"תתחילו לתת כבוד. תפסיקו עם הזלזול הזה בכל העולם"

גאנם מחג'אנה, היית'ם דיב, עבדאללה ג'אבר, חוסאם אבו סלאח והילאל מוסא – חמישה ערבים ישראלים - הפכו בסוף השבוע האחרון לחלק מההיסטוריה. השמות הללו אולי לא אומרים לחובבי הכדורגל הישראלי יותר מדי, אך כל אחד ואחד מהם לקח חלק בעלייה הראשונה אי פעם של נבחרת פלסטין לאליפות אסיה. מחג'אנה בן ה-23 היה שוער הנבחרת הצעירה ובאופן טבעי הפך לשוער הבוגרת, דיב בן ה-27 נחשב לבלם ברמה גבוהה במיוחד, ג'אבר משחק בצד שמאל של ההגנה ואבו סלאח, ששיחק בעבר בבני סכנין בליגת העל, יכול לשחק כמגן וכקשר ימני. רק כשמסתכלים על עמודת שערי החובה של נבחרתם, מבינים את גודל ההישג: בששת המשחקים האחרונים, מאז דצמבר 2013, הרשת של מחג'אנה זזה 0 פעמים.

אך עם כל המחמאות לחלק האחורי, יש ברשימה שם אחד שצד את העין יותר מכל אחד אחר – הילאל מוסא. לפני שלוש עונות בלבד, כשהוא בן 21, היה הקשר המוכשר חלק בלתי נפרד מהסגל של הפועל ראשל"צ, ואף שותף ב-19 משחקים בליגת העל. במקום למנף את הקריירה מבחינה אישית, אותה עונה נגמרה בירידה לליגה הלאומית, והדרך של הנער מכפר מנדא בכדורגל הישראלי החלה בהליך גסיסה איטי. ב-2012/13 הוא עוד שיחק חצי עונה באום אל פאחם בלאומית, המשיך משם לחצי עונה באחי נצרת, אבל כאן זה נגמר.

רגע לאחר שלקח חלק בהישג ההיסטורי של נבחרת פלסטין, מוסא התפנה לראיון פתוח ומיוחד לאתר ערוץ הספורט בו סיפר על קבלת הפנים הצפויה לו ולחבריו, על הסיבות שבגללן לא מצא את עצמו בכדורגל הישראלי ועל המסר החשוב שהוא רוצה להעביר לכולם.

"זאת הרגשה עילאית, משהו שאי אפשר לתאר המילים", סיפר הקשר על התחושות מיד לאחר שריקת הסיום: "אני מאחל לכל ספורטאי לחוות רגע כזה בקריירה שלו. לזכות בגביע ולעלות לאליפות אסיה לראשונה בהיסטוריה, זה פשוט מדהים".

מוסא וחבריו יחזרו מהמלדיביים, שם נערך הטורניר, רק ביום ראשון בלילה, אך הם כבר עודכנו בחגיגות הצפויות: "תהיה לנו קבלת פנים אדירה. מעל 5 מיליון אנשים ראו את המשחק וכל העם הפלסטיני יצא לרחובות לאחר שזכינו. אבו מאזן צפוי לקבל את השחקנים ברצועת עזה כשכל הקהל יריע וייתן כבוד. בכפר שלי (כפר מנדא) חגגו כל הלילה עם זיקוקים וריקודים, ואני מניח שאזכה לקבלת פנים יוצאת דופן. זה הישג אדיר בכל קנה מידה, בטח לכפר קטן כמו שלי, במיוחד כשאני בן למשפחה הכי קטנה בו".

למרות שהוא נשמע מאושר מההישג, הקשר בן ה-24 סוחב איתו לא מעט תסכול. הוא ציפה שהקריירה שלו תראה אחרת בשלב הזה של חייו, אך בטוח שזה לא באשמתו: "נוצרה סיטואציה כזאת, שלא מצאתי את עצמי בכדורגל הישראלי. לא האמינו בי, קבוצות לא חפצו בשירותיי. אפילו אנשים שהיו אמורים לדאוג לי הראו לי הדרך למטה ונתנו לי הרגשה שאני לא מספיק טוב. נקלעתי למצב כלכלי קשה אחרי עונה בלי משכורות באום אל פאחם, מה שהוביל אותי בסוף לכסף הטוב שיש בליגה הפלסטינית".

