"אני רוצה לאמן בישראל. לחזור לכאן יהיה כמו חלום בשבילי"

"אני יודע עברית, לדעתי לא פחות טוב מאנגלית. אני שומר על קשר עם אנשים בישראל ומתגעגע מאוד למדינה. לחזור לפה בתור מאמן יהיה סוג של חלום שהתגשם, סגירת מעגל עבורי".

במשך 7 שנים, מאמצע שנות ה-90 ועד סוף עונת 2002/3, אישטוון פישונט שיחק בישראל (למעט עונה אחת בפרנקפורט) ונכנס לליבם של אוהדי הכדורגל – במיוחד אלו של בית"ר ירושלים והפועל תל אביב – אך מעבר לכך, עושה רושם שהם נכנסו לליבו.

יותר מעשור חלף מאז פישונט עזב את ישראל ("אבל תכתוב שביקרתי בה כמה פעמים מאז, שלא יחשבו שהתנתקתי לגמרי") – אבל הוא אף פעם לא באמת נפרד. איפשהו ואיכשהו, ההונגרי שיהיה בן 45 בעוד חודש, רואה בישראל בית שני.

עד לפני כשבוע, פישונט היה עובד של ההתאחדות בהונגריה ואימן את נבחרות הנוער. אבל כעת, החוזה הסתיים, כוכב העבר החליט לנוח מעט, ליהנות מהחופש, אבל כמו לא מעט שחקני כדורגל שפרשו, גם הוא לא ממש יודע לשבת רגל על רגל. פישונט רוצה לחזור לקווים בקיץ, כשתחל העונה הבאה, והוא יודע בבירור איפה הוא רוצה לעשות זאת. "הייתי מאוד שמח לאמן בישראל", הוא מבהיר בראיון מיוחד לאתר ערוץ הספורט: "אני מתגעגע למדינה, לאווירה ולאנשים. אני רוצה לחזור".

למה דווקא ישראל?
"שיחקתי פה 7 שנים בערך, ואהבתי הכל. אין לי דבר אחד שלילי להגיד על המדינה. האנשים נתנו לי יחס חם ואהבו אותי, מזג האוויר פה מעולה. אם יהיה לי צ'אנס לחזור לישראל כמאמן, אשמח מאוד ואקח אותו בשתי ידיים – זה יהיה כמו חלום שהתגשם".

יש קבוצות ספציפיות שהיית רוצה לאמן? אולי הפועל ת"א או בית"ר ירושלים, שם עשית את השנים הכי יפות שלך בכדורגל
"אין קבוצה כזו או אחרת, אבל ברור שלהגיע לאחד משני המועדונים האלה יהיה מאוד מרגש. אהבו אותי מאוד גם בהפועל וגם בבית"ר, ולחזור לשם יהיה מיוחד. אני לא מכוון גבוה מדי, ולא חי באשליה – אני יודע שיכול להיות שאצטרך להתחיל מקטן, אולי כמאמן בליגה הלאומית או כעוזר מאמן בליגת העל, ומוכן לזה".

מכבי ת"א כבר מספר שנים עם צוות מקצועי זר, מכבי חיפה ניסתה זאת השנה ועושה רושם שגם הפועל ת"א בדרך הזו. זה צעד נכון של הקבוצות לדעתך?
"אני מניח שההצלחה של מכבי ת"א, והאליפויות שהיא לוקחת, גרמו גם לקבוצות אחרות לחשוב על הכיוון הזה. להכניס אנשים מבחוץ לכדורגל זה תמיד מבורך, כי הם יכולים לתת נקודת מבט שונה מעט, ולשים לב לדברים שמקרוב קשה לראות".

בשנים האחרונות עבדת עם נבחרות נוער, אתה חושב שצברת שם את הנסיון הנדרש?
"כן, אבל זה לא אומר שאני לא צריך לצבור עוד נסיון – כמו כל מאמן. אני מוכן לקחת על עצמי את אימון אחת מנבחרות הנוער גם בישראל. אני מאוד אוהב לעבוד עם נבחרות צעירות, להיות חלק מתהליך ההתבגרות והצמיחה של השחקנים. יש לי פילוסופיית משחק והייתי רוצה להטמיע אותה בכדורגל הישראלי".

אתה בקשר עם מישהו בכדורגל הישראלי, ניסית לגשש אצל הקבוצות?
"אני בקשר עם הרבה ישראלים, אבל לא מישהו ספציפי מהכדורגל. לפני שנתיים בערך הייתי בארץ, פגשתי כמה חברים מהעבר, אבל כל נושא האימון לא היה רלוונטי. עכשיו, כשהקיץ מתקרב וזו המטרה ששמתי לעצמי – לאמן בישראל – אתחיל לבדוק עם מי אפשר לדבר בנושא".

"הכדורגל הישראלי טוב מההונגרי. למה? בגלל הכל"
העובדה שהוא לא בקשר עם אנשי כדורגל ישראלים, ועבד בשנים האחרונות באופן רציף בנבחרות הנוער של הונגריה, לא גרמה לפישונט להתנתק מהכדורגל הישראלי. "אני רואה באופן כמעט קבוע את המשחק המרכזי דרך האינטרנט. בגלל זה, יוצא לי לראות הרבה את מכבי ת"א ואני בהחלט אוהב את מה שאני רואה, זו קבוצה ברמה גבוהה מאוד".

"השינוי שעשו באצטדיונים, עם המגרש החדש בחיפה והשיפוץ בטדי העלה את הרמה של הכדורגל, אין לי ספק בכך", טוען פישונט ומתייחס גם להבדלים בין הליגה בארץ לזו בהונגריה: "בישראל, משחק גדול מביא בערך 25 אלף צופים או לפחות 15 אלף בבלומפילד, אצלנו מגיעים בערך 5,000, אפילו למשחק כמו פרנצווארוש נגד אויפשט, שפעם היה מוציא אוהדים מהבית. זו אחת הסיבות, אבל לא רק, שבגללה הליגה הישראלית טובה יותר מההונגרית, ומכבי הוכיחה את זה נגד גיורי".

"ראיתי גם את המשחקים מול וויילס ובלגיה, ולמרות ההפסדים אני חושב שהנבחרת משתפרת ויש לה עדיין סיכוי להגיע ליורו בצרפת", בטוח פישונט, שמנסה להשוות בין הכדורגל הישראלי בימים בהם היה בארץ, לבין התקופה הנוכחית: "מאוד קשה לי להשוות. לא מעט אוהדי כדורגל ואנשים שאני מדבר איתם טוענים שאצלנו היה טוב יותר, אבל אם להיות אמיתי – יש לאנשים תכונה כזו תמיד להסתכל לאחור, להתרפק על העבר ולחשוב שפעם היה טוב יותר. אני לא כזה".

ימי השיא של פישונט בכדורגל הישראלי היו ימי השיא של הכדורגלנים ההונגרים בליגה. מלבדו, הגיעו לכאן בזה אחר זה גם סטפן שאלואי, תמאש שאנדור, אישטוון האמר וגאבור הולמאי – שחקנים שכל קבוצה בארץ הייתה חולמת היום על אחד מהם בהרכב והשאירו פה חותם משמעותי.

"אלו היו ימים יפים ושמחים, אבל כולנו כבר פרשנו ועברנו לצד השני של הענף. הולמאי, שאלואי, האמר ושאנדור – כולם מנהלים, מנג'רים או מאמנים שמנסים להשתלב בתחום ועושים זאת בהצלחה, צעד אחד צעד", התייחס פישונט לחבריו בעבר וסיכם בחצי-חיוך: "אם תהיה הצעה מהארץ, נשמח לבוא כולנו ביחד כצוות מקצועי זר ולקחת את הפרויקט הזה".