה לכל הנוגעים בדבר (בעלים, שחקנים, מפרסמים ועובדים כלליים בקבוצות ובליגה).

מלבד נושא הכסף, שכבודו במקומו מונח, עומד גורם קריטי במיוחד לחובבי הספורט והוא הסטטיסטיקה. במילים פשוטות, קיצור העונה יגרום לאיבוד ערכה של הסטטיסטיקה שנאספה במשך שנים. לא נוכל להשוות עוד שחקנים פעילים לשחקני עבר. רק תעלו בדמיונכם מצב בו לא היינו יכולים להשוות את מייקל ג'ורדן ללברון ג'יימס או לכל סופרסטאר שיבוא אחריהם. פשוט נורא. כל שיאי הנקודות, הריבאונדים, האסיסטים, החטיפות והחסימות לעונה יחרטו בסלע, כיוון שלא יהיה ניתן להגיע אליהם ב-20% פחות משחקים. הסטטיסטיקה היחידה שתישמר היא הממוצעים, אבל זה לא מספיק. לא לאוהבי הספורט האמיתיים.

כל אדם שמבין ואוהב ספורט, גם אוהב סטטיסטיקה. ספרים נכתבו עליה, ההימורים עוברים דרכה ויש לה ערך סנטימנטלי אינסופי. השאלה הגדולה בסופו של יום היא מה יותר חשוב, בריאות השחקנים ואיכות המשחק או הכסף והסטטיסטיקה? כנראה שעל זה אף אחד לא יכול לענות בלב שלם. גם לא הקומישינר אדם סילבר.

אז אחרי כל הנתונים האלה, אם זה היה תלוי בכם, מה הייתם מעדיפים?