"אשקר אותך אם אגיד לך שלא צורם לי שאני לא בליגת העל", המשיך מוסא ושפך את אשר ליבו: "אבל כיום, עם כל הכבוד לליגת העל ולכל מי שלא האמין בי וזילזל ביכולות שלי - עשיתי את מה שבפלסטין בחיים לא עשו, ובישראל כבר 40 שנה מנסים לעשות. עליתי לטורניר גדול והייתי בורג משמעותי בעלייה הזו. קיבלתי בליגה הפלסטינית יחס שמעולם לא קיבלתי בארץ, וזה אחרי עונה אחת בלבד. הפכתי להיות יקיר האוהדים, וגם הצעות ממדינות ערב החלו להגיע. כל מי שראה אותי משחק ראה שאני מספיק טוב לליגת העל בישראל". 

"בתחילת העונה שעברה כמעט התחננתי לאנשים שיעזרו לי למצוא קבוצה בארץ. אף אחד לא האמין בי. לא מאמנים שאימנו אותי בעבר, ולא קבוצות שקרובות לי ללב כמו ראשון לציון או הפועל חיפה שם גדלתי שם. כולם דחו אותי. הגעתי לליגה הפלסטינית שבור, מרוסק. חשבתי כבר לפרוש מכדורגל ויש לי בטן מלאה על הכדורגל הישראלי", אמר הקשר בכאב ופירט: "זה צובט לי בלב שבליגת העל יש שחקנים שלא הייתי לוקח אותם לשחק איתי בשכונה, כאלה שמרוויחים מאות אלפי שקלים ומקדמים אותם בקומבינות ובעסקאות שלא קשורות לצד המקצועי, ובמקביל יש מלא שחקנים מוכשרים וטובים שנעלמים ונדחקים הצידה מאותן סיבות". 

"למזלי, אני איש עם אופי חזק מאוד, כי אם לא - הייתי נשבר. אני שמח שהוכחתי לכולם שהילאל מוסא הוא שחקן מצוין שיכל לשחק בכל קבוצה בליגת העל, וכשקיבל את הצ'אנס הוא עזר לנבחרת פלסטין להגיע לטורניר שגם פלסטין וגם ישראל היו חולמות לשחק בו. כבר 40 שנה שישראל מנסה להגיע לטורניר גדול ולא מצליחה, והנה - אני והחברים שלי הצלחנו. זה מסר ברור לכולם: תפסיקו לזלזל בכל העולם ותתחילו לתת כבוד".

למרות הכאב בדבריו, וסגירת החשבונות עם הכדורגל הישראלי, מוסא לא סוגר את הדלת בפני חזרה אפשרית לליגת העל: "אם תגיע הצעה אשקול אותה. מגיל קטן חלמתי להיות כוכב בישראל ובאירופה, אבל כנראה שאלוהים בחר להפנות אותי לדרך חדשה. אני פתוח לשחק במקום שיעשה לי ולקריירה שלי הכי טוב. הליגה בפלסטין ברמה טובה ולא כמו שכולם חושבים. היא ליגה יותר פיזית מזו בישראל, ויש בה לא מעט שחקנים שיכולים לשחק בליגת העל בשקט". 

לסיכום, הקשר שהגשים חלום ניסה להשוות בין נבחרת פלסטין לזו של ישראל: "אני לא חושב שאנחנו יותר טובים, אבל בנבחרת שלנו יש בעיקר לב ונשמה – זה המניע העיקרי. בנוסף, יש לנו כמה שחקנים יצירתיים מאוד מוכשרים, ברמה גבוהה מאוד. באליפות אסיה נהיה עם יפן, עיראק וירדן בבית, שהן בטוח טובות מישראל בכמה דרגות. יהיה קשה, אבל ננסה להמשיך לגרום גאווה ונחת לאוהדים. אנחנו נבחרת צנועה בלי משאבים, הגענו לטורניר בלי אף משחק אימון - אבל האהבה למשחק, התשוקה והרעב הובילו אותנו להישג הזה. המונדיאל הבא? חלום רחוק".