"הפועל חיפה זה כמו דומינו, עד שבסוף האחרון ייפול"

עבור לא מעט אוהדי כדורגל, ההעפלה של הפועל 'רובי שפירא' חיפה לליגה ב' היא לא עניין שבשגרה. כן, מדובר בליגה ג', זו שמוקפת חובבניות, חוסר מקצוענות, היעדר מתקנים וכסף – וכן, הרמה בליגה נמוכה עד מבישה – וכן, איכות המגרשים מעליבה. ועדיין, בשביל אוהדי קבוצת האוהדים שהוקמה בקיץ, וגם עבור השחקנים, הצוות המקצועי והוועד המנהל, זו היוקרה האמיתית. זה הספורט האמיתי, זו האהבה שלהם. שליחות.

"יש כמה דברים שאנשים צריכים להבין לגבי הפועל 'רובי'", אומר כפיר לייבוביץ', קפטן הקבוצה ומסמליה של הפועל חיפה בעבר, בראיון לאתר ערוץ הספורט, "אחד, כל הזמן מדברים על קבוצה כזו או אחרת שיש לה אוהדים, ובמקרה הזה יש פה אוהדים שיש להם קבוצה. אוהדים שהחליטו לקחת אחריות, לעשות מעשה ולהרים מיזם משלהם, בשם הספורטיביות. דבר שני, אומרים שאין דבר העומד בפני הרצון, ולאוהדים האלה היה רצון גדול. החבר'ה שהקימו את העסק התחילו מכלום, אפס. ושלישית, היה פה חזון שזו תהיה פלטפורמה שתאפשר המשכיות, שה'באזז' הגדול שהיה על הקבוצה, יילך איתנו הלאה".

למרות הטענה שמופנית בפתחו של הראיון הזה על הליגה החמישית בישראל, לייבוביץ' לא מעמיד אותנו על טעותנו, אפילו מחזק אותה: "צריך להיות כנים ולהגיד שאתה צודק. עליתי כבר ליגות בחיי, ובעין מקצועית נטו זו היתה העלייה הכי קלה שלי, אבל גם הכי מרגשת שלי. אתה בא לשחק נגד חובבנים, ואתה קולט שזה לא כוחות. כולם ידעו את זה, כולל כולם. היו תוצאות כאן של 0:9 ו-3:13 שהחזירו אותי לגיל 8, אבל שאנשים יבינו שעבור אותם אוהדים שבאו לראות אותנו, זה עולם. גם אם היתה תוצאה אסטרונומית, אותם זה לא מעניין והם ממשיכים לעודד".

וגם אם מדובר בקבוצת אוהדים, ומאנשים שבאו מאהבה לדבר – עדיין לא הכל היה ורוד בדרך. "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן", מספר לייבוביץ' ומרחיב: "ברגע שהכל הולך לקבוצה שלנו אז הכל נהדר, אבל כולם רוצים להיות חלק מזה. יש שחקנים שחשבו בצדק שמגיע להם לשחק, וזה קצת יצר חוסר נעימות ומתח, אבל זה טבעי. חייב לציין את המאמן שלנו, חנא פרהוד, שגם היה שחקן עבר בהפועל חיפה והתמודד עם העניין הזה בצורה מעוררת כבוד".

ובימים כאלה של הצלחות מפרויקט האוהדים, אי אפשר שלא ללטוש עיניים אל הפועל חיפה הצונחת באיטיות אל עבר הליגה הלאומית. "כולנו יודעים שאין מקום לשתי קבוצות של הפועל חיפה בכדורגל, אבל אנחנו אלטרנטיבה. אנחנו משהו טהור. בסופו של יום, כולם רוצים שתהיה הפועל חיפה אחת - עם קהל אחד גדול – ומאוחדת, אבל שלא יהיה מי שנמצא בה בראש הניהול כרגע".

רבים מהאוהדים בטוחים שמדובר בעונש שסופג המועדון מליגת העל, על חוסר היכולת שלו ושל ראשיו לגשר על הפערים בשנים האחרונות: "דברים לא קורים סתם. אלו שעזבו את הפועל חיפה ועברו אלינו להפועל 'רובי שפירא' הבינו ששם אין תכנון, אין ראייה לעתיד. אני לא יודע אם 'עונש' זו המילה הנכונה, אני קורא לזה מחיר שהם משלמים. כל מי שנמצא בהפועל היום הם שחקנים מצוינים, אבל כדי שלמועדון יהיה בסיס וזכות קיום, חייבים תוצרת בית. לא עשו את זה, ועל הדרך הרחיקו גם את הקהל. הפועל חיפה נמצאת למטה? זה כמו דומינו, עד שהאחרון ייפול".

לייבוביץ' כבר בן 37, לא ילד. הוא כבש עד כה העונה 26 שערים, והזרוע עוד נטויה. הוא בכושר גופני יוצא מן הכלל, בעיקר הודות לקריירה השנייה כמאמן כושר, ועדיין, הוא מרגיע, "זו ליגה ג', בוא ניקח הכל בפרופורציות. למרות שגם את זה צריך לדעת לעשות. התרומה שלי השנה היתה הרבה מעבר למקצועית, אלא גם ערכית ומהניסיון שהעברתי הלאה. אני אוהב את הכדורגל, אני חי את זה".

למרות זאת, הוא מגלה, היה אמור להודיע בקיץ על פרישה ממשחק פעיל. "לפני שנה כבר ידעתי שעדיף שאפרוש. השגתי המון דברים ויעדים בדרך וסברתי שמספיק. אבל הפרויקט המדהים הזה, ובעיקר האוהדים, החזירו לי את החשק, הדרייב, הטירוף. אני פה רק בגלל הקהל, כי אם לא היתה את האהבה הזאת, זה לא היה קורה לדעתי מבחינתי. כמה עוד אמשוך? רק אלוהים יודע. אני מניח שהעונה הבאה תהיה האחרונה שלי".