מאמץ קבוצתי: מכבי חייבת להשאיר את דייויד בלאט
המאמן הוביל את המועדון לעונה חלומית עם סגל שרחוק להיות מהטובים בהיסטוריה. וגם: הגיע הזמן לחזור לסדרות, דונטה סמית' מתאים ליורוליג, רוט לא הגיע למשחק ולאן נעלם סופו?
השורה התחתונה של הגמר בין מכבי תל אביב למכבי חיפה, היא השורה התחתונה של העונה כולה: מכבי ת"א עשתה עונה חלומית מבחינת ההישגים, ולא תמיד בזכות כדורסל גדול. גם בשני המשחקים מול חיפה, וגם בעונה כולה.
במשחק עצמו, היה נראה שהמתח והלחץ פוגעים בשחקנים. אחוזי הקליעה של שתי הקבוצות היו מחרידים במחצית הראשונה, ברבע השלישי שחקנים בצהוב נראו מפוחדים וחסרי ביטחון, מה שהביא לפיגור של 7-8 הפרש. התקפה אחרי התקפה כל אחד מסר את הכדור ופחד להכריע בעצמו. מעבר לכך, לא יכול להיות ששחקנים מרוויחים מאות אלפי דולרים ובמשחק כזה מכריע יקלעו באחוזים כל כך מביכים מהעונשין. זה גרם לתסכול בכל המערכת – על הפרקט ומחוצה לו - ואפילו אצל האוהדים. היה פשוט צורם לראות את זה. לרבע הרביעי מכבי כבר עלתה כמו אלופת אירופה עם סלים של רייס והיקמן, אבל שוב נפלה וחיפה ידעה לחזור למשחק, כשבעצם היא מוליכה כמעט לכל אורכו.
ואם כבר שחקנים שמרוויחים מאות אלפי דולרים - איפה סופו היה במשחק הזה? שחקן כל כך יקר וחשוב חייב להגיע למשחק כזה, חייב לדעת להימנע מעבירות ולהחזיק עצמו במשחק כמה שיותר. הוא נעלם לגמרי ואי אפשר היה לנצל אותו כיתרון. בנוסף, מכבי לא מצאה במחצית הראשונה פיתרון לדונטה סמית', אבל במחצית השנייה ההגנה עליו כבר השתפרה עם דאבל-אפים ורוטציות נכונות.
בצד ההתקפי, פרנקו החליט בשכל לתקוף את סילבן לנדסברג – פעם עם סמית' ופעם עם רנדל – וזה השתלם לו. כמו לכל העונה, גם למשחק הזה סמית' הגיע בענק ובהחלט הוכיח שהוא ברמה של מכבי ושל היורוליג, אך לא כל שחקן – טוב ככל שיהיה – יכול להגיע למכבי ולהצליח. יש שחקנים שצריכים לשחק בקבוצות שמתאימות להם.
מי שלא הגיע בצד הירוק הוא מורן רוט. הרכז של פרנקו, אחד השחקנים הכי משפיעים של מכבי חיפה והישראלי היחיד בשנים האחרונות שלוקח קבוצות וסוחב אותן על הגב שלו, אפילו שיש זרים לצידו, פשוט נעלם. הוא כל כך רצה, אבל הדברים לא הלכו לו והיו רגעים שהרצון הרב בלט לרעה. מחמאה נוספת לפרנקו מגיעה בצד ההגנתי, כשבצעד טקטי חכם שם את רנדל על רייס, החזיר את הקבוצה למשחק והקשה על הרכז.
בנוגע לעתיד, בעיקר בצד הצהוב. סימן השאלה סביב בלאט גדול, אבל ברור שמכבי היא אופציה מצויינת למאמן, וגם הוא יודע את זה. הוא הרבה מאוד שנים במועדון, מכיר טוב את כולם ומבחינה מקצועית אין עוררין על היכולות שלו. במכבי צריכים לעשות כל מאמץ להשאיר אותו, וגם הוא ירצה להישאר אלא אם תגיע הצעה שתגשים לו את החלום. בלאט לא יילך לקבוצה אחרת באירופה, רק להצעה שלא יוכל לוותר עליה מה-NBA.
למרות הטרבל, קשה לדעת האם יש פה התחלה של שושלת צהובה נוספת. מצד אחד, מגיעות לקבוצה הזאת את כל הברכות ולדייויד ולכל המערכת את כל המחמאות והסופרלטיבים על עונה פשוט יוצאת דופן - שחלק גדול מההצלחה בעונה הזו היא בזכות המסורת של המועדון. מצד שני, הקבוצה הזו הפסידה שבעה משחקים לקבוצות ישראליות ואפשר להודות: זאת לא קבוצה מהטובות שהיו למכבי בהיסטוריה.
שבעת ההפסדים של מכבי העונה, ושני משחקי הגמר מול חיפה מוכיחים שיש מקום לחזור לסדרות. הקבוצות בארץ מאתגרות את מכבי, ותמו ימי הסוויפים. סיום העונה הנוכחית, עם האווירה בנוקיה שהזכירה משחק יורוליג והייתה חגיגית במיוחד, משאירה טעם של עוד לעונה הבאה